אותה הגברת בשינוי האדרת

בממשלה של שנות השמונים כיהן שר אוצר שנהג להתבכיין, השכם והערב, על מצבו האומלל של המשק. היה זה יגאל הורביץ, שהתפרסם יותר כ"יגאל-אין-לי". הכל בשל סירובו העיקש להפריש תקציבים, גם לאלה שהגיע להם. "משוגעים, רדו מן הגג", הוא הטיח בכל מי שלא נענה לגחמותיו המוניטריות, ומאז השתלבה אמרתו המיתולוגית בלקסיקון הפוליטי.

בדיעבד מסתבר שאין שום חדש תחת השמש הישראלית. שר האוצר הנוכחי, יובל שטייניץ, אינו אלא אותה הגברת בשינוי האדרת. ממש כמו הורביץ של פעם, הפכו תרגיליו החמקמקים לזרא. כך, למשל, לא יבשה עדיין הדיו מהתרגיל המסריח שלו להעלות את גיל הפרישה לנשים. לא די ששטייניץ מתעלם משכרן הזעום בהווה - מסתבר שעינו אף צרה ביציאתן לפנסיה מוקדמת. רק מזלן הוא שבסופו של דבר לא התממשה מזימת האיוולת שלו.

על-אף כישלונו החרוץ, לא הרים שטייניץ ידיים. מהר מאוד הוא הגה תרגיל חדש. הפעם כוון התרגיל המסריח לעברה של אוכלוסיה חלשה במיוחד. בעוד הממשלה מאשרת מדי שבוע הוצאות בסך מיליוני שקלים, "התברר", לפתע, לשר האוצר, שבעטייה של מחלוקת על ארבעה מיליון שקלים (!), אין לו די ממון כדי לשלם ל... 80 ילדים שאיבדו את שני הוריהם בפיגועי אינתפיאדה. וכאילו לא די שאותם יתומים נותרו בלי אבא ואימא - הם גם איבדו את המדינה, המתכחשת להם!

יריקה בפרצוף

בשל לקונה בחוק מסתבר שאותם ילדים אומללים זכאים לפחות הטבות מאותם יתומים שאיבדו רק הורה אחד. בניסיון לתקן את העיוות הנורא, יזמו שני חברי-כנסת הצעת-חוק, לפיה יושוו תנאי היתומים לאלה שמקבלות אלמנות, בזכות גמלה חודשית האמורה להינתן להם כמותן. אבל, לאחר שההצעה אושרה בקריאה טרומית, הערים עליה שטייניץ מכשול. מאחר שהוא העריך אותה ב-9 מיליון שקל בשנה, החליט שר האוצר שלנו שהעסק יקר לו מדי. בדיעבד הסתבר שכל המחלוקת נסובה סביב...4 מיליון שקל "חסרים" כביכול!

בסופו של דבר, נאלץ גם כאן שר האוצר להתקפל ולהתרצות, מה שלא מנע ממנו ליזום תרגיל נוסף, מלוכלך לא פחות. אלא שהפעם הגדיש שטייניץ את הסאה, כשקהל היעד שלו הם...ניצולי שואה. הכל התרחש בסוף השבוע, לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה השתכנעה שמדובר בחוק מעוות של הביטוח הלאומי. כדי לתקן את העיוות, אישרה הוועדה תיקון לחוק, על-פיו גמלת הסיעוד החודשית לא תיחשב עוד, כבעבר, להכנסה נוספת של ניצולי השואה. בדרך זו אמורים היו הניצולים לקבל את מה שבעצם הגיע להם ממילא.

הצרה היא שלאחר אישורו של התיקון, הטיל עליו שר האוצר חרם טוטאלי. בערר שמיהר להגיש, התייחס שטייניץ לרף-הכנסה של 9,000 שקל לניצול - סכום שלדעתו נדיב מדי ושאינו מצדיק בשל כך תוספת-גמלה. מן הסתם הייתה זו עוד יריקה בפרצופה של אוכלוסיה חלשה, פגיעה ונזקקת כל-כך...