"וְיִקְרְאוּ אֶל-אֱלֹהִים, בְּחָזְקָה; וְיָשֻׁבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה"

בעוד זמן לא רב ירד עלינו ערב יום הכיפורים תשע"ב, ועם ישראל יתכנס לחשבון נפש ולבקשת רחמים, סליחה ומחילה מאלוהי ישראל בתפילות אשר ישמע קולם בבתי הכנסת שברחבי הארץ והעולם.

יום הכיפורים הוא במסורת היהודית היום הקדוש ביותר לעם ישראל וזמן תשובה, סליחה ומחילה ליחיד ולרבים בעם ישראל. אולם, אין התשובה ויום הכיפורים מכפרים על עבירות שבין אדם לחברו, אלא רק על עבירות שבין אדם למקום. כאשר העבירות שבין אדם לחברו כגון: עושק , גזל , לשון הרע ואחרות אינן נמחלות לו לאדם , אלא עד שייתן לחברו מה שחייב לו וירצהו ויבקש ממנו סליחה, מחילה וכפרה אמיתית. הדבר יכול רק ללמדנו שוב על המשמעות החזקה שנודעה לכלל וליסוד הגדול ביותר בתורת ישראל אשר כל התורה כולה עומדת עליו והוא: "ואהבת לרעך כמוך" ומה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

יסודות התורה ובהם: עשרת הדיברות, האמונה באל אחד, ערכי המשפחה, האחריות האישית ורדיפת הצדק מהווים כאמור את בסיסו הערכי של עם ישראל. כאשר לכאב ליבי נמצא עם ישראל בתקופה זו במשבר ערכי עמוק של עיוותים חברתיים, של חוסר צדק, של התרחקות מיסודות התורה ושל עידוד "ערכים חברתיים" הזרים לה, תוך פעילות נמרצת של חלקים מתוך העם למסור חלקים מארץ ישראל ומירושלים לידי ישמעאל אשר מבקש עדיין מלחמה. תקופה רעה עליה דיברו גם הנביאים ירמיהו ועמוס.

ספר יונה אותו אנו קוראים ביום הכיפורים בבית הכנסת, עוסק כולו בחטא ובתשובה אמיתית, שם גם מופיעים הצום והתפילה כאמצעי לביטול הגזרה הרעה שגזר אלוהים על תושבי העיר נינווה, שהיא השמדתה עקב התנהגותם הרעה של תושביה.

יונה, פרק ג פסוק ז: "אַל-יִטְעֲמוּ מְאוּמָה--אַל-יִרְעוּ, וּמַיִם אַל-יִשְׁתּוּ".

יונה, פרק ג פסוק ח: "וְיִקְרְאוּ אֶל-אֱלֹהִים, בְּחָזְקָה; וְיָשֻׁבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וּמִן-הֶחָמָס, אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם".

ספר יונה מלמד אותנו כאמור מהי כוחה האמיתי של תשובה וסליחה אמיתית, ועד כמה אלוהי ישראל סלחן ומלא רחמים לאלה מעמו אשר שבו באמת ובתמים מדרכם הרעה ומבקשים סליחה, מחילה וכפרה אמיתית על מעשיהם הרעים.

יונה פרק ג פסוק י: "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי-שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה; וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים, עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת-לָהֶם -וְלֹא עָשָׂה".

תכונותיו אלה של אלוהי ישראל: הסלחנות והרחמים נודעו לנו כבר מספר שמות:

שמות, פרק לד פסוק ו: "וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת".

אולם בל יטעה ובל ישגה איש מישראל, שהרי כפי שניתן לראות בפסוקים אלה, על-מנת שאלוהי ישראל אכן יסלח וימחל לעמו על מעשיהם הרעים, לא מספיקים רק התפילה והצום, אלה מתבקשת פה גם תשובה אמיתית.

השורש של המילה תשובה הינו "שב" וכפי שנכתב בספר יונה פרק ג פסוק ח: " וְיָשֻׁבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה". מכאן שעל ישראל אשר חטא ומבקש ביום הכיפורים סליחה ורחמים מאלוהי ישראל, לשוב מדרכו הרעה ומחטאיו. על החוטא לעזוב כאמור את חטאו, להסיר אותו ממחשבתו ולגמור אמת בליבו שלא ישוב לעשותו חלילה שוב בעתיד וכפי שנאמר על כך בספר ישעיהו:

ישעיהו ,פרק נה פסוק ז: "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו; וְיָשֹׁב אֶל-יְהוָה וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל-אֱלֹהֵינוּ כִּי-יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" .

פסוקים אלה מתורת ישראל הקדושה, באים ללמדנו כאמור כי לא די בכך שישראל רק יצום ויתפלל ביום הכיפורים על-מנת שאלוהים יסלח וימחל לו על כל פשעיו וחטאותיו ועל דרכו הרעה, אלא מוטלת על ישראל גם החובה לשוב מדרכו הרעה ולגמור בליבו להיות בשנה הבאה אדם טוב יותר לאלוהיו ולבריות אדם הרודף צדק.

אם ישראל אכן ינהג כך הרי שבכך יישמו גם את היסוד החשוב ביותר בתורתנו הקדושה והוא ואהבת לרעך כמוך ובליבי אמונה שלמה שכך גם ב"ה יגיע עם ישראל אל הגאולה האמיתית ואל הנחלה ונאמר כולנו אמן.

בברכת שנה טובה, גמר חתימה טובה וצום קל ובתקווה אמיתית וכנה לחברה ערכית וצודקת יותר.