|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הכנסת הנוכחית הגיעה לחציון ימיה ● למרות היותה של הקואליציה הנוכחית בעלת מאפיינים לאומיים, לא תמיד יכול הימין הלאומי-אידיאולוגי לרוות נחת ממנה ● האם תשרוד עד תום הקדנציה? ● סוף עידן: כנסת ללא שמוצ'ניקים
|
|
תשרוד או לא? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| הסקר האחרון של 'הארץ-דיאלוג' בפיקוחו של פרופ' קמיל פוקס מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, שבוצע לפני ימים אחדים בלבד (הארץ, 25.3.11) מעניק לשתי מפלגות הימין האידיאולוגי, הבית היהודי והאיחוד הלאומי, 5 מנדטים | |
|
|
|
|
היום מסיימת הכנסת ה-18 את מושב החורף שלה, ויוצאת לפגרה ארוכה של שישה שבועות, שתסתיים לאחר יום העצמאות. הכנסת הגיעה לקו החציון, ללא איום משמעותי על סיכוייה לשרוד עד תום הקדנציה החוקית שלה, בתחילת 2013. זוהי הבשורה החיובית בפרלמנט הישראלי, שמאז 1977 פוזרו בו כל הכנסות לפני תום הקדנציה החוקית שלהן, פרט לאחת – זו שבמהלכה כיהנה ממשלת אחדות בראשות שמיר-פרס. נכון אומנם שלמרות היותה של הקואליציה הנוכחית בעלת מאפיינים לאומיים, לא תמיד יכול הימין הלאומי-אידיאולוגי לרוות נחת ממנה. נוכחותם של מספר בָּרָקים ומרידורים בתוכה, מאריכה את ההקפאה הכאובה ביהודה ושומרון ובמידה רבה גם בירושלים. ההידרדרות בתחומים כמו הביטחון האישי בירושלים ובעיקר במזרחה, המשך מדיניות ההרס האכזרי בשטחים, ובעיקר הדיבורים על נאום בר-אילן 2, אינם הופכים את ה ממשלה הזו לכוס התה של הימין הלאומי (האיחוד הלאומי, הבית היהודי וישראל ביתנו). אבל גם הימין, כמו גם הבָּרָקים והמרידורים, יודעים היטב כי אין להם ממשלה טובה יותר. פעמיים הפיל הימין האידיאולוגי ממשלת ימין, והזיק רק לעצמו: ב-1992 הופלה ממשלתו של יצחק שמיר בידי מפלגות 'התחיה', 'מולדת' ו'צומת', ובכך הוכשרה הקרקע להקמת ממשלת רבין, ממשלת בכייה לדורות, החתומה על אסון אוסלו. ב-1999 חזרו אנשי הימין על התנהגות אובדנית זו כשהפילו את ממשלת נתניהו, והובילו לעליית אהוד ברק לראשות הממשלה. הפעם עלול הימין להמיט על עצמו ממשלה רעה, בראשות ציפי לבני וחבריה מן השמאל: דליה איציק, מאיר שטרית, אברהם דיכטר ואחרים, עם חיים רמון הבלתי נלאה ברקע, ולצידם העבודה ומרצ, ואם צריך גם הערבים. לימין האידיאולוגי סיבה נוספת שלא להתגעגע לנפילת הכנסת ולבחירות חדשות. סקרי דעת הקהל אינם מטיבים עימו. הסקר האחרון של 'הארץ-דיאלוג' בפיקוחו של פרופ' קמיל פוקס מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, שבוצע לפני ימים אחדים בלבד (הארץ, 25.3.11) מעניק לשתי מפלגות הימין האידיאולוגי, הבית היהודי והאיחוד הלאומי, 5 מנדטים, לעומת ה-7 שיש לשתיהן כיום. |
|
|
ירוויח. נתניהו [צילום: AP]
|
|
|
על-פי אותו סקר עשוי להרוויח מבחירות חדשות דווקא בנימין נתניהו: בפניו יעמדו שתי אופציות להקמת ממשלה חדשה. אחת מהן עלולה להיות גרועה מאוד מבחינת הימין: הקמת ממשלת ליכוד (31 מנדטים בסקר של פרופ' פוקס), קדימה (31 מנדטים בסקר; ובסך-הכל 62 מנדטים), עם או בלי העבודה (6 לפי פוקס; ובסך-הכל 68 ח"כים), תוך דחיקת הימין לספסלי האופוזיציה הצוננים, שמשם אפשר רק לצעוק עד לקריסת מיתרי הקול מול מדיניות דורסנית שתנקוט ממשלה כזו. קיימת אומנם לנתניהו, על-פי סקר הארץ-פוקס, אופציה שנייה: ממשלת ימין-חרדים, עם מפלגות הציונות הדתית (רק 5 לפי פוקס), ישראל ביתנו (17), שס (10), חרדים (5) – בסך-הכל 68 ח"כים. אבל מי מבטיח שאבי סיסמת 'שתי מדינות' יעדיף אופציה זו? נכון אומנם שסקר הוא רק סקר, ושעד לבחירות עצמן עשויים לחול מהפכים נוספים, לרבות כירסום כוחם של נתניהו-הליכוד, על-רקע הפרסומים האחרונים שנועדו לגמד את סיכוייו. אבל עדיין אסור לזלזל בממצאיו מבחינת הלכי הרוח בציבור.
