הציבור לא מטומטם ולא מוכן לשלם

"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" כתב מזמן שלום חנוך - אתמול (30.7.11) הוכיח אחת ולתמיד אותו ציבור שהוא לא "מטומטם" והוא כבר לא מוכן להמשיך ולשלם את המחיר. 150 אלף איש ב-10 מוקדים של הפגנות, עשו אתמול היסטוריה בהפגנת "אם המחאות" שלא נראתה כדוגמתה קודם לכן בישראל.

מחאת הקוטג' - ניסוי הכלים הראשון

מחאת הדיור-מחאת האוהלים, היא המשכה של מחאת הקוטג', רק בממדים הגדולים והנכונים. מחאת הקוטג' הייתה אות הפתיחה. היא הייתה ניסוי הכלים הראשון כדי להוכיח שאכן יכולים להוביל כאן מהלך לשינוי. עם ההצלחה בא התאבון, ואיתו רוח של מהפכה אמיתית. העובדה שיוזם חרם הקוטג', יצחק ארלוב, בחר להקים אוהל מחאה מול ביתה של עופרה שטראוס מהווה סגירת מעגל, והוכחה ששיטת המצליח להרגעת הרוחות בסגנון "מבצעים בשקל" כבר לא עובדת יותר.

מהפכת דור הפייסבוק

דור שלם דורש שינוי, אבל הדור השתנה. מובילי המהפכה הם הדור שגדל על סיפורי ההורים והסבא וסבתא על תקופת "הכרטיס האדום", חלקם על סיפורי מעברות, חלקם על מחאת "הפנתרים השחורים" וחלקם סתם על קיטורי ערבי שישי ופיצוחי גרעינים אינטנסיביים מבלי שדבר השתנה. הדור שגדל ובגר הבין פתאום שהכל חוזר אליו ואם הוא לא יקום ויעשה מעשה, גם הוא יהפוך לאותם "המקטרים בערבי שישי". אך להבדיל - דור זה החליט שלא עוד. בעזרת אמצעים שלא עמדו לרשות דור האבות, השכיל הדור החדש להתאחד סביב כיכר הקיטורים החדשה - הלא היא "פייסבוק" ולצאת ולדרוש את השינוי.

שמאל, ימין, שמאל

שמאל, ימין שמאל, ימין - צעדו אתמול מאות אלפי האנשים ברחובות מדינת ישראל, והוכיחו לכל המלעיזים הוכחה נוספת - המחאה איננה מחאה פוליטית. לכל אלה שקיוו שוב פעם להסיט את האש למגרש הפוליטי הידוע והמוכר המחלק הכל לשחור ולבן - לימין ולשמאל, הוכיחו אתמול המפגינים כי המחאה היא מחאה אותנטית, מחאה ספונטנית הנובעת מבפנים. כוונתם האמיתית של המפגינים היא לא הפלת הממשלה, כוונתם האמיתית היא שינוי סדרי העדיפויות שלה. נטל ההוכחה עבר כעת לממשלה. עליה להוכיח כי היא מסוגלת להחזיק מעמד גם כאשר קירות הבית רועדים, ולהוביל לשינוי המתבקש.

"שנאת העשירים" - החטאת המטרה האמיתית

בראיון ל"גלובס" מזהיר יעקב פרי, יו"ר הבנק הראשון, כי "ישראל נמצאת בתהליך של שנאת עשירים". משפט מהסוג הזה מחטיא את המטרה האמיתית של מחאת מעמד הביניים. שכבת הביניים יצאה לרחובות מתוך מצוקה אמיתית של מי שנושא בנטל הכבד, ולא משתתף בפירות ההצלחה. מעמד הביניים יצא לרחובות כי הוא רואה כיצד ההצלחה הכלכלית המרשימה של ישראל נעצרת אצלו בדלת.

עיניו של מעמד הביניים לא צרות בהצלחתם ובעושרם של ה"עשירים", המחאה היא על כך שאין כאן תחרות אמיתית. המחאה החברתית נועדה בין היתר לאותת לראשי השלטון שהגיע הזמן להגביל את כוחם של בעלי ההון, להצר את שליטתם ולהגביר את התחרות במשק.

טיפול בתחבורה ציבורית - יעד לאומי מהמעלה הראשונה

המחאה הספונטנית היא על יוקר המחיה בישראל. אנשים מוחים על כך שהם משלמים יותר ומנגד מקבלים פחות מהמדינה. הפתרונות צריכים לגעת כמעט בכל תחומי החיים שלנו - החינוך ("ביטול המשכנתה השנייה"), בריאות (רפואה לא רק לבעלי יכולת), דיור (טיפול בביורוקרטיה, הקצאת קרקעות והתחלות בנייה רבות יותר). אך המפתח טמון בתחום התחבורה הציבורית:

מדובר כאן לא רק בהוזלה של התחבורה הציבורית, אלא הפיכתה ליעד לאומי מן המעלה הראשונה. לא עוד סלילת כבישים ובניית מחלפים נוספים, אלא יצירת אלטרנטיבה אמיתית לשימוש ברכבים הפרטיים. טיפול בנעשה ברכבת ישראל - הוספת מסילות וקרונות, שמירה על עמידה בזמנים (להבטיח שנסיעה מתל אביב ליקנעם לא תעלה על מחצית השעה), הוצאה לפועל של הרכבת הקלה בתל אביב ולא רק שם ופתיחת נתיבים המיועדים לתחבורה הציבורית בלבד - יביא לכך שעם ישראל ינטוש (והוא רוצה לנטוש) את הרכבים הפרטיים ויעבור בחפץ לב לשימוש בתחבורה הציבורית.