למה אין בחירות אזוריות בישראל?

יודעים למה אין בחירות אזוריות בישראל?

התשובה: תלוי את מי שואלים.

כי לשאול את נבחרי העם, חברי הכנסת, המחוקקים, מגלגלי העיניים בערגה מתחסדת בכל עת שיאמרו את המילה "דמוקרטיה" – היא הדרך המתחמקת מהעלאת הנושא ברצינות לדיון עקרוני במליאת הכנסת.

לעומת זאת, אם נשאל את האיש ברחוב הרוצה שנציגו בכנסת יהיה שליחו, שיכיר אותו טוב ולכן יבחר בו – זוהי כבר מישאלה דומה לזו של ילד המחכה שסנטה קלאוס יביא לו מתנות.

כי חברי הכנסת לעולם לא יושיטו ראשם לעריפה, בטח שלא תמורת שיפור לאומי אמיתי.

המצב כיום בו כמעט בלתי אפשרי להזיז את הפוליטיקאים המכהנים כבר עשרות שנים ללא כל תרומה במקרה הטוב, ועם נזקים בלתי הפיכים במקרה הרע – פשוט הרסני.

זה כל כך עצוב, שאני חייב לעבור קצת ולצחוק... "בואו נבקש מחברי הכנסת שיחוקקו חוק יסוד חדש בו הבחירות בישראל לכנסת יהיו גם יחסיות וגם אזוריות". נו?... 120 חכי"ם מתפלשים כעת בריצפת מליאת הכנסת ותופסים את ביטנם הכואבת מרוב צחוק.

מה בסה"כ ביקשנו?

לא ביקשנו חו"ח לסגור את המפלגות כמו שכמעט קורה כעת למפלגת העבודה (ואפילו הם לעולם לא יסגרו את הברז ויניחו את מפתחותיהם...). הסכמנו מראש עם ירום הודם ורוממותם נבחרי העם להשאיר בידם את המפלגות שבו מבצרם לחיים כמעט אלוהיים – ורק להשלים כחצי כנסת בבחירות אזוריות. אבל גם זה בלתי נעכל בגרונם הניחר מדיבורים, דיבורים, ועוד דיבורים.

מה? האזרחים יבחרו להם נציגים מתוכם? נציגים אוטנטיים בתוך אזורים שבו הם מוכרים כאנשי תכנון, מחשבה ועשייה? זה לא רק לא מוצא חן בעיני חברי הכנסת מהסיבה שמקום הפוליטיקאי התככן הולך להיות צר יותר ויותר, אלא שעלולים מבחינתם להגיע לכנסת אנשים שרחמנא ליצלן גם יעזו לפעול בשם אלה ששלחו ובחרו בהם. שוד ושבר. דמוקרטיה אמיתית וטהורה כזו, לא בבית ספרנו...

עם מפה פוליטית כזו כמעט לא ניתנת לשינוי, אין לנו אלא ללכת בראש זקוף מתחת לשולחן, לקחת את פתק הדמוקרטיה ביום בחירות, ולשלשל בשיוויון מוחלט לתוך קלפי שהערבוביה בו כבר מוכרת שנים לאחור, ורק אחוזי הקוליפורמים הצואתיים משתנים מבחירות לבחירות.