את המלחמה הנוכחית מאפיינת חוסר סימטרייה:
הפלשתינים משתמשים באמצעים פרימיטיביים, שגם מתאימים למטרותיהם, גם קל וזול ליצרם או לקנותם וגם קל להפעילם. לעומתם מערכת הביטחון של ישראל משתמשת באמצעים מתוחכמים, שגם אינם מתאימים למטרותינו, גם עלותם יקרה מאוד וגם קשה להפעיל.
במלחמה פרימיטיבית אין לישראל סיכוי לנצח הפלשתינים. הדבר הוכח במלחמתנו נגד החיזבאללה בדרום לבנון ומוכח באינתיפאדה הנוכחית.
השבוע לא רק צה"ל חיסל מפקדים של החמאס בשכם, אלא, יחידה פלשתינים פגעה מרכב, ברכב של משמר הגבול. אנשי משמר הגבול שנפגעו אפילו לא ירו לעבר הפלשתינים. אירוע זה הוא הצלחה אדירה של הפלשתינים בשדה הקרב האמיתי של המלחמה הנוכחית: הדרכים. אין מדובר בירי על הרכב אזרחי אלא בהתקפה על רכב צבאי שאמור להגן על התחבורה האזרחית בשומרון. התברר שמשמר הגבול אינו מסוגל לספק את הסחורה.
אמצעים מתוחכמים שאינם מתאימים למלחמה המסוימת הזאת הנוכחית, כמו ירי טילים ממסוקים לעבר מפקדות הממקמות בבניינים בערים, משיגים אמנם מטרות חלקיות, אך יחד עם זאת משרתים את המטרות המדיניות של הפלשתינים: לעורר נגדנו את דעת הקהל במערב ולהביא ליגוסלביזציה של הסיכסוך.
בכל המבחנים הצבאיים אחרי מלחמת ששת הימים בארץ ישראל, צה"ל גם לא היה מוכן וגם לא הפיק לקחים על-מנת להגיע מוכן יותר למבחן הצבאי הבא. לאינתיפאדה הזאת הגיע צה"ל עם אותם אמצעים שהיו לו במלחמת דרום לבנון שבה הובסנו.
בהנחה שהפלשתינים לא יכריעו אותנו במבחן הנוכחי הכרעה מוחלטת, ושיתקיימו מבחנים אלימים נוספים בארץ ישראל, עלינו להפיק לקחים מן המבחן הנוכחי על-מנת להתכונן למבחן הבא.
אלה שני הלקחים העיקריים של כל המלחמות שאחרי מלחמת ששת הימים וגם של האינתיפאדה הנוכחית:
1. הכשרת הקצינים בצה"ל מבוססת על קורס מפקדי המחלקות ב"הגנה" לפני מלחמת העצמאות, והיא חסרת ערך. הדבר לא בא לידי ביטוי בדרג הטקטי שמשתמש בשכלו הישר בקרבות ולא בה שקיבל בבית הספר לקצינים, אלא בדרג האופרטיבי והאסטרטגי ובעיקר בתפקוד הלקוי של המפקדים הבכירים, גם בהיותם בשרות פעיל בצה"ל וגם כפוליטיקאים אחרי שהשתחררו;
2. צה"ל אינו מסוגל לאתר ליקויים ולהפיק לקחי אמת. לכן הוא חוזר על שגיאות של המלחמות הקודמות. על ראשי המדינה ועל האליטות החברתיות בישראל להבין זאת ולהכניס שיפורים יסודיים בשני תחומים אלה.