|
|
|
אורון. בחוץ [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
| פרישתו השבוע של ראש סיעת מרצ ח"כ חיים אורון, חבר קיבוץ השומר הצעיר להב, מן הכנסת, משלימה מהפך חסר-תקדים – מ-19 ח"כים בכנסת הראשונה (1949) למפלגת השומר הצעיר מפ"ם, ובהם דמויות חשובות דוגמת מאיר יערי, יעקב חזן, קובה ריפתין, מרדכי בנטוב, יצחק בן אהרון, פייגה אילנית ועוד, ל-0 ח"כים היום | |
|
|
|
מושב החורף שהסתיים השבוע מהווה גם סוף עידן: הסתיימה תקופה רצופה בת 62 שנה, מאז הכנסת הראשונה, שבמהלכה היה ייצוג לתנועת השומר הצעיר. פרישתו השבוע של ראש סיעת מרצ ח"כ חיים אורון, חבר קיבוץ השומר הצעיר להב, מן הכנסת, משלימה מהפך חסר-תקדים – מ-19 ח"כים בכנסת הראשונה (1949) למפלגת השומר הצעיר מפ"ם, ובהם דמויות חשובות דוגמת מאיר יערי, יעקב חזן, קובה ריפתין, מרדכי בנטוב, יצחק בן אהרון, פייגה אילנית ועוד, ל-0 ח"כים היום. כך חולפת תהילת עולם. אין ספק כי התאיינותו של הייצוג השומר-צעיר'ניקי משורות הכנסת, מסמלת קריסת תנועה חשובה, אולי דווקא משום שסבלה לאורך כל דרכה מתסמונת פיצול האישיות. מצד אחד ידעו אנשיה להשליך נפשם מנגד ערב קום המדינה ובשנותיה הראשונות למען בטחון המדינה וקיומה, יישבו בתנאים קשים מנשוא חבלי ארץ מרוחקים ובכך עיצבו את גבולות המדינה, אבל אותה תנועה בדיוק כשלה קולוסאלית כשהציבה את זכויות היהודים בארץ ישראל בדרגה שוות-ערך ל'זכויות הערבים', הקימה בראשית שנות המדינה סליקים של נשק מחתרתי בקיבוציה, הכריזה על נציגותה הפוליטית מפ"ם כ'מפלגה לניניסטית מהפכנית', ראתה ברוסיה הסובייטית 'מולדת שנייה', הלכה בעיוורון מוחלט אחר רב-הטבחים הסובייטי יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילי סטלין, וכשהעולם נפטר ממנו היא התאבלה על מותו של 'שמש העמים'. זוהי אותה תנועה שהוציאה מתוכה את גיבור ישראל אורי אילן הי"ד (בנה של חברת-הכנסת הראשונה מטעמה, פייגה אילנית) אבל גם את המרגל הנקלה אודי אדיב שהעדיף את האינטרס הערבי על פני זכות הקיום היהודי. התאדות תנועה היסטורית זו מהזירה הפרלמנטרית, מעוררת תהייה, אם זהו גורלן של מפלגות ותיקות בישראל. האומנם מדובר בתהליך דטרמיניסטי, האורב חלילה גם למפלגות הציונות הדתית, שעל-פי סקר פוקס מצטמקות בכנסת הבאה מ-7 ל-5 מנדטים?
