|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המתרחש בסוריה מצביע הן על בורותו התהומית של ממשל אובמה בנוגע לאזורנו, והן על חוסר האונים שלו ● מדוע המורדים בלוב מקבלים סיוע של נאט"ו, והמפגינים בסוריה הופקרו למותם? התשובה טמונה באדמה וצבועה בשחור
|
|
פליטים סורים ליד הגבול עם טורקיה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אם מישהו היה צריך עוד הוכחה לאפסות מדיניותו של ממשל אובמה במזרח התיכון, הוא מקבל אותה בימים אלו בדמות הטבח בסוריה. מה שמתרחש שם מצביע הן על בורותו התהומית של הממשל בנוגע לאזורנו, והן על חוסר האונים שלו. רק לפני מספר חודשים הביעה ארה"ב (באמצעות הילרי קלינטון) את התקווה, ש בשאר אסד יוביל רפורמות במדינתו. בנאומו בחודש שעבר על המזרח התיכון, זה שמשך את תשומת ליבנו בשל חלקו הישראלי-פלשתיני, אמר ברק אובמה שאסד יכול לבחור בין הובלת רפורמות לבין ירידה מהבמה. מותר לי לנחש, שמי שממלאים כיום תפקידים דומים לאלו שהייתה לי הזכות למלא ביחידה 8200 לפני כמעט שלושה עשורים, גיחכו בשקט או אפילו צחקו בקול למשמע הדברים. כל מי שיש לו נגיעה כלשהי לזירה הסורית, יודע שלמשטר אסד יש מטרה עליונה אחת ויחידה: לשרוד בשלטון. בשמה של מטרה זו טבח חאפז אל-אסד, אביו של בשאר, עשרות אלפי מתקוממים בעריה המרכזיות של המדינה בשנות ה-80. בשמה של מטרה זו נמנע אסד האב מעימות חזיתי מול ישראל במלחמת שלום הגליל. בשמה של מטרה זו הוא הגיע לסף עימות מזוין עם אחיו רפעת, שהיה מעמודי התווך של המשטר, והגלה אותו לפריז. בשמה של מטרה זו הדיח בשאר כמה מנאמניו הבולטים של אביו. משפחת אסד משתייכת למיעוט העלאווי, המונה רק 15-10 אחוזים מכלל תושבי סוריה, ואשר בעיני מוסלמים אדוקים נתפש כעדה של עובדי אלילים. אך ב-40 שנות שלטונה, הצליחה המשפחה - ומדובר במשטר המבוסס במידה רבה על נאמנויות משפחיות ועדתיות - לאחוז ביד ברזל ברסן השלטון. היא עשתה ועושה זאת באמצעות דיכוי אכזרי של כל התנגדות ורמיסה שיטתית של כל זכויות האדם. לחשוב ששליט כמו בשאר, שגדל בבית של רוצחים, יכול להוביל רפורמות - זהו טמטום גמור. אין מילה אחרת.
אפילו לא גינוי
כעת לא מצליחה ארה"ב אפילו להעביר במועצת הביטחון גינוי - גינוי בלבד - לטבח בסוריה. הדיפלומטיה שלה נכשלת מול האינטרסים של רוסיה וסין, והיא מתגלה כחסרת אונים. ואם אפילו דיבורים לא מצליח אובמה לתת למפגינים הסוריים - אין סיבה לצפות ממנו לסיוע ממשי. בקצהו השני של המזרח התיכון, בלוב, פועלים מזה כחודשיים כוחות נאט"ו בהנהגת ארה"ב במטרה לסייע למורדים. מה ההבדל? מדוע בבנגזי רואים מסוקים אמריקניים, ואילו בג'יסר א-שורור אפילו לא חולמים עליהם? דומה שהתשובה פשוטה: לוב היא יצואנית נפט חשובה, והיציבות בה חשובה לארה"ב ולמערב; סוריה היא שחקן שולי בזירה העולמית. וכך מתברר, שאובמה איננו רק בור ותמים בצורה מפחידה בנוגע למזרח התיכון. נוצר הרושם, שבעוד רוממות הדמוקרטיה והשוויון בפיו, הרי שבידיו הוא אוחז בחרב פיפיות של אינטרסים ואופורטוניזם. לפחות מול אסד (בערבית: אריה), אובמה הוא לכל היותר חתלתול. |
| תאריך:
|
12/06/2011
|
|
|
עודכן:
|
12/06/2011
|
|
איתמר לוין
|
|
במסדרונות הערוץ הראשון של הטלוויזיה ובאח המצליח יותר שלו - קול ישראל - שומעים לאחרונה את המילה חזון. אולי זה יו"ר הרשות הטרי יחסית ד"ר אמיר גילת המזמין גולשים ברשת "לשלוח הצעות ורעיונות" באשר לתפישת השידור הציבורי ואולי זה רגע של אמת בשאלה להיות או לא להיות שאם להיות - איך להיות.
