פָּאִינָה, שֶׁשְּׁמֶךָ מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ, / לְפֶתַע בַּכְּנֶסֶת - אוֹתָךְ שָׁם מָצָאנוּ.
הִרְקַעְתְּ לִמְרוֹמֵינוּ, בְּרֶגֶל רָמָה, / וּמִיַּד הִתְיַצַּבְתְּ בְּמֶרְכָּז הַבָּמָה,
מָטִיפָה מִשְּׁנָתֶךָ - גִזְעָנִית, חֲשׁוּכָה, / כְּמוֹ אַרְצֵנוּ, עַד כֹּה, מִצָּרוֹת חֲשׂוּכָה.
פְּעִי-נָא פָּאִינָה, שְׂאִי דְּבַר אֲדוֹנֵךְ: / זְרִי שִׂנְאָה וּמָדוֹן עֲלֵי כָּל סְבִיבֵךְ,
הֲנִיפִי דִּגְלֵךְ, הַקּוֹרֵא לְמַגֵּר / כָּל מִי שֶׁבְּעֵינַיִךְ נֶחְשָׁב לְ"אַחֵר".
"אַחֵר" הִנּוֹ גֶּזַּע, אִידֵאָה אוֹ דָת, / שֶׁיָּעוּף מֵעֵינַיִךְ, לְ-קיבינימאט.
בַּנִּיבוֹן שֶׁבְּפִיךְ, מִן הַסְּתָם לֹא קַיָּם - / הַמֻּשָּׂג אֲשֶׁר שְׁמוֹ הוּא - זְכֻיּוֹת הָאָדָם.
אֶצְלֵךְ: "אִם תִּרְצוּ "
1 - זוֹ אֵינָה אַגָּדָה / בִּשְׁבִילֵךְ זוֹ קְרִיאָה : "נַעַּשׂ נָא אֲגוּדָה,
בְּרִית נִכְרוֹתָה, יַחַדיו נִרְדּוֹפָה אֶת הַשְּׂמֹאל" / (בְּחָטְמֵךְ מַעֲלֶה בָּאֳשַׁת קוֹמְסוֹמוֹל).
הִקְהַלְתְּ כּוֹס, תִּנְשֶׁמֶת, אַיָּה וְדַיָּה, / רַחַם וְשָׁלָךְ וּמָרַת עָזְנִּיָה
2,
וַעֲדָה שֶׁכֻּלָּהּ צִפֳּרִים מִן הָאֹפֶל / כְּמוֹ הִרְכִּיב לָךְ אוֹתָהּ - הַיּוֹעֵץ אֲחִיתֹפֶל
3.
מֵאֵלֶּה הֵקַמְתְּ וַעֲדַת חֲקִירָה / לִמְקוֹרוֹת הַמִּמּוּן שֶׁל הַשְּׂמֹאל הַנּוֹרָא:
לַחְקֹר וְלִסְכֹּר אֶת מְקוֹר מָמוֹנָם / פֶּן יוֹצִיאוּ הֵם לָנוּ - שֵׁם רַע בָּעוֹלָם.
עֲמֻתּוֹת הַיָּמִין? מְבֹרָךְ כָּל עָמִית - / לְפָּאִינָה מְקוֹר גַּאֲוָוה לְאֻמִּית.
פָּאי-נָא, אַתְּ פָּאִינָה, מִן "קִישׁ" שֶּׁעַד תֹּם / מֵחָפְזָה - לֹא אָפַהוּ, יוֹצְרוֹ - הַנַּחְתּוֹם!
כְּמָעָה בְּלָגִין, קִישׁ-קִישׁ אַתְּ קַרְיָא
4 / וְצוּרָה יֵשׁ לַכְּנֶסֶת כְּמוֹ לְחַד-גַּדְיָא.
אַף שְׁ"מֶּלַח הָאָרֶץ" כִּנִית אֶת עַצְמֵךְ / אַתְּ צִיַּת יְשִׁימוֹן, נֶטַע זָר בִּמְקוֹמְךְ.
אִיעָץ לְךָ, בֵּינֵינוּ, לִפְנֵי שֶׁאַתְּ רוֹמֶסֶת: / נִרְאֶה שאֵינֵךְ מְבִינָה תַּפְקִיד הַכְּנֶסֶת,
כְּנֶסֶת טִיבָה - שֶׁחֻקִּים הִיא קוֹבַעַת / וְגַם מְכַוֶּנֶת רְשׁוּת מְבַצַּעַת.
וּמַצִּיעַ אֲנִי, שֶׁתִּקְחִי בִּדְחִיפוּת, / מִסְפַּר שִׁעוּרִים בְּהִלְכוֹת אֶזְרָחוּת.
הֲנִיחִי, אֵיפֹא, מְשִׂימוֹת חֲקִירָה / לְמִשְׂרָד הַמִּשְׁפָּטִים וְלְחוֹקְרֵי הַמִּשְׁטָרָה.
מִפִּיךְ גַּם שָׁמַעְתִּי, הִטְעָמְתְּ אֶת הַטּוֹן, / דְבָרִים בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל שְׁקִיפוּת הַשִּׁלְטוֹן.
הִצָּעַתְּ כִּי תֻּּחַל הַשְּׁקִיפוּת קוֹדֵם כָּל / עַל גּוּפִים שֶׁקְּשׁוּרִים אֶל הַצַּד שֶׁמִּשְּׂמֹאל.
כְּשֶּׁשְׂקִיפוּת בְּעֵינַיִךְ - חָזוּת פְּנֵי הַכֹּל, / תִּהְיִי לָנוּ אֵם, וְגַּם הָאָח הַגָּדוֹל -
עוֹד תּוֹבִילִי לְחֹק הַ"בְּחִירוֹת הַשְּׁקוּפוֹת": / יִכָּתֵב שֵׁם מַצְבִּיעַ עַל מַעֲטָפוֹת,
הַבּוֹחֵר יַעֲשֶׂה בְּחִירָתוֹ בְּכָבוֹד - / לֹא נִסְתָּר כְּמוּג-לֵב אַחֲרֵי הַפַּרְגּוֹד -
אֶת פִּתְקִית הַבְּחִירָה הוּא יַצִּיג בְּפֻמְבֵּי / בִּפְנֵי פוֹרוּם חַבְרֵי וַעֲדַת הַקַּלְפֵּי.
כִּי אֶצְלֵךְ הַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים וּבְרוּרִים: / "בִּשְׁבִיל זֶה הוֹשִׁיבוּנִי" בְּבֵית נִבְחָרִים.
לְסִיּוּם הַפַּתְשֶׁגֶן - דַּרְכֶּךְ דֵּי בְּרוּרָה: / תַּכְלִיתֵךְ - לְהָקִים מְדִינַת מִשְׁטָרָה.
בְּחֹשֶׁךְ חָדָשׁ כָּאן תִּזְרַח בְּשָׁמֵינוּ / תְּנוּעֲתֵּךְ - "
יִשְׂרָאֵל [מְעַרְעֶרֶת]
בֵּיתֵנוּ".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
