תחנות הדלק הפכו בשנים האחרונות למתחמים מסחריים לכל דבר ועניין. כל חברת דלק אימצה ומיתגה את נקודות המכירה שלה, תוך יתרון בולט ומשמעותי של חברת פז עם yellow. ראו תחנות הדלק כי טוב, והחלו לייקר את המוצרים לרמות בלתי סבירות, תוך הגדלה מסיבית של מגוון המוצרים, עד למצב שיש אנשים שללא כל בדיקה עורכים שם את קניות ההשלמה שלהם - חלב, גבינות, לחמיות, חטיפים, שתייה ולחמניות.

חנויות הנוחות נמצאות במצב שביר, שכן מצד אחד הן מתחו את מחירי הצרכן ללא גבול, ומנגד - הציבור רגיש יותר למחירים. ואם זה לא מספיק, הרי הורדת המרווחים על הדלק למעשה מאלצת את החברות לפנות לתחנות הנוחות ולייקר את מחירי המוצרים עוד ועוד.

מדוע בעצם אנו לא מגיבים? האם ציבור הנהגים חייב לשלם על פחית קטנה של קולה מחיר של 2 בקבוקי 1.5 ליטר? ברור שלא חייבים! אין כל סיבה לנוע ולזוז באי-נוחות ב"תחנות הנוחות" האלה.

תחנות הדלק הפכו למקומות יקרים, תרתי משמע - דלק יקר ומצרכים יקרים. אלא שאין חלופה נוכחית לדלק, אך ישנה חלופה למצרכים שבחנויות הנוחות שבתחומן והגיע הזמן להצביע ברכב ולא לפקוד אותן. פשוט כך!

גלי המחאה האחרונים מראים שלציבור הלקוחות/הנהגים יש כוח אותו הם יכולים לנצל ופשוט לא לקנות שם מוצרים יקרים. נכון, גