הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   מדיני/פוליטי  עיתונות וברנזה  שפה ושיח 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
ברית השמאל והאיסלאם הקיצוני
23/08/2017   |   מתי דוד
 
 
 
ריבוי סתירות
23/08/2017   |   עו"ד ענת כהן
 
 
 
מוסלמים באזורי ההתיישבות היהודית
23/08/2017   |   רבקה שפק ליסק
 
 
 
מלכוד 67 - מיכה גודמן
23/08/2017   |   גד גזית
 
 
 
התקנות נטועות במקומן
23/08/2017   |   עו"ד ורו"ח רמי אריה
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
בלי טובות
ברק אובמה, נשיא ארה''ב. גיבור לעזרתנו [צילום: AP]

ברק אובמה לא עשה עמנו חסד כשהתקשר לטנטאווי כדי להציל את הבחורים בשגרירות בקהיר הוא רק מילא בהגינות התחייבות אמריקנית עתיקת יומין שעלתה לנו ביוקר

>
>
>
>
▪  ▪  ▪
הגיבור הנערץ ביותר של פרשת נפילת שגרירותנו בקהיר לא היה המאבטח יונתן מבית-שאן, חביבו של ראש הממשלה, כי אם ברק אובמה. נשיא ארה"ב הוצג כאן כמי שנחלץ לעזרתנו לפנים משורת הדין כאשר צלצל לטנטאווי באישון ליל ודרש ממנו להושיע את הבחורים בשגרירות. מומחים ליחסי ישראל-אמריקה, תמיד אותם מומחים, אמרו שמדובר בעוד מפגש בין הלב הטוב של האמריקנים לבין יצר הנצלנות הישראלי. כולם הזכירו את הביטוי "כפוי טובה" שרוברט גייטס הטיח לאחרונה בנתניהו.

ובכן, גם מועצת יש"ע יכולה להעיד שנתניהו כפוי טובה, אבל אובמה לא עשה לנו טובות כשהתקשר לטנטאווי. הוא רק מילא בהגינות את חובתו. כן, חובתו. כשארה"ב הפעילה בשעתה לחצים אדירים על ישראל לעקור את ישובי חבל ימית למען השלום, היא גם התחייבה נחרצות להתערב לטובתנו במקרה שמשהו ישתבש.

נשיא ארה"ב אז, ג'ימי קרטר, בא לכנסת שבועיים וחצי לפני חתימת הסכם השלום עם מצרים, ובמסגרת מאמצי השידול שלו אמר שם לפרוטוקול: "אני מכיר ומבין את תחושת הדאגה שלכם, כאשר הינכם מעלים לנגד עיניכם את הברירות והאתגרים שיישארו בעינם גם לאחר שייכרת חוזה שלום בין ישראל ומצרים. בהתקרב שעת הברירות הקשות הללו, זכרו נא את ההתחייבות שעליה אני חוזר לפניכם היום: הסיכונים הטמונים בשלום ביניכם ובין שכנתכם הם ממשיים, אולם מנוי וגמור עם ארה"ב לצמצם כל סיכון ולאזנו במסגרת עוצמתנו והשפעתנו. ...אנו נפעל לא רק למען השגת השלום, אלא גם למען שמירתו" (9.3.79).

כפי שאפשר לשים לב, קרטר לא אמר שההתחייבות תפוג אחרי 32 שנה או שהיא מותנית בהקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים. זו הייתה התחייבות נצחית ("לעולם", הוא אמר). ואגב, באותו יום שבו קרטר נאם בכנסת, הוא גם השתתף בישיבת ועדת החוץ והביטחון והכריז בה כי "מצרים יודעת היטב, שאם היא תצא נגדכם למלחמה - איתנו היא גמרה את היחסים, וגם את זה צריך לזכור".

באמת צריך לזכור.