|
|
מכל מקום, הכנסת הגיעה למחצית דרכה, עם הרבה אכזבה למפלגות הימין, אבל גם עם שלל לא מבוטל. הושלמו חקיקת חוק הנכבה שנוא השמאל, המאפשר הטלת קנסות על עמותות שיציינו את הנכבה ביום העצמאות, לרבות שלילת תקציבים מרשויות ערביות שיצטרפו לחגיגת השנאה; חוק ועדות הקבלה ליישובי הגליל והנגב, גם הוא מתועב השמאל, שנועד לאפשר ליישובים קהילתיים בני 400 משפחות ומטה לסנן את המועמדים לעקור אליהם; חוק האזרחות, אף הוא מושמץ השמאל, המיישם את סיסמתו של אביגדור ליברמן: 'בלי נאמנות אין אזרחות', ולפיו יוכל בית המשפט להיענות לבקשת שר הפנים לשלול אזרחות מאזרח שיורשע במעשה טרור, סיוע לאויב בעת מלחמה, שירות בכוחות האויב, ריגול וריגול חמור; חוק בשארה, גם הוא הותקף בידי השמאל, השולל פנסיה והטבות כספיות לח"כ המרגל עזמי בשארה; חוק משאל עם, שגם נגדו נאבק השמאל, הקובע כי כל הסכם מדיני הכרוך בוויתור על שטחים בגולן ובירושלים ימומש רק לאחר אישורו ברוב של 61 בכנסת, והבאתו למשאל עם. אומנם נכון, שחקיקה זו אינה פסגת מאוויי המחנה הלאומי. מרביתם עברו עיקור וצינזור קיצוניים בין שלבי הגשתם ואישורם, עד כי לפעמים קשה למצוא דמיון בין ראשיתם לאחריתם. אלא שתמיד עדיף הטוב במיעוטו, ולעולם אסור לשכוח, שהטוב ביותר הוא אויבו של הטוב. לעיתים החלופה היא הרע במירעו. אז נכון שחוק הנכבה בגירסתו הראשונה היה נשכני הרבה יותר, ושחוק ועדות הקבלה לא הוגבל בתחילת דרכו לגליל ולנגב ול-400 משפחות, ושחוק האזרחות מחייב אישור שלילת האזרחות על-ידי בית משפט, ושניתן היה להימנע מפארסת בשארה אילו הוקדמה חקיקת חוק בשארה להפסקת הזרמת מאות אלפי שקלים מקופת המדינה לכיסו של מרגל נקלה שממשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק ואל מרקעי אל-ג'זירה הקטארית ואל מנאר החיזבאללאית. אבל מה האלטרנטיבה?
|
|
| תאריך:
|
30/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
30/03/2011
|
|
מנחם רהט
|
|
אני מתייחס לצמד הפרשות "תזריע" וזו שאחריה - "מצורע", כצמד מאתגר במיוחד, המעניק לנו תודעה של אחריות אישית על בריאות הגוף. אנחנו מתוודעים בפרשה לנגעים קשים כמו צָרַעַת, בַּהֶרֶת, סַפַּחַת. יש חשיבות רבה, על-רקע התקופה שהספר נכתב, לאזהרות ולהתייחסות לסימני הנגעים ולסכנות הטמונות בהם. ההנמקה במקרא אינה שייכת לתחום הבריאות, אך היא משיגה את מטרתה במתן משמעות דתית - "וֶהֱיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי" [ויקרא י"א, 44].
|
|
|
|
|
כל תרופה פותחה לאחר עשרות שנים של ניסויים בבעלי-חיים ואחר-כך ניסויים קליניים בחולים ובבני-אדם, כדי לוודא את העובדה שיהיו בה תופעות לוואי שוליות ככל האפשר, כאלו שהפגיעה בחולים מהן תהיה בעלת חומרה מינימלית, ובמספר חולים קטן ככל האפשר.
|
|
|
|
|
קברניטי המדינה, יחד עם כלל העם בישראל, עומדים תוהים ונבוכים - העולם המוכר לנו ב-63 שנות קיומה של ישראל התהפך, ואנו עומדים בעיצומן של התפתחויות פוליטיות וחברתיות אשר מוקדם להעריך כיצד תסתיימנה, הן לגבי האזור כולו והן לגבי כל אחת ואחת מן המדינות והתנועות הערביות-מוסלמיות שסביבנו.
|
|
|
|
|
ישראל לא מוזכרת כמעט בטרמינולוגיה של המהפיכות והשינויים בעולם הערבי. כמה פעמים ניסו שליטים ערבים כמו נשיא תימן עלי עבדאללה צאלח או נשיא סוריה בשאר אסד והיועצת שלו בות'יינה שעבאן, לשרבב את שמה של ישראל כמי שעומדת מאחורי ההפגנות והמהומות בארצם אך בעולם הערבי לא קונים את הסיפורים האלה.
|
|
|
|
|
השנה האחרונה התברכה בהצגות טובות ומשובחות, בצד הצגות הקולעות לטעם הקהל הרחב. זה לגיטימי, כי תיאטרון צריך דבר ראשון להתקיים, אך מדוע להעמיד ברשימת המתחרים הסופיים הצגות בינוניות? ומקרב ההצגות שהיו שיאים בתיאטרון הישראלי, לא כולן נכללות ברשימה זו.
|
|
|
|
|
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
