אזרחים נטולי מדינה - חלק ג'

המיעוטים במדינת ישראל: יש לראות איך המדינה בהתנהגותה, בחוסר התייחסותה הצליחה ברוב טיפשותה לדחוק את הבדואים, הדרוזים ואף את הצ'רקסים מאהדה כלפיה ושותפות הדרך.

איך הגענו למצב של כמעט התנכרות. אני זוכר את הימים של שנות השישים, השבעים ואף את ראשית שנות השמונים בהם אחוזים ניכרים של הבדואים שירתו בצה"ל, היו חיילים למופת, כמה אחוזים כיום משרתים, ממש בודדים, למה? מה קרה?. הזלזול, ההזנחה, התעלומות זה מה שקרה, מי שעוקב במשך השנים מה מתרחש עם האוכלוסיה הדרוזית והצ'רקסית הבדואים ממש חרד. הולך ונוצר מצב של ניכור בין המדינה ואוכלוסיות חיוביות אלו, האשמה במלואה מוטלת על כתפי ממשלות ישראל בשלושים השנים האחרונותץ אוכלוסיות אלו אשר קשרו את גורלן במדינת ישראל תגענה ולא רחוק היום למצב של הניכור ההולך והמעמיק באוכלוסיה הבדואית בישראל, מה הם בסה"כ רצו, יחס, עזרה, פיתוח, חינוך, כבוד, מקום במוסדות השלטון, ומה קבלו, אצבע משולשלת, לא רק בממשלות ישראל האשמה במצב המתדרדר, אך רוב האשמה מוטלת על ממשלות ישראל לדורותיה שנושאות באשם העיקרי.

הערבים הישראלים: הערבים הישראלים במשך שנים רבות רצו להיות חלק מהחברה הישראלית, אך אט אט נדחקו לפינה, נדחקו למצב שאין להם בררה אלה להצטרף לערביי השטחים ביהודה ושומרון. בשנות השבעים ובראשית שנות השמונים עמדתי בראש מספר ארגונים ובהם פעלו פעילים ערבים רבים שרצו להשתלב בחברה הישראלית אך נדחקו, לא נתנו להם את האפשרות להיות חלק מהחברה במדינת ישראל. אם המדינה לא תשכיל להפנות משאבים שונים לכיוון האוכלוסיה הערבית בישראל זאת תהיה בכייה לדורות. עדיין לא מאוחר, רצון טוב לא מספיק, צריך לשלב את האוכלוסיות הערביות על כל וגוניהן בכול תחומי הכלכלה, במוסדות השלטון ואף לתת להם אפשרות להתגייס לצה"ל ואף לעודד זאת, לפתוח להם מסגרות מיוחדות של שרות לאומי,שרות מיוחד להם, לעשות כל דבר בכדי לשלבם במדינת ישראל.

מערכות הכבישים במדינת ישראל: אומנם בשנים האחרונות יש תגבור של מערך הכבישים במדינת ישראל, הדבר טוב אך לא מספקץ אזרחי המדינה מבלים שעות רבות בפקקים, הדבר מביא לבזבוז עצום של אנרגיה, הוצאות כספיות לאזרחים אשר שורפים בכל חודש מאות שקלים בגלל הפקקים האין סופיים. הפקקים גורמים לזיהומי סביבה אדירים, בזבוז זמן יקר ובעיקר גורם לתחלואה. פתרון בעיות התחבורתיות של מדינת ישראל הינן עניין אסטרטגי.הוספת כבישים מהירים ופתיחת פקקים תביא לתוספת ביכולת היצור של מדינת ישראל,תעלה את התוצר הלאומי לפחות בכ-20% ,תפחית את רמת הזיהום האוויר בערים, תחסוך כסף רב הן לאזרחים והן למדינה והעיקר תיתן הרגשה טובה יותר לאזרחים שהמדינה דואגת להם.

צה"ל: בשני העשורים האחרונים צה"ל הלך ואיבד את האטרקטיביות שלו. אלפי המשתמטים מהשרות הצבאי הינם אסון לאומי, המדינה חייבת לקחת את הנושא לידיים והדבר אפשרי. יש לחייב את כל אזרחים לתרום למדינתם, חייבים לבטל את הפטור לבחורי הישיבות ולהגבילו למחוננים ביותר שימשיכו את לימודיהם, אך גם כאן להגביל את מספרם שלא יעלה על 1000 בחורי ישיבות בסה"כ, חייבים לבטל את הפטור לבנות המשתמטות משרות הצבאי, חייבים לגייס גיוס חובה את כל אזרחי המדינה על כל גוונים, מי שלא יוכל להתגייס חייב לעבור את מלא התקופה - בנים שלוש שנים ובנות שנתיים ימים בשרות לאומי חובה ולא בהתנדבות. יש לחוקק חוקים שמי שלא ישרת בצה"ל לא יוכל לקבל כל עבודה ממשלתית , לא יוכל לקבל כל עבודה בחברה ציבורית, לא יוכל לקבל סיוע מביטוח לאומי מכול סוג שהוא, לא יוכל ליהנות מכול הטבה שהמדינה נותנת או תיתן בעתיד, יש כמובן לסייג זאת למי שלא גויסו בגלל סיבות בריאותיות.

