לא על האח לבדו

דמות מפתח?

מאסרו של המהנדס הפלשתיני, אבו סיסי, הוא צעד חיובי, אם אכן תושג המטרה והוא ישמש דמות מפתח למסירת מידע החשוב לשחרורו של החייל גלעד שליט. צריך רק לקוות שסיסי לא יהיה מהדורה חוזרת של דיראני הלבנוני ואחרים, שאף הם נאסרו בישראל כדי לשאוב מהם מידע על השבוי רון ארד, אך כל המאמצים לכך עלו בתוהו.
יתר על כן, לא ברור לי מה מטרת פרסום המהלכים בכלי התקשורת לשחרורו של שליט.

כך למשל פורסם שהממשלה שוקלת מבצע צבאי למטרה זו. האם הפרסום נועד להרתיע את החמאס כדי שיקל בתנאי השחרור, או להרגיע את משפחתו של השבוי ולהוכיח שהממשלה פועלת למען שחרורו? לדעתי עדיף לשמור על דממת אלחוט בפרשה המורכבת והרגישה עד
להשגת שחרורו המיוחל של גלעד. ובא לציון גואל.

איגוד השובתים הסוציאליים (א')

23 ימים שבתו כידוע העובדים הסוציאליים. הם השיגו תוספת שכר לא מבוטלת של 22%. ומה הייתה הבשורה לציבור הרחב בתום השביתה? הדאגה ללקוחות, שנזנחו תקופה ארוכה יחסית? ממש לא. יו"ר האיגוד, יצחק פרי, בישר לנו שהשביתה הבאה כבר בדרך... לכשיפוג תוקף הסכם השכר הנוכחי.

אז מה היה לנו? למדנו להכיר את האיגוד, שאומנם רוממות השליחות הציבורית בגרונו, אך מתברר שהוא עוד שלוחה של עופר עיני והסתדרות העובדים, שמַה שמעניין אותו בעיקר זה תלוש המשכורת שלו, וכל המרבה – הרי זה משובח.

יש חיים אחרי השביתה (ב')

מה למדנו משביתת העובדים הסוציאליים? - בראש ובראשונה שיש חיים אחרי השביתה. שלושה שבועות הם שבתו, והעולם לא התהפך כפי שחשבו, והסדר החברתי המשיך להתקיים גם בלעדיהם. אגב, שמתם לב שדווקא (טפו, טפו, טפו) בתקופת השביתה – בניגוד לכרונולוגיה הפלילית שלפניה – תודה לא-ל לא היו מקרי רצח במשפחה? אז אולי הגיעה השעה לצמצם את מצבת העובדים למקרי חירום בלבד?

יתר על כן, לא כצעקתה. שלא יטמטמו אותנו במילים גבוהות של אידיאולוגיה ושליחות. היו גם יצרים וכסף במאבק הזה. עובדה. היה הסכם שכר חתום בין ההסתדרות לאוצר, הכולל העלאה של עשרות אחוזים בשכר העו"סים, שאפילו עמד בקריטריונים הנוקשים של עופר עיני. ועוד לא די לשובתים?! נתנו להם ארבע אצבעות והם רוצים את כל היד? עד כאן. דומני כי בשביתה זו נחשף פרצופם האמיתי ונפרצו כל הגבולות.

נחמת שוטים

יש הרואים ב"אח הגדול" - תוכנית הבידור הטלוויזיונית בעלת המכנה המשותף הנמוך ביותר - תוכנית חיובית, המשנה את גישת החברה כלפי חריגים. כל הכבוד, אולם האם המטרה מקדשת את כל האמצעים? מדוע לשנות תפיסה חברתית באמצעים פסולים, דרך תוכנית ריאליטי רדודה, המאופיינת בגסוּת וּבוּטוּת? מדוע לא לעשות זאת באמצעות סרטים דוקומנטריים איכותיים, הצגת מחזות של נכים וגמדים, סִדרות חינוך וכדומה?

נדמה לי שהאחוז הגבוה של הצופים בתוכנית, העומד על 45%, מעיד על הרמה הציבורית הנמוכה ועל תחומי העניין הנבובים שלו. וזאת כבר סיבה לדאגה. ובאשר לתירוץ הנזכר, נחמת שוטים כבר אמרנו?

חינוך לשוויון ולנתינה

דומני שאין לערוך מסיבות ראוותניות לתלמידים בבית הספר ומחוצה לו. זאת לא רק כדי לא לעורר את קנאת התלמידים האחרים שאין להוריהם כסף לערוך להם מסיבות פאר – ואלה הרוב – אלא משום שמדובר בצעד בלתי חינוכי. מסיבות מסוג זה מחנכות את התלמידים להתרגל לחיי ראווה (ומה יהיה, כשבעתיד לא יהיה להם כסף לכך) ולאנוכיות.

יש לנו מה ללמוד ממקורותינו. כידוע בנות ישראל יצאו בט"ו באב לצוד חתנים, כשהן לבושות בכלי לבן. לשם מה תלבושת אחידה זו? כדי להשוות בין בנות עשירות לעניות, שאין ידן משגת לקנות בגדים יקרים, ושלא לעורר את קנאתן, וכן שהבחורים לא יימשכו לעושר של הנערות אלא למידותיהן הטובות.

האם לא עדיף להסתפק במסיבות צנועות, ולתרום לצדקה את הכספים הרבים שעולות המסיבות היקרות, לימי הולדת ובכלל, וזוהי המתנה היקרה ביותר שמקבלים התלמידים – מעֵבר לחינוך לצניעות – חינוך לשוויון, לחיים וולונטריים ולהענקה לזולת.

צ'ק בלי כיסוי

דומני כי לא פעם, למען מטרות פוליטיות, אנשי הכיפות הסרוגות מציבים בראש סולם הערכים את נושא ארץ ישראל, ומצניעים משום מה את תורת ישראל. כך גם נוהגת 'מנהיגות יהודית', המעוניינת להרחיב את שורותיה הפוליטיים לקהל החילוני והחרדי, כדי לצבור כוח פוליטי, ומציגה אפוא את עצמה כמפלגה אמונית.

נכון שיש לשבור מחיצות בין דתיים לחילונים, אולם זאת כדי לקרבם לתורת ישראל, שארץ ישראל יונקת את כוחה ממנה. איחוד חילונים ודתיים רק כדי להגדיל את כוח המפלגה ממניעים פוליטיים למען שלטון אנשי ארץ ישראל השלימה, תחת המסווה 'אמוני', דומה לצ'ק בלי כיסוי. שהרי כדברי חז"ל: "ארץ ישראל בלי תורה היא כגוף בלי נשמה."

עבודה בעיניים

מי אמר שפסיכיאטריה היא מדע מדויק? לא עוד, אלא שהיא מצטיירת לא פעם כמדע בדיוני, במובן זה שהאבחון שלה הוא לפעמים דמיוני ושגוי. אכן, הבעיה המרכזית של רוצחים חולי נפש אמיתיים או מדומים, היורשים את קרבנם, מבליעה לא פחות את מחדלי הפסיכיאטריה בפרט, ומטפלי הנפש בכלל.

האבחון השגוי של פסיכיאטרים ופסיכולוגים עלה לא אחת לכותרות, כאשר מטופלים חולי נפש לא אובחנו כמסוכנים, ובסופו של דבר רצחו או התאבדו. הרצח היה בסכין, או בכלי נשק שאותו השיגו כמאבטחים, של בן משפחה או איש אחר, ואפילו היה מקרה שהמטופל רצח את המטפלות בתחנה לבריאות הנפש בירושלים. אין ספק שמדובר במחדל חמור, משום שבאבחון נכון היה נמנע הרצח או מעשה ההתאבדות, כאשר המטופל היה מאושפז במחלקה סגורה, מבלי לשלחו לחופשי כלל.

מצד שני קיימת התופעה, שעליה הצביע הסופר רם אורן בספרו, של רוצחים המתחזים לחולי נפש, ועובדים בעיניים על המטפלים, ובלבד שלא לשבת בין כותלי הכלא. נראה לי שתופעת המתחזים בכלל רחבה יותר מכפי שאורן חושב. עובדה היא שאפילו פרופסור נכבד לפסיכולוגיה, ביחד עם אנשים אחרים, התאשפזו כשהוא הצליח להערים על עמיתיו הפסיכיאטרים, והסטיגמה ליוותה אותם אחר כך גם בחיים הנורמטיביים. אם אינני טועה גם העיתונאי ירון אביטוב התחזה בהצלחה לחולה נפש והתאשפז, במהלך הכנת כתבה על היחס למטופלים בבתי חולים פסיכיאטריים, ואף כתב על כך בספריו.