הערת שוליים

מיכאל ספרד, הפרקליט שמאחורי הריסת הבתים במגרון, ייצג השבוע את דיירי מאהל רוטשילד בעתירתם נגד הפינוי שם. "זה מהלך חד-צדדי וכוחני", הוא התלונן בדיון.

מחווה לג'ורג'

הרבה זמן תהיתי מדוע נמנעים פרנסי ירושלים מלייהד את שמו של רחוב המלך גורג'? הם החליפו את רחוב צ'נסלור ברחוב שטראוס, את סטורס בכורש ואת המלכה מליסנדה בהלני המלכה, אבל במלך ג'ורג' לא נגעו. השריד הקולוניאליסטי הזה נשאר על-כנו עד עצם ימינו.

והנה, האלבום החדש והמשובח של דוד קרויאנקר - "המשולש הירושלמי, ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר) - פותר את החידה: מתברר שזמן קצר לאחר עזיבת הבריטים אכן הועלתה בוועדת השמות העירונית הצעה לשנות את רחוב המלך ג'ורג' לרחוב המלך דוד. ברחוב כבר הוצבו שלטים ברוח זו על-ידי פעילי לח"י חסרי סבלנות, אבל ההצעה נדחתה בגלל התנגדות נמרצת של אחד מחברי הוועדה, יצחק בן צבי, לימים נשיאה המדינה השני. בן צבי טען כי יהיה זה מעשה של כפיות טובה כלפי המלך גורג' אשר תמך בהצהרת בלפור.

אגב, ג'ורג' החמישי הוא אביו של אלברט גיבור 'נאום המלך' וסבא של אליזבט השנייה, שבמרוצת 59 שנות כהונתה עד כה לא טרחה לבקר בישראל, וכנראה לא בגלל לוח זמנים צפוף. אולי היא עדיין כואבת את מימוש הצהרת בלפור.

אמנון לורד [צילום: מן הטלוויזיה]

משפט אינטימי

כיממה לפני דרמת ההתנצלות וההתפטרות בערוץ 10 נכחתי במיני-דרמה על-רקע דומה. בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות זימן אליו את נציגי 'מקור ראשון' לפי דרישה של שלושה בכירים לשעבר במערכת הביטחון - אמנון ליפקין שחק, דני יתום ויעקב פרי. הם טענו שהעיתון הכפיש אותם קשות לפני כארבעה חודשים. עמיתי, אמנון לורד, כתב אז מאמר שבו נטען כי השלושה חטאו בהסתה כשהאשימו את בנימין נתניהו בהמטת אסון על ישראל בגלל הקיפאון בתהליך המדיני. הוא הזכיר את שמם בנשימה אחת עם הרבנים שהואשמו ביצירת אווירה עוינת כלפי יצחק רבין, ערב הירצחו.

תחילה איימו השלושה בהגשת תביעת דיבה. אחר-כך נמלכו בדעתם או בפרקליטם (משה שחל) והסתפקו בהגשת תלונה למועצת העיתונות. ההיגיון אמר שהמועצה תסרב לדון בתלונה מהסוג הזה, מטעמים של שמירה על חופש הביטוי הפובליציסטי, אבל היא בכל זאת החליטה לדון, ובמערכת שלנו הוחלט להרים את הכפפה.

הדיון התקיים ביום חמישי שעבר באווירה אינטימית למדי בחדר צדדי בבית סוקולוב. היה אפילו כיבוד קל. אם כבר נגזר עליכם לעמוד פעם לדין, מוטב כך. בקצה השולחן המוארך ישבו שלושת חברי בית הדין, ובצדו האחר מזכיר מועצת העיתונות. את התביעה ייצג יעקב פרי בעצמו, ואת 'מקור ראשון' אמנון לורד וקבוצת תמיכה קטנה. אני מודה שרווח לי כאשר גיליתי שלא הגיעו פרקליטים מקצועיים. היעדרותם המבורכת אפשרה לנו להשלים את ההליך המשפטי בתוך שעה. משפט דיבה רגיל אורך שנתיים-שלוש. אתה מזדקן לפני שהצדק יוצא לאור.

פרי, נסער משהו, קרא מהכתב את נאום התביעה, נאום רווי תחושת עלבון: "חברי ואני הוכינו בתדהמה למקרא ההשתלחות חסרת הרסן שתיארה את שלושתנו כמסיתים לרצח ראש ממשלה בישראל. עברנו הרבה דברים בחיים, אבל לא היו הרבה דברים שהביאונו להתרגשות ולצער כמו המלים הללו".

ראש השב"כ לשעבר תהה כיצד אפשר לתאר אותו כמסית נגד נתניהו כ"שאני עצמי אישרתי לו מאבטח אישי כאשר הוא כיהן כראש האופוזיציה. נכון, אמנון ליפקין-שחק השתמש פעם בביטוי 'נתניהו מסוכן לישראל', אבל זה היה אך ורק בהקשר של חוסר יוזמה מדינית. כל פעילותנו הייתה כדי לעודד את ראש הממשלה ללכת למהלכים מדיניים"

אמנון לורד, בהגיע תורו לדבר, התלונן ש"יש ניצול של מועצת העיתונות לחבלה בחופש הביטוי". כל המאמר שלו, כך אמר, היה בסך הכול "חוות דעת לגבי רמת הדציבלים שבכירי שמאל מנסים לייצר כלפי נתניהו. אם אסור לי לעשות ניתוח מצב פרשני שמשווה את הביקורת משמאל על נתניהו לביקורת מימין על רבין, אז אפשר לזרוק את כל העיתונות לפח בתוך שקית ניילון".

"למה היה צריך בכלל להזכיר את רצח רבין?", נאנחה ראש בית הדין, השופטת בדימוס רות אליעז. השאלה שלה הציתה דיון אקדמי על משמעות המונח "הסתה". פרי טען שמהמאמר משתמע שהוא וחבריו "מייצרים תנאי סיר לחץ שיביאו את הציבור לאלימות. כביכול, שלושה טנקים יקיפו את משרד ראש הממשלה ושני טנקים את רשות השידור. זאת עלילת דם".

בית הדין הרשה לי להגיב ולהגיד שאיש לא מייחס מחשבות זדון אלימות לשלושת התובעים המכובדים. המלה 'הסתה', חיוויתי את עניות דעתי, הוזכרה במאמר במשמעות המורחבת שהיא קיבלה אחרי נובמבר 95'. כזכור, כמעט כל מילת ביקורת שוצפת על רבין או על אוסלו הוכנסה בדיעבד תחת כנפי ה'הסתה' וטופלה בהתאם. לכן אמנון לורד לא המציא עכשיו שום דבר חדש כשהוא קבע שגם ביקורת חריפה משמאל על ראשי ממשלה מהימין היא הסתה. אם מלים קשות יכולות להרוג, כדאי לקחת בחשבון שלשמאל יש לא מעט אנשים קיצונים משלו, כפי שמוכיחה ההתפרצות האנרכיסטית של השבוע שעבר לעיריית תל אביב.

פרי שאל כיצד אפשר להאשים בהסתה אנשים שנשאו פה פעם בתפקידים כה בכירים. הזכרתי לו בקריאת ביניים מנומסת שגם נתניהו היה בכיר מאוד כשהואשם בהסתה. הוא הנהן בראשו. במקום שהרוחות בחדר יתלהטו, הן דווקא נרגעו. הדיון הפך למפויס יותר. אם יורשה לי לבחון כליות ולב, פרי ועמיתיו פנו למועצת העיתונות, כי באמת חשבו ש'מקור ראשון' מייחס להם כוונה לחולל מהפכת דמים בישראל. סביר להניח שמעולם לא העסיקה אותם המחשבה כיצד מרגישים אנשי ימין שמותחים לתומם ביקורת נוקבת על מנהיגי שמאל, ומגלים למחרת שהם הפכו לחשודים במזימת התנקשות. רק במהלך הדיון בסוקולוב התברר לו שהעלבון שלו גדול מהמלים שהוטחו בו בעיתון. 18 שנים אחרי רצח רבין הוא פתאום קלט שיש פה טלפון שבור.

אמנון לורד כתב במאמר הנ"ל שהמטרה העיקרית של השלושה "היא לזעזע את השלטון בישראל ולהפילו". חבר בית הדין רפי מן שאל את פרי מדוע הוא כל-כך נעלב כשמייחסים לו רצון להפיל ממשלה. פרי השיב: "כי כל חיי הגנתי על ממשלות ישראל".

מן: "הפלת ממשלה בשיח הישראלי זה לאו-דווקא קשירת קשר"

בסוף הוצעה פשרה: העיתון יבהיר שהמאמר הנ"ל לא התכוון לייחס לפרי ולחבריו תוכניות אלימות או בלתי חוקיות. פרי אמר מיד שהוא מסכים, גם הצד שלנו הסכים, והדיון הסתיים בלחיצות ידיים בין שני הצדדים. השופטת אליעז, שזהו תיק הבכורה שלה בבית הדין לאתיקה, חייכה באושר. "בתור קייס ראשון זה היה לא רע", היא אמרה.

שיח דמוקרטי

המכון הישראלי לדמוקרטיה השקיע לאחרונה מאמץ מסוים בריכוך הדימוי השמאלני שלו, אבל מאוד קשה לו לשנות במקביל את המהות השמאלנית. שלשום בערב הוא קיים סיעור מוחות על תוכניות ספטמבר של הפלשתינים, בהשתתפות נבחרת המומחים כדלקמן: דב ויסגלס, אלון ליאל, גלעד שר, אחמד טיבי, גבריאלה שלו, ח"כ עינת וילף, שאול אריאלי מהמועצה לשלום ולביטחון, פרופסור יובל שני מהנהלת 'בצלם' והיועץ לשעבר של ציפי לבני, טל בקר. כמו-כן זומנו לאירוע תא"ל ב(מיל.) יוסי קופרווסר וישראל הראל. כלומר, לדיון זומנו תשעה שמאלנים, איש ימין אחד וקצין מילואים שעמדותיו האידיאולוגיות לוטות בערפל. אפילו המנחה נבחרה בקפידה מתוך נבחרת בעלי הדעות הנכונות - דנה ויס מערוץ 2.

חברים יקרים במכון לדמוקרטיה, אתם לא מכון, אתם מועדון.

פורסם במקור: דיוקן, מקור ראשון
תאריך:  18/09/2011   |   עודכן:  18/09/2011
חגי סגל

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בלי טובות
הודעות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
הג'וקר
18/09/11 18:55
 
ניקול1
22/12/11 20:19
2
חוגל
18/09/11 19:26
 
מתעב אוילים
19/09/11 09:34
 
פ.ר.
19/09/11 20:54
פורום: משבר ישראל-טורקיה כתוב הודעה
+
סולם
30/06/16 15:07
+
רון ה.
6/06/16 20:06
 
tאיציק
28/06/16 13:09
+
קורןנאוה טבריה
27/06/16 15:54
פורום: מקור ראשון כתוב הודעה
+
משה פלאם
18/12/15 03:04
+
שלום ח
21/10/15 22:18
+
עופרק'ה
21/06/15 14:07

