בעקבות חוק הפוטושופ - לאסור שידור סופרמן!

ויש לתמוה: הרי נקודת ההנחה היא שחברת-כנסת מטעם מפלגת קדימה היא מישהי שערכי החירות וחופש הפעולה של הפרט הם נר לרגליה ומשכך יוקשה, כיצד ייתכן שדווקא היא תביא לסדר היום הצעה בעלת ניחוח קומוניסטי שמצמצמת את חופש הפעולה והביטוי של הפרט, למרות שהפרט לא פוגע באחר, מה שסותר את ערכי הדמוקרטיה הבסיסיים?

תשובה: לדברי ח"כ ד"ר רחל אדטו, השותפים ליצירת תמונת חתיכה מעוצבת פוגעים בזולת. וכאשר ישנה פגיעה בזולת מותר - כמקובל - גם בדמוקרטיה להגביל את הפרט. הכיצד יוצרי התמונה פוגעים בזולת, והרי לא הניפו ידם על איש? כך, לדברי הד"ר: נשים צעירות רואות את הדוגמנית הרזה, רוצות להיראות כמותה, כמו מראה הבלתי אפשרי, ומשכך מרעיבות את עצמן עד כדי סכנה רפואית ולעתים גם מוות. דבריה מגובים, כמובן, במחקרים מוזמנים.

כשם שלרוב אינני מאמין לאף מחקר מטעם מדענים של ממשלות ופרלמנטים, אינני מאמין גם למחקרים "מטעם" שהביאה אדטו, המבעיתים אותנו במספרי ענק של קרבנות אנורקסיה שיש, לכאורה, קשר ישיר בין הפרעותיהם לבין תמונות נשים מלוטשות-מחשב, אבל גם לו האמנתי למחקרים, הייתי זועק חמס על חדירה שלטונית גסה אל המתחם הפרטי של חופש הביטוי והעיסוק.

לא ייתכן מצב דברים שבו דווקא האנשים הפעלתניים והשפויים שמוציאים לאור יצירה אמנתית מתחום האומנות-השימושית ושאינם עושים דבר שיכול להזיק למישהו (אלא אם כן המישהו הזה - במקרה זה חבורת מטומטמות ו/או מטורפות שאינן משקפות את כלל או אפילו את רוב הנשים בארץ - בשל איוולתו וחוסר יכולתו להבדיל בין מציאות לדמיון, בין תמונה שזה "סתם" משהו שיווקי לבין אישה אמיתית, הולך ומרעיב את עצמו למוות, סתם כי חסר לו בורג שאם לא היה הולך לאיבוד כאן היה הולך לאיבוד במקום אחר שבו היה מפרש את המציאות בצורה שגויה) ימצאו עצמם מוגדרים כמי שפוגעים בזולתם ושנמנע מהם לפעול בחופשיות.

אז באמת, סליחה אם זה מרגיז מישהו, גם אני מסכים עם הקביעה שיש גבול למה שדמוקרטיה יכולה וצריכה להתיר. גם אני חושב שהיכן שאדם פוגע בשני – יש להגביל אותו. אבל אני לא מוכן לקבל את הקביעה שמעשה תועלתי של אדם נבון יוגדר כפגיעה בשני וייאסר רק בגלל שהשני, הפחיתי והמוטרף, מפרשו שלא כשורה ומזיק לעצמו. כאילו, מה עוד בתור, איסור עריכת טקסטים ספרותיים שמא ייווצר מצג שווא של חוכמה שיגרום לאנשים רגשי נחיתות (מה - שכמובן - עשוי להוביל לייאוש ולאובדן עצמי)? איסור על התעשרות שמא עניים שירצו להתעשר ישדדו? איסור צריכת סטייקים שמא ייסתמו עורקיו של מי שאינו בקיא בתזונה? הרי אם אנו אוסרים מעשה שלכשעצמו אין בו סכנה, רק משום שמישהו בעל מוח לוקה וחסר עלול להזיק לעצמו עקב פרשנותו הסובייקטיבית, אז באמת אפשר להתחיל לאסור הכל, כל ייחודיות, כל מעלה, כמו ברוסיה של פעם, ובראש ובראשונה את שידור סופרמן ושאר גיבורי-העל שמא איזה שוטה ילבש גלימה אדומה, יאגרף יד אחת מעל לראש, את השנייה יניח סמוך למותנו ובצעקת "אני בא, לואיס" יזנק מעבר למעקה...

אני חושב שהעיקרון ברור: מקובל על כולם שדמוקרטיה אינה ג'ונגל, שניתן לעשות בה ככל העולה על רוחנו, אך לא כאשר אנו מזיקים את הזולת. עם זאת, לא ניתן לאסור על אזרח משהו, בפרט בתחום העיסוק והביטוי, רק בגלל מה שמישהו אחר יעשה איתו בראש. זה מדרון חלקלק מדי אל עמק הקומוניזם, אם לא חמור מכך. כמו-כן, יש להעיר, שאי-מילוי ציפיות הזולת אינו פגיעה בזולת. כך שגם אם זה יהיה יפה מאוד מצד התעשיה לו תיאות מרצונה החופשי לחדול עם כל הרזון הזה - ואני בעד - מכל מקום, עד אז לא ניתן להגדירה כפוגעת באחר בשל סירובה ולא ניתן להוריד עליה הגבלות מלמעלה. לא אם חפצי חירות ודמוקרטיה אנו, לא אם אנו מתנגדים נחרצות למצב שבו השלטון יכנה את מודל היופי שנקבע באמצעות השוק החופשי (הבריא והחרמן... וכן – חרמנות זה דבר בריא) בשם של מחלה ויכפה עלינו תחתיו לסגוד ל"יופי" שחביב על השלטון כשם שמנסה חברת-הכנסת (דוקטור!!!) אדטו לעשות, כנלמד מדבריה אלה: "החוק אשר אושר בוועדה היום ינתץ את מודל היופי האנורקטי שמועבר על-ידי התקשורת...".

הערה לסיום: פמיניסטיות, אל תשמחנה בהצעת חוק זו! היא לא תקדם בדבר את מעמד האישה – להפך:

א. ההצעה מציגה נשים כסתומות (פשוט ככה – סתומות!) שעלולות להרעיב עצמן למוות (!) בשביל להיות יפות (היש טמטום לכאורי גדול מזה?), לולא שיבוא פטרונן, המחוקק, ויקבע בחוק כי מושא טמטומן אסור. יש בכך משום קביעה שנשים אינן כשירות משפטית וזה עלול להתבטא גם בתחומים אחרים.

ב. מאחר שלא יתאפשר לצלם דוגמנית בלא "ליטוש", תיווצר אפליית נשים במקום עבודה על-רקע של גיל: דוגמניות מבוגרות תצאנה ממעגל העבודה ואת מקומן תתפוסנה – איך לא – צעירות. (ביי-ביי גלית גוטמן ויעל בר-זוהר. ד"ש חמה מהעמותה לקידום זכויות הנשים בישראל...)

ג. מאחר שלא יתאפשר לצלם דוגמנית בלא "ליטוש", אפילו דוגמנית שמנמונת, שעד עתה כן הייתה יכולה למצוא עבודה בתעשיה, תישלח הביתה ואת מקומה תתפוס – איך לא – רזה אמיתית. (ואל תגידו שעדיין אפשר ללטש את תמונת השמנמונת, רק שצריך לכתוב למטה שמדובר בתמונה ממוחשבת. אתם מכירים מישהו שיעדיף להודות שהדוגמנית שלו היא לא איי-איי-איי תחת שייקח מישהי שלא צריכה הוספת טקסט. תמונה אחת שווה אלף מילים, לא?)

ד. הצעת החוק מציגה את רוב הנשים כקנאיות ורגשניות-להחליא שששות לבצע עליהום במושא קנאתן: היפות מהן שזכו להכרה רשמית ביופיין. בבקשה אל תעשו את זה! רוב הנשים אינן כאלה, רק נשות העמותות למיניהן.

ואיך היה אומר ג'וג'ו חלסטרה? "ותחשבו על זה!"