חלפו רק מספר חודשים מאז פרסם אולפן ערוץ 2 מסמך מזויף, כאשר לעיתונאים שפרסמו אותו היה בסיס איתן להאמין ולדעת שהוא מזויף. עם המסמך המזויף הם העליבו את הרמטכ"ל המיועד, עם המסמך המזויף הם העליבו את צה"ל, עם המסמך המזויף הם העליבו את שר הביטחון ואת כל מערכת הביטחון, והמשיכו עוד ועוד להעליב, ואף לא נחקרו במשטרה על ההיבטיים הפליליים (לפחות עבירה לכאורה של העלבה ענקית של עובדי ציבור על-פי חוק העונשין, ולפחות על עבירת זיוף לכאורה על-פי חוק העונשין), ואפילו מועצת העיתונות לא עשתה להם כלום על מה שנראה על פניו כעבירות משמעת המחייבות לטעמי הרחקה לצמיתות מהמקצוע.
ושוב קולותיהם מזייפים, הפעם בכתבה על הערוץ הראשון, הערוץ שהפך אותם לאנשים מבוססים, מבוססים מאוד; כמו ישורון, הם השמינו, תפחו ועכשיו הם בועטים.
סעיף 15 לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות קובע:
"
ניגוד עניינים א. לא יעמידו עצמם עיתון ועיתונאי במצב בו קיים חשש לניגוד עניינים בין חובותיהם כעיתון וכעיתונאי לבין כל אינטרס אחר
ב. [...]
ג. היה לעיתון אינטרס מהותי – כלכלי או אחר, בתחום התקשורת או מחוצה לו – בנושא של פרסום מסוים, יפרסם בצמוד לאותו פרסום גילוי נאות של האינטרס שלו".
והרי ברור שלערוץ השני ולעיתונאי הערוץ יש חשש עמוק לניגוד עניינים בעיסוקם בכל הקשור בערוץ הראשון, אז ודאי שעל סעיף 15(א) עברו העיתונאים באולפן, אך גם סעיף 15(ג), הנותן תרופה מסוימת למגבלה על חופש העיתונות שיוצר 15(א), נדרך על ידיהם לכאורה ברגל גסה.
פעם היה שופט חכם בישראל, קראו לו
אהרן ברק, הוא היה אחרון המוהיקנים במשפט בישראל, מנצר אלה שיכולים להפוך כללי התנהגות למילים ולמשפטים (ומאחר שיורשיו רחוקים מאוד ממנו, מורשתו מאוד-מאוד מזיקה), בימי שיפוטו נקבע הגבול הדק בין חשש לניגוד עניינים ובין ניגוד עניינים בפועל, באשר החשש הוא דבר שחובה על החברה למונעו (מעין סייג למצווה שהפך למצווה), בעוד שניגוד עניינים בפועל – נחשב כבר הפרת אמונים – עבירה פלילית לכל דבר ועניין.
ואולי כשלה שלישיית מק"ח טעות בחשש לניגוד עניינים בלבד? ואולי לא הגיעה לכדי ניגוד עניינים בפועל?
מה הציעו השניים (הממושקף והקצין)? הם הציעו לסגור את ערוץ אחד. זה כמו בעל קונדיטוריה שמקבל נתח שידור ענק מהמדינה, בשעות השיא, על-מנת להמליץ לנו לסגור את הקונדיטוריה מעבר לפינה, אשר עם מבצע אחד קטן, תקטין לו את המחזור ב-90% - וזה לא ניגוד עניינים בפועל? והחתיך שחושבים שהוא חושב על פוליטיקה, עם ניגוד עניינים פי עשרה רק בשל סיבה זו, מניע כתפיים ומגחך, כאשר הוא מקריא את תגובות המבוקרים בכתבה - וזה לא ניגוד עניינים בפועל?
ומה לא הציעה שלישיית מק"ח טעות? הם לא הציעו את ההצעה הטריוויאלית והפשוטה באמצעותה יהפוך הערוץ הראשון לכוכב בשמי התקשורת הישראלית, תוך קיצוץ משמעותי בהוצאותיו, ההצעה הפשוטה: התרת פרסומות בערוץ הראשון, והרי ברור שאם יותרו פרסומות בערוץ הראשון, החתיך יצטרך לשקטן את האוטו, לשקטן את הבית, לשקטן משמעותית את חשבון הבנק, נתח הפרסומות של הערוץ השני ושל
ידיעות אחרונות, יירדו משמעותית וייתכן שהחתיך בכלל יצטרך לחיות על חסכונות, או על המשכורת של האישה. מהשניים האחרים יישאר רק אחד, עם שכר בגובה 25% או שניהם יוחלפו בעיתונאי אשר יקבל 25% משכרם.
והערוץ השני, וקשת, ורשת וגם ששת, המו"ל והבעלים של המהדורה, ודאי לא ירצה שעיתונאיו יירקו לבאר הטייקונית שלו, והוא משלם להם טוב-טוב, ובמקום לירוק לבאר הטייקונית, תוך מילוי ומיצוי חובתם לציבור ככלבי השמירה של הדמוקרטיה, הם מעדיפים לירוק לציבור בפנים, וזה מה בדיוק מה עושה שלישיית מק"ח טעות תוך גילוי נאמנות יוצאת מגדר הרגיל לטייקונים ולחשבון הבנק האישי שלהם.
וכאשר יורקים עלינו אנו לא חושבים שזה גשם, ואיננו סומכים על מערכת אכיפת החוק ועל מועצת העיתונות שיפעלו. כנראה שלטייקונים יש השפעה ניכרת גם שם (תקראו בידיעות אצל
יאיר לפיד, נראה שגם הוא חושב כך, אם לא על השורות – לפחות ביניהן).
שלישיית מק"ח טעות, הביתה, קישטה! אין מי שישלח אתכם הביתה, אז הציבור יפטר אתכם. ארזו את החפצים שלכם בבקשה, ופנו את האולפן, עכשיו.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