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
איש אינו מצליח להעלות על דעתו את השאלה האלמנטרית: של מי המדינה הזו לעזאזל? מה פתאום הציבור מוצא עצמו במאבק מתמיד נגד משרתיו כדי שהמדינה שלו תפעל גם קצת בשבילו?... למה ברירת המחדל היא שהמדינה תפעל למען הבכירים, העשירים והחזקים? חלילה לי להפריע לכם לרוץ קדימה, רק שאלה אחת קטנה: לאן?
18/09/2011  |  אהרון שחר  |  מאמרים
במשך עשרות שנות פעילותי המקצועית בנושאי פריון העבודה והייצור, הקדשתי את הידע שרכשתי - ליוזמות שיגדילו את התועלת והעושר שניתן להפיק מהאמצעים העומדים לרשות המפעל ו/או כלל הציבור. קוראים לזה - הגדלת העוגה שאפשר לחלק. חסידי הדת הסוציאליסטית פותרים את בעיית חלוקת העוגה בשיטה פשוטה יותר: קח ממי שיש לו ותן למי שאין לו. וכך, המתיימרים להיות מומחים לפתרון מצוקת שכבות הביניים מחפשים, קודם כל, שיטות להגדלת המיסים, מבלי לעשות את החשבון המערכתי כיצד מיסים אלה יכו בסוף בציבור שרוצים לשפר את מצבו.
18/09/2011  |  יוסף דוריאל  |  מאמרים
תופס אותי אדם אחד ומבקש אם אפשר הערה או הארה. כשמישהו מתקן את עצמו תוך כדי דיבור ואומר "יש לי הערה או יותר נכון הארה" זה תמיד נגמר לא טוב כלומר בהערה ביקורתית מאין כמותה. "אתה צריך לכתוב משהו בנושא הדיור" הוא אומר לי או יותר נכון נוזף בי. זו הייתה טענה מוזרה שכן רק שבוע לפני טענה מישהי באוזניי שהגיע הזמן שאכתוב על דברים אחרים חוץ מדיור. "אבל אני כן כותב" אני מתנצל ומנסה להזכיר לו.
18/09/2011  |  יוסף קנדלקר  |  מאמרים
שני ערוצי-טלוויזיה מסחריים וערוץ ציבורי לוחמים זה בזה מלחמת חורמה. שפר גורלו של ערוץ 2 המשגשג והמוביל, בעוד ערוץ 10 מדדה אחריו בפער ניכר, כשהרחק מאחוריהם צולע ערוץ 1, הנתון לחסדי האגרה המאוסה והנאלץ להסתפק במינימום-צופים.
18/09/2011  |  ראובן לייב  |  מאמרים
לאומות רבות יש גרעין עמוק שאינו משתנה למרות החליפות והלבושים ההיסטוריים המשתנים. הגרעין הזה קשור לדת, למיתוסים ולתרבות. ישנן תקופות שבהן הגרעין הזה מכוסה, מודחק ואף מדוכא. אבל ברגעי משבר או ברגעי מעבר היסטוריים, פורץ ועולה מהתהום אותו יסוד עמוק ומאפיל על כלל השיקולים הרציונליים המסתמכים על הערכות גיאופוליטיות "רגילות".
18/09/2011  |  דרור אידר  |  מאמרים

רשימות נוספות
הותקף אנטישמית, ותרם כספי הפיצוי למשפחת פוגל  /  צביקה קליין
אובמה לוחץ על נתניהו לעצור יוזמות חקיקה בקונגרס  /  אריאל כהנא
לעבור למתקפה דיפלומטית  /  אסף גולן
יצר הרע  /  יהודה יפרח
לחשוש מהמנייאנה  /  זאב שביידל
'השבט הלבן' יכריע  /  סופיה רון-מוריה



בלוגרים נוספים ברשת 
בלי להסתובב לאחור
23/08/2017  |  11:54  |  חלי גולדנברג
כתיבה נייטרלית מגדרית
23/08/2017  |  11:16  |  תמר עילם-גינדין
וידאו: טריילר חדש לעונה 3 של "זרה"
23/08/2017  |  11:00  |  אפי טריגר

מתי דוד
איתמר לוין
רחלי בן-צור
פורומים
מדיני/פוליטי
מקור ראשון
משבר ישראל-טורקיה
עיתונות וברנזה
שפה ושיח
כתבות מקודמות
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט