|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הגַּנְגְּרֵינָה של אבירמה
|
העיתונאית אבירמה גולן רואה בְּריקְבון רבדים מסוימים בחברה הישראלית - שיקוי בריא. היא בעד טיפוחו אף על-פי שהדשן ההכרחי לו הוא אנשים חיים ● אין ברירה אפוא אלא להעלות מן האוב את הזכות שלא להירקב ולהילחם בריקבון הזה עד לסילוקו המוחלט
|
|
אבירמה גולן. לטפח הריקבון [בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
הריקבון הוא תהליך מהיר של התפוררות. חפצי-חיים מרחיקים עצמם מן הרקב על-ידי איזולציה של כל הרקוב באתרים רחוקים ככל האפשר. בידוע הוא שרעת הריקבון מדבקת את כל סביבותיו. תשאלו כל חקלאי מזדמֵן. טיפול מבוקר בזבל הזה יכול להפוך אותו לדשן יעיל ברבות הימים, אך החובה להרחיק את הדומן הזה מן החי נדרשת במפגיע. חובה לזהות את המפגע הזה מוקדם ככל האפשר ולסלקו מיד יחד עם כל מה שבא עימו במגע. בלי שום אֶה בֶּה צִיגָלֶה מֶה, מדובר בהתמודדות על החיים. העיתונאית אבירמה גולן רואה בְּריקְבון רבדים מסוימים בחברה הישראלית - שיקוי בריא. היא בעד טיפוחו אף על-פי שהדשן ההכרחי לו הוא אנשים חיים. עצם קיומו של המֶקֶק בתוכנו חשוב לה והיא זועקת על שימורו והתפתחותו עד לִנְמֵקוּת כל החברה כולה. היא לא לבד, רבים הם התובעים זאת בשם זכות האדם להירקֵב. אין ברירה אפוא אלא להעלות מן האוב את הזכות שלא להירקב, להילחם בריקבון הזה עד לסילוקו המוחלט ולהותיר תחתיו חומר חיטוי חריף. במה דברים אמורים: "מחר אמורה הוועדה לענייני חקיקה של הכנסת לאשר לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק 'איסור הטלת חרם' - עוד הצעה היסטרית, מבית מדרשם של הימין ו דליה איציק, שמבקשת לגונן על מדינתנו הקטנטונת והחלשה, המותקפת מבית ומחוץ" (אבירמה גולן, "החוק להפחדת האזרח", הארץ - 14.2.11). וגם: "מאחורי מטרה מוצהרת זו מסתתרת מטרה בעייתית יותר. ליוזמי החקיקה המפוארת של השנים האחרונות - חוק הנכבה, חוק הנאמנות, חוק ועדות הקבלה, חוק שלילת האזרחות ('חוק בשארה') וועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת מקורות המימון של ארגונים - אין למעשה כל עניין בשאלות של חוקיות וחוקתיות. כל מה שהם רוצים הוא לעשות דה-לגיטימציה של המחאה והדעה הפוליטית, ולהפחיד" (שם). מטרה בעייתית? למה? למי הועילה אי-פעם גַּנְגְּרֵינָה? מי שמתעקש להירקֵב, שיירקֵב לו! למה להדביק אחרים? |
| תאריך:
|
14/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
14/02/2011
|
|
דודו אלהרר
|
|
הגַּנְגְּרֵינָה של אבירמה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הניה
|
14/02/11 20:26
|
|
|
|
2
|
|
אבירמה זו גרורה.
|
15/02/11 08:03
|
|
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
15/02/11 09:54
|
|
|
|
4
|
|
זהר ל
|
15/02/11 14:31
|
|
|
|
5
|
|
נבזה ומקלל. איכס!
|
15/02/11 16:45
|
|
|
|
6
|
|
יריב א.
|
16/02/11 02:02
|
|
|
|
7
|
|
יריב א.
|
16/02/11 02:08
|
|
|
|
|
|
יריב א.
|
16/02/11 08:34
|
|
בשבוע שעבר, מיום שני, 7.2.11 עד יום חמישי, 10.2.11, באו ארבע פעמים נציגי הממשלה והקק"ל, יום-יום, מלווים בכוחות משטרה, והרסו שוב ושוב את הכפר הבדואי אל-עראקיב - 16 פעמים עד כה, בשמונה חודשים.
|
|
|
|
|
צבא ההגנה לישראל מעולם לא היה חסין מפני מאבקים אישיים, שנבעו משאיפות פוליטיות של הקצונה הבכירה, וצריך ללמוד לקח מההיסטוריה הקשה של מאבקים אלה. בעיצומן של מלחמת סיני ומלחמת יום כיפור, התעוררו מאבקים קשים בין דמויות מרכזיות בקצונה הבכירה בצה"ל, כאשר בלט שהשאיפות הפוליטיות של המפקדים גרמו להם להתעלם מתפקידם הממלכתי, לטובת הישגים פוליטיים. פרשת אהוד ברק-גבי אשכנזי במובן הזה, היא פרק היסטורי נוסף במאבקים פוליטיים קשים שהתחוללו בצבא ההגנה לישראל, בין אלופים, רמטכ"לים ופוליטיקאים, שעירבו אינטרסים ושאיפות פוליטיות, עם שיקולים ומהלכים צבאיים. גם היום, המאבקים הפוליטיים האלה בצה"ל מסכנים את הביטחון של ישראל, פוגעים קשה בצבא; וכמו בעבר, הם עלולים להוביל למחדלים חמורים בפעילות הצבא ובתהליך קבלת ההחלטות של מפקדיו.
|
|
|
|
|
"ביום ההוא, טרם באה השמש, ומצרים הייתה לשלהבת גדולה אחת. כארבעה עשר מיליון בני אדם נתנו דעתם על דבר אחד, ליבם יצא אל אדם אחד, שנתן ביטוי לרגשותיהם, שנזעק למלחמה על זכויותיהם לחופש וחיים..." - כך תיאר הסופר המצרי תופיק אל-חכים את תגובות העם המצרי עת הוגלה מהארץ סעד זגלול, האיש שהנהיג את הלאומיות המצרית המודרנית וההתנגדות לשלטון הבריטי, אי-אז בשנות העשרים של המאה הקודמת. "אומה אשר בשחר תרבותה הפתיעה את האומות בפלאי הפירמידות - חזקה עליה שתחולל עוד פלאים ופלאי-פלאים", כתב אל-חכים בקטע נוסף מאותה תקופה. ההיסטוריה של מצרים היא מרתקת, לא רק החלק העתיק המושך תיירים אל המוזיאון בקהיר ואל פסלי הענק וקברי הפרעונים, כי אם גם מצרים המודרנית וההתעוררות הלאומית שלה. בלטו בה סופרים ומשוררים, מהפכנים, מורדים וקצינים, מאז ההתנגדות לבריטים, דרך "מהפכת הקצינים החופשיים" בשנות ה-50, ועד לאירועים הדרמטיים המתחוללים בעצם ימים אלו.
|
|
|
|
|
"לראשונה בתולדות הכנסת, תעסוק ועדה בנושאים אידיאולוגים מובהקים שמבקשים לחקור צד אחד במפה הפוליטית, המזוהה עם האופוזיציה. גופי החברה אזרחית רשאים לפעול בחופשיות רבה, תוך התערבות מינימאלית של רשויות המדינה. עצם הקמתן של ועדות חקירה פרלמנטאריות, שמתיאור תפקידן משתמעת הצרה והגבלה של גופים אזרחיים, יוצרת אפקט שכונה בבית המשפט העליון: 'אפקט מצנן'. הוא יוצר אווירה ציבורית שמאיימת על חופש המחאה והמחשבה, הנתפש, מבחינה משפטית, בעייתי במשטר דמוקרטי. ללא ספק, מדובר בתקדים שמעורר שאלות יסוד בדבר אופיין של ועדות אלה, והיקפן של זכויות המצויות בלב המשטר הדמוקרטי. על כן, על ועדת הכנסת מוטלת אחריות רבה לשקול בזהירות את הנזק אל מול התועלת שבהקמתה".
|
|
|
|
|
העונה החביבה עלי בשנה היא עונת החורף. העננים, הגשמים, שעות החשיכה המוקדמות, מתאימות למצב הרוח הכללי שלי. אשתי, לעומת זאת, מתייחסת לחורף כאל טעות של הבריאה, והסבל העובר עליה בעונה זו של השנה משול לאסון הומניטרי. כבר בתחילת הסתיו, עננה של עצב שורה עליה, והיא נמוגה רק עם המעבר לשעון קיץ בתחילת האביב. עלי השלכת הנושרים בגינת הבית מזכירים לאשתי את השנים החולפות, את שערות ראשי הנושרות, וגם את הגנן המתרשל בעבודתו.
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
