חרם צרכנים או חרא צרכנים?

מרד הצרכנים על הקוטג' הוריד את מחירי הקוטג'. האמנם? פעם ראשונה שחרם צרכנים הצליח בישראל. אמיתי? יוזמי המאבק בראיונות ברדיו ובטלוויזיה.
האם הפכו כבר סלבס? הגיעו אפילו לוועדה בכנסת.

האם השתן עלה למארגנים לראש עוד טרם יבשה הדיו מתחילתו של מאבק אחד, וכבר פעמיהם לעבר הגבינה הלבנה... ולדבריהם: "בקרוב נגיע גם לדלק"?
טוקבקיסטים רבים מהללים את חרם הצרכנים כביכול על הקוטג', ולא מעטים מלגלגים ואפילו תוקפים.

אז בואו ושימעו את דעתו של לוחם חברתי וותיק, שאם יקומו גם עליי בעצם הגדרתי את עצמי – זה בסדר.

רוצים להתחיל מהשורה התחתונה? סתם כדי להקל על הקריאה? בבקשה. לא היה חרם צרכנים. במו-עיניי ראיתי קוטג'ים שמחירם כזהב, בעגלות הקונים. במו-אוזניי שמעתי לגלוג וציניות בפי רבים: "לא יעזור...".

אבל היוזמים (למרות שהבנתי שהיה יוזם אחד...), לפחות אלה שהולכים כעת עם חזה נפוח: "רק התחלנו להציל את עם ישראל".

בואו נבהיר כעת את השורה התחתונה: "לא היה חרם צרכנים".

הלו, כאן יז'ראל!!

ביז'ראל אין חרם צרכנים, לא יכול להיות חרם צרכנים, ולא יהיה חרם צרכנים. ביז'ראל יש רק חוסר פרגון.

כאשר מישהו מנסה לעשות משהו טוב למען הכלל, וחו"ח מצליח לעבור את הצעד הקשה הראשון בשלום – מיד עטים עליו: "תגיד, תהיה מעוניין להתמודד לכנסת...", וכעת המשיכו בעצמכם את כל הסצינות המובנות מאליהן.

לסיכום שאחרי השורה התחתונה.

אני אדם אופטימי מטבעי, אני תמיד פסימי לגבי מאבקים חברתיים שגולשים די מהר לתחום הפוליטי, ובעניין זה מצטרף לשלווה האטומית של "מנהיגינו" שאינם מדירים שינה מעיניהם לנוכח "גלי המחאות למיניהן".

אינני יודע מתי, ואינני יודע למה, אבל עד שלא נחליף את העם הזה ו/או את הדיסק הקשיח (קשיח מאוד) בראשם של הרוב הדומם – לא יהיה חרם צרכני שיכול לעזור לנו עצמנו, ולא יהיה חרם בוחרים על אותם אלה שכובשים את השלטון בדרך "דמוקרטית" ואח"כ משתינים עלינו מגובה המקפצה – בבריכה של "אמא שלהם".