לא רק בעיני הסנגוריה הרוצחים שבטיפולה הם בלתי שפויים. גם דעת הקהל והתקשורת היוצרות אווירה, שלפיה כל רוצח שני וחמישי הוא מטורף, נותנות לגיטימציה לתופעה. לדעתי ראוי לשנות את החוק לא רק לגבי מניעת ירושה של הקורבן מרוצחים חולי נפש אלא גם לגבי העונש. צריך לכלוא אותם בבתי סוהר, ולהחיל עליהם מאסר עולם, כדין כל רוצח, ובמקביל להעניק להם טיפול פסיכיאטרי כנדרש (כולל אשפוז), כפי שנוהגים לגבי חולים אחרים. הדבר גם ימנע את תופעת ההתחזות, וירתיע פושעים מפני רצח. ובא לציון גואל.

ברכת העלונים

הבעיה לגבי העלונים של פרשת שבוע, המחולקים חינם, היא לא רק הפרסומות, האסורות לקריאה בשבת, אלא גם נושאים פוליטיים ואחרים, שאין בינם לקדושת השבת ולא כלום. כך למשל, מה הקשר בין פצצת האטום, או סיכום שנה מבחינת ההומור, לפרשת השבוע ולשבת בכלל.

עם זאת, אי-אפשר להתעלם גם מהברכה של העלונים (אם אכן יקפידו לחלקם בבתי הכנסת אחרי התפילה). ברבים מן הבתים, שאליהם מובאים העלונים על-ידי המתפללים, אכן העלונים מדרבנים את בני המשפחה לדון בדברי תורה על שולחן השבת. ובכך שכרם.

מודל חינוכי

התופעה הקיימת בקרב הציבור הדתי, של הורים מבוגרים הגרים בסמוך לילדיהם, היא תופעה מבורכת. מעֵבר לעזרה הדדית, ראוי להזכיר גם את הַצְעָרַת רוחם של ההורים, העוברים מהדורה שנייה של גידול ילדים, בדמות הנכדים, מתוך הנאה, ובלי הקשיים המתלווים לכך.

מרכיב חינוכי חשוב נוסף הוא: מודל כיבוד ההורים של הבנים לילדיהם, בני הדור השלישי, אשר גם הם ילמדו לכבד את הוריהם כשיזקינו, ולתמוך בהם פיסית ורגשית. זאת על-רקע של ההזנחה, הפושעת לעיתים, של הזקנים, והניתוק הקיים בין הדור המבוגר לדור הצעיר בחברה הכללית. ובא לציון גואל.

מה רוצים מהשמאל?

אחד הקוראים שאל אותי אם הימין הוא שהחזיר שטחים, מה רוצים מהשמאל. דומני שהתשובה נעוצה בעצם השאלה. לפחות שרון ביצע את הגירוש המחפיר מגוש קטיף על תקן איש שמאל וכיו"ר מפלגת קדימה, בעלת האוריינטציה השמאלית. בדומה לאולמרט לפניו, גם שרון למרבה הצער הפך את עורו מימין לשמאל. באשר לביבי נדמה לי שהוא פוסח על שני הסעיפים. מבחינה אידיאולוגית הוא עדיין דבק בימין, אך הססנותו וכניעתו לדעת הקהל השמאלית בארץ ובעולם מביאות אותו לא פעם אחת להחלטות שגויות. וחבל.

צחוק טוב

ראוי לברך את עיתון 'בשבע' הדתי לאומי על הרחבתו במוסף נאה ומעניין. מדֵי פורים מוסיף העיתון גם מדור סאטירי שנון ומצחיק ברוח האקטואליה. אין ספק, שבולטים בו כשרונות מוּכחים, שלא היו מביישים את הכותבים במדורי סאטירה בעיתונות הכללית. אולי כדאי להוסיף מדור מצויין זה מדי שבוע, או לפחות אחת לחודש, ולגרום לקוראים לצחוק, כי צחוק טוב – הכל טוב.