יש להפוך את המשתמט מהשרות הצבאי למוקצה מחמת מיאוס. אני קורא לכל אזרחי המדינה ללחוץ על העיריות לא לתת בימי העצמאות כל אפשרות לאומנים שלא שרתו בצה"ל להופיע על הבמות השונות, יש ללחוץ על כלל חברי הכנסת והממשלה לפעול לגיוסם של כלל חייבי הגיוס ,מי שלא יתגייס לחוקק חוקים שהוא יהיה אחרון בתור לקבלה לאוניברסיטה, שלא יתקבלו לכל עבודה ממשלתית או ציבורית, חייבים ליצור רעש שלילי כל הזמן סביב המשתמטים מהשרות הצבאי או השרות הלאומי למי שלא יוכל לשרת בצה"ל.

עד כמה חמור המצב?

נראה לי כי הוא חמור ביותר, אם עד לפני כשני עשורים הכרתי כל שם של חבר כנסת או שר ,מה בדיוק תחום אחריותו של שר זה או אחר, כיום אולי אני מכיר בשמות לא יותר מ30% מחברי הכנסת ומספר שרים בלבד, הניתוק וחוסר העניין בכול התחום הפוליטי הוא כללי בציבור, הציבור חש סלידה, ניכור , חוסר עניין במה שמתרחש שם בכנסת ובממשלה, ישנו חוסר אמון כלפי נציגי העם , הוכחה לכך אנו רואים באחוזי המצביעים בבחירות לכנסת כאשר בכול מערכת בחירות הולכים ופוחתים המצביעים ההולכים לקלפי. ישנה הרגשה כללית בציבור שהממשלה קרה ומנוכרת, של פוליטיקאים העושים לביתם ולא למען המדינה , הציבור,בכול סקר המתבצע אנו רואים איך מתדרדר מיקומם של נבחרי העם ברשימת האמון הציבורי, בכבוד האבוד של נבחרי העם ובזלזול שהציבור הכללי רוחש לאותם נבחרי העם.

האם נבחרי העם ששכחו שהעם קיים,אם לא יתעוררו ,יום אחד יאבדו את העם ואולי העם כל כך ימאס בהם שיחפש לו שיטות אחרות להביע את מחאתו על הנעשה במדינת ישראל. יש להחזיר את המדינה לעם, יש להחזיר את העם למדינה, יש לנער את כל הפטריות המרקיבות והרקובות במערכת השלטונית , יש להראות לעם כי המנהיגים שולטים למען המדינה ולא למען עצמם, יש לנקות את הריקבון שפשט בכול מסדרונות הממשל. יש להחזיר את השפיות למדינה, לחזור ולסבסד ולפקח על כל מוצרי היסוד. יש להוריד את המיסים הגבוהים בעולם על הדלק, על המכוניות, יש לבטל כליל את המיסוי על התרופות ושרותי הבריאות.

יש לקצץ בצורה משמעותית את מחירי המים, יש להפשיר קרקעות ולאפשר בניה במהירות ובפיקוח ממשלתי על המחירים, בבניה אשר תתבצע על הקרקעות שהמדינה תפשיר לצורך כך , כך שכול זוג צעיר יוכל לקבל דירת שלושה או ארבעה חדרים במחיר שווה לכל נפש ולא רק לאלפיון העליון, לצורך כך יש לתת את הקרקעות בחינם ובפיקוח ממשלתי לבנות עליהן עשרות אלפי דירות לזקוקים לכך, דיור עממי אך ברמה גבוהה, לשם הורדת המחירים לבניה לצרכי הזוגות הצעירים יש לבטל את המיסים על כל חומרי הבנייה וכל זאת בכדי לתת לילדים שלנו את האפשרות להקים את ביתם כאן ולא בחו"ל. יש להחזיר לציבור את זיק האהבה למדינה , את הזיק של האמונה כי יכול להיות אחרת, חייב להיות שינוי אחרת יום אחד נגלה שאולי יש מדינה בינתיים אך אין בה אזרחים שנשארו לחיות וכול הדור הצעיר ברח ממנה.

אני מאמין כי אפשר אחרת, אני מאמין שאם יפעלו בעתיד הנראה לעיין עדיין אפשר יהיה להציל את הבית השלישי אחרת לא יהיו כאן אנשים שיחיו באותה ארץ שכרגע חונקת את אזרחיה עד שכבר אין להם מה לחפש כאן. יש להחזיר את המדינה לאזרחים.