|
|
|
|
|
הנזק שהשית מאיר דגן ראש "המוסד" לשעבר על ישראל הוא לא פחות מחמור. האיש פשק שפתיו ממניעים שאינם ברורים, כנראה אישיים, אך התוצאה היא קיעקוע יכולת ההרתעה של מדינת ישראל כנגד אירן.
|
|
|
|
|
הדיון המתעורר אחת לכמה שנים סביב הצדקת קיומה של גלי צה"ל כתחנת רדיו צבאית, מושמע בעיקרו על-ידי שני קהלים קבועים. האחד מורכב מחברות מסחריות שבעליהן מחזיקים בהווה או מעוניינים להחזיק בעתיד בכלי תקשורת רדיופוני אשר מה לעשות, רייטינג ההאזנה לגל"צ מאיים עליהם. אלה אומנם משתמשים בטיעון שהוא ראוי בהחלט לדיון ציבורי: מקומה של תחנת רדיו צבאית המשמשת כתחנת רדיו אזרחית, והעוסקת בתרבות, בפוליטיקה, באידיאולוגיה, בסיקור מפלגות ובעיקר בסיקור הצבא - מה שמייצר שלל פרדוקסים: כתבים צבאיים הכפופים לשר הביטחון, רמטכ"ל אשר דה-פקטו אחראי על הפלייליסט ובכך משפיע על היקף המכירות של חברות תקליטים וכדומה. זהו דיון הקשור לסוגיות של יחסי צבא-חברה-תקשורת, הנשלף לא משום שראשי המשק סיימו בהצלחה קורס תיאורטי במיליטריזם, אלא משום שיש בו כדי לשרת את תשוקותיהם של בעלי תחנות השידור הפרטיות המתקנאים גם בחסויות שמקבלת גל"צ וגם בתגמולים הנמוכים שהיא משלמת, אם היא בכלל משלמת, לאקו"ם.
|
|
|
|
|
לפני כחצי שנה החל בחלק ממדינות המזרח התיכון תהליך חדש ורב-עוצמה: הצעירים, הרחוב, הציבור הרחב התעוררו מהתרדמת שבה, כך נראה, היה נתון מזה עשרות שנים, שאיפשרה לשלטונות המושחתים והעריצים לעולל לציבור הפסיבי והמדוכא כל מה שעלה על רוחם הרעה. הרחוב זועק: לא עוד! לא עוד דחיקה לשולים, רודנות ושחיתות, לא עוד היעדר זכויות אדם, שלילת חירויות פוליטיות ומרתפי עינויים, לא עוד הזנחה, עוני ואבטלה.
|
|
|
|
|
אין כמעט יום או יומיים שבהם לא מופיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ב"מבט לחדשות" של ערוץ 1. פרונטלית, בגובה העיניים, או למעלה מזה, בצדודית שלו או בהצצה קלה. משל היה ה"מטרדי" של מסעדה והוא נכנס מדי פעם למטבח לראות מה קורה. אינני בטוח שהופעה אינפלציונית זאת עושה לו טוב, אבל, לי, לנו, כצופים של הערוץ הציבורי - זה לא עושה טוב. ביבי מופיע טוב, הוא מגיש טוב, הוא מצטלם טוב, אך מעבר לתפיסת המסך בהווה, אפשר וזאת הסנונית שמבשרת את ה"אביב", של ה"רפורמה" ברשות השידור. יחד עם זאת, גם במצב זה יש לשמור על הרשות בעור שיניים.
|
|
|
|
|
