|
נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. המוסד בראשו היא עומדת נוקט איפה ואיפה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
ציון דרך חשוב נוסף אתמול בתולדות האקטיביזם השיפוטי בישראל. הפעם אין מדובר בפסק דין שיילמד בפקולטות ובמכללות למשפטים. בית המשפט העליון התבקש על-ידי עותר ציבורי להתערב בשביתה הנמשכת מדי של פרקליטי המדינה ונענה בפועל לעתירה. במשך שעות ארוכות גער בית המשפט העליון ותיווך בין המדינה לפרקליטים עד שהעלה הצעת פשרה גואלת. חברינו פרקליטי המדינה שבים לעבודה (באמת התגעגענו) והכל אסירי תודה לנשיאת העליון על נחרצותה ומאמציה לשים קץ לשביתה.
אין לי ספק שכוונת בית המשפט העליון הייתה טובה ורצויה והתוצאה, ייתכן שהצדיקה את עצמה וחסכה שביתה ארוכה הרבה יותר. אף על-פי כן, אי-אפשר שלא לתת את הדעת על כך שעתירה ציבורית, ללא כל יסוד חוקי, הוגשה לבית המשפט העליון (אם בכלל קיימת סמכות, היא חייבת להיות לבית הדין לעבודה) ובית המשפט לא רק שנענה לה, אלא הרחיק לכת ומינה עצמו כמגשר בסכסוך עבודה. האם כך ינהג בית המשפט העליון כאשר תגיע לפתחו עתירה ציבורית הנוגעת לשביתת המורים, או לעובדי הנמלים, או לרופאים?
אם ייטען ששביתת הפרקליטים היא מקרה מיוחד באשר היא משבשת קשות את עבודת מערכת המשפט עצמה, משמעות קבלת הטענה היא הענקת סמכות לבית המשפט העליון לשפוט סכסוכי עבודה הנוגעים למערכת המשפט ועובדיה. במילים אחרות, דווקא מי שהוא צד מעוניין בסכסוך ופסול בשל כך לשפיטה או לגישור בשל היותו נוגע בדבר, ימונה לשופט או מגשר.
כיצד, לדעת שופטי העליון, יקבל הציבור הצעת פשרה המוצעת בדיון כזה ואשר היא לטובת הפרקליטים? האם לא תועלה טענה שבית המשפט היה נדיב כלפיהם מטעמים אינטרסנטיים שלו והכל על-חשבון הקופה הציבורית, שיש לה צרכים חשובים יותר? האם העלאת טענות כאלו (אל דאגה, פקידי האוצר ימהרו להעלותן) תשרת בסופו של יום את אמון הציבור בבית המשפט העליון?
כיצד יוכל בית המשפט העליון להשליך עותר ציבורי שיפנה אליו מחר, לדוגמה, בעניין שביתת העובדים הסוציאליים הגורמת לסבל מתמשך? האם ייאמר לעותר שהעתירה חסרת-שחר, שהכתובת היא בית הדין לעבודה וכי הצדדים לסכסוך מסוגלים בהחלט לעתור לבית הדין לעבודה אם רצונם בכך? ייתכן מאוד שכך ינהג העליון ובצדק, אבל במקרה כזה כולנו ניוותר עם התחושה הקשה של איפה ואיפה.
עם כל הצער, על בית המשפט העליון היה להפגין התאפקות ולדאוג לכך שסכסוך העבודה הזה ייפתר בדרך המקובלת לפתרון סכסוכי עבודה בישראל - למרות הנזק שללא ספק נגרם למערכת המשפט. בסופו של יום, התערבותו בסכסוך זה תיצור ציפיות שבית המשפט העליון לא יוכל להגשימן ומעמדו יסבול פגיעה נוספת.