שחיתות וטרור

השבוע שחלף היה קשה עבור ישראל, כאשר שוב אותם המראות מהעבר חוזרים אלינו כשאוטובוסים מתפוצצים בירושלים, ובמקביל התרבות הפוליטית הקלוקלת של מנהיגינו נחשפת ברבים. ישראל צריכה להתמודד בשתי חזיתות כאשר במקביל למתקפה הפלשתינית בדרום הארץ והפיגועים בירושלים, שוב המנהיגים שלנו נחשפים כנהנתנים שדואגים רק לביתם, ומוכנים למכור את האינטרס הציבורי עבור טיול משפחתי שמשולם על-ידי בעלי ממון. בזמן כזה, שבו הציבור נמצא בנקודה הכי רגישה שלו, פגוע וחבול כתוצאה מאוזלת היד של הממשלה בטיפול בנושא הפלשתיני, נחשפת פרשת ההתנהלות של משפחת נתניהו, שמחלישה עוד יותר את עם ישראל ופוגעת באחידות ובלכידות שמחזיקה את החברה הישראלית.

מלבד העובדה שנשיא במדינת ישראל הורשע באונס ונגזר עליו לשבת בכלא, השבוע גם נחשף בתוכנית הטלוויזיה "המקור" שמשפחת ראש הממשלה קיבלה שורה של הטבות משורה של ארגונים, עמותות ואזרחים זרים, שמימנו עבורה מלונות יוקרה, אירועי תרבות ושעשועים.

נתניהו, אז מועמד לראשות ממשלה ולתפקידים בכירים אחרים, קיבל בדרכים עקיפות הון עבור קרבתו לבעלי הון ולארגונים זרים, כשהוא מתעלם מכך שמדובר בניגוד עניינים ברור. חוק מימון מפלגות מגביל את גובה התרומות שמותר למתמודדים לקחת עבור קמפיין הבחירות שלהם בדיוק כדי למנוע ניגוד עניינים, אבל משפחת נתניהו מצאה דרך לעקוף את המגבלה הזאת באמצעות קבלת הטבות שונות מישויות שונות.

קבלת הכסף מבעלי ההון והתורמים השונים עבור טיסות, בתי-מלוון, אירועי תרבות ושירותי כביסה, כפי שנחשף בתוכנית "המקור", מציבה את נתניהו בנקודה בעייתית. וגם אם יסתבר שלא מדובר במעשים פליליים, אין ספק שמדובר במעשים בלתי ראויים מבחינה ציבורית, שנמצאים בשטח האפור של החוק. אהוד אולמרט, בדומה לבנימין נתניהו, "צעד" על השטח האפור הזה במשך שנים רבות כשהוא מפר כל נורמה אתית, והיום נראה שנתניהו ממשיך באותה דרך, כאשר הסוף של ביבי צפוי להיות דומה לזה של אולמרט.

המעשים האלה של נתניהו לא זכו להרבה כותרות בעיתונים ובתקשורת למרות חומרתם, כי בשבוע הזה ישראל שוב נחשפה למתקפת טרור שבאופן טבעי זכתה לכל תשומת הלב התקשורתית. פיצוץ קטלני בירושלים שבו נפצעו עשרות ישראלים ושורה של הפגזות על ישובי הדרום, הסיתו את הדיון מהמעשים הלא כשרים של משפחת נתניהו לנושא המדיני ששואב תמיד את כל תשומת הלב הציבורית, ולכן לא התקיים דיון מהותי על משמעות מעשים אלה.

השפעת הנהנתנות על הדור הצעיר

הבעיה שלנו היא שאנחנו לא מודעים לכך שלהתנהלות הבלתי מוסרית של המנהיגים שלנו ישנה פגיעה לא פחות חמורה בביטחון ישראל. על כן, לא פחות חשוב לטפל בתרבות הפוליטית הרקובה בארץ מאשר בבעיה הפלשתינית. אותה התנהלות קלוקלת של המנהיגות גורמת לנו לאבד את הלכידות והאחידות שלנו כחברה, יוצרת חברה מנוכרת וחלשה, ובעיקר פוגעת ביכולת העמידה שלנו אל מול האתגרים הקשים שבפניהם אנחנו ניצבים.

העובדה שמנהיגים במעמדם של אולמרט ושל נתניהו מתנהגים בנהנתנות מבחילה שגובלת בשחיתות, כפי שתואר בתוכנית "המקור", יוצרת דור ציני של צעירים שמרגיש מנוצל על-ידי המדינה, ולכן אינו מעוניין לתרום למדינה ואינו מרגיש תחושה של שייכות לחלום הציוני שעליו נלחמנו יותר מאלפיים שנה. הדור הצעיר איבד את האמון במנהיגות ולא פעם עולה הטענה הקשה של צעירים שהם לא מתכוונים להיות "פראיירים" ולהגן על המדינה, בעוד הקרובים לצלחת מנצלים אותה לטובתם האישית. מה הפלא, אפוא, שאנחנו עדים לתופעות קשות של סדקים גדולים בחברה הישראלית, שבאים לידי ביטוי בהתגברות של הפוסט ציוניות, בהתחמקות המונית משירות משמעותי בצבא, ואף בירידה המונית של צעירים מהארץ?

החלום הציוני אמור להיות בראש ובראשונה חלום של חברה מתוקנת שבה יש ערבות הדדית ואהבת הזולת, וישראל לא תוכל להתמודד עם האתגרים שעומדים בפניה אם מגמות הפירוד והפיצול שקיימות היום בחברה הישראלית יימשכו. השחיתות הפוליטית של מנהיגינו היא גורם מספר אחד לפגיעה בלכידות החברתית שלנו, ולכן אסור שהתנהלות כמו זו של משפחת נתניהו תעבור בלי ביקורת ציבורית חריפה, ותיבלע בוויכוח המדיני-ביטחוני הבלתי נגמר.