קבוצה של כמה עשרות אנשי ביטחון, אקדמיה ועסקים, מפורסמים וידועים, הרואים את עצמם כאצולה פוליטית של חשיבה מדינית איכותית, כינסה מסיבת עיתונאים "דרמטית" שבה הכריזו על "יוזמה מדינית חדשה", שלדעתם תוביל ל"פריצת דרך", והשגת הסכם שלום עם הפלשתינים.
"יוזמה מדינית חדשה"? האמנם?
היומרה הנאיבית, להציג מסמך ממוחזר של יוזמות ישנות שנוסו ונכשלו כבר, כמסמך מקורי וחדשני, הוא תמוהה ומגוחך.
יובל רבין, אחד היוזמים והדובר של הקבוצה, במסיבת העיתונאים שהתראין גם במוסף לשבת של ידיעות החרונות (8.4.11), סיפר כי: העבודה על המסמך ארכה חודשים רבים. 300 אנשים השתתפו בהתיעצויות ובמפגשים לניסוח היוזמה ולתרגומה לערבית ולאנגלית. הדיונים על ניסוח הסופי של מסמך היוזמה, התנהלו על כל מילה.
ולאחר כל המאמץ האינטלקטואלי הזה, של מאות משתתפים, כולל גם "גורמים זרים...", "חלקם הרחק על פני הגלובוס..." ששמותיהם עלומים ולא ניתן לפרסמם... (מדוע?) קיבלנו מסמך ממוחזר של כשלונות העבר.
"יוזמה מדינית חדשה"? מסתבר שזו "יוזמה" שכולה אוסף של רעיונות ואמירות ישנות. "יוזמה" שעדיין לא הבינה שחייבים להתנתק מהאבק, השומן והחלודה של קווי החשיבה הישנה. חשיבה המבוססת על הרציונל הישראלי יהודי, ולא על הרציונל, הכבוד והמנטליות המוסלמית ערבית שדוחה כל הצעת פשרה ורעיון ישראלי.
במקום כל המאמץ היומרני המיותר הזה, בעל אופי של מפגשי חברים ומקורבים, במסגרת מאין סמינר רעיוני ומדיני, ראוי היה שחבורה זו תכריז בפשטות על הזדהותה ותמיכתה ביוזמות המדיניות הקודמות שכבר נוסו ונכשלו כמו, יוזמת ג'נבה, המפקד הלאומי, המועצה לשלום ולביטחון, תוכניות השלום של מר"צ ו
שלום עכשיו. כדאי להזכיר את "מתווה קלינטון", "מפת הדרכים" של בוש והיוזמה הסעודית.
"היוזמה המדינית החדשה" הזו היא בפועל הענות כמעט מלאה לכל התביעות הפלשתיניות, ללא הצגת התביעות הישראליות.
"היוזמה החדשה" תומכת בנסיגה לקווי 67' (עם תיקונים קלים - איזה?), בפינוי התנחלויות (עם שינויים קלים - אין פירוט), בחלוקת ירושלים, בפתרון בעיית הפליטים (על בסיס
הומניטרי בהסכמה - ניסוח מעורפל ומסוכן) בהצבת כוחות שמירה של האו"מ על הגבולות המוסכמים (ניסיון כושל עם האו"מ).
"היוזמה החדשה" אינה כוללת אף אחת מהתביעות הישראליות, כתנאי להסכמות על הוויתורים במסגרת ההסכם המוצע האפשרי. מוזר, תמוה וחשוד הדבר שה"יוזמה החדשה" לא כללה במסמך שהציגה את תביעותיה מהפלשתינים: התביעה לקץ הסכסוך, קץ ההסתה, ויתור מוחלט על "זכות השיבה", שליטה ישראלית על המרחב האווירי, על גב ההר, על מעברי הירדן בבקעה, ומדינה פלשתינית מפורזת מנשק כבד.
אם הכוונה האמיתית הלגיטימית, אך הלא מוצהרת, של קבוצה זו היא לגרום לנפילתה של ממשלת נתניהו, בגלל העדר "יוזמה מדינית" , ראוי שחברים אלה יפשילו שרוולים, יירדו אל הזירה הפוליטית, לפעילות גלויה ואינטנסיבית, במסגרות המפלגות הקיימות או חדשות, ולא ישבו על הגדר כנותני עצות ומנסחי "יוזמות מדיניות" כאליבי לרצונם להאשים רק את ממשלת ישראל בכשלון תהליך השלום, ולזכות את הפלשתינים מאשמה זו.
תשומת הלב הציבורית ל"יוזמה החדשה" הסתכמה בדווחים מפרגנים ותומכים ב"ניו-יורק טיימס" וכמובן בעיתון הארץ וכמה שניות בערוצי הטלוויזיה. למחרת, "היוזמה החדשה" חלפה ונעלמה בהעדר עניין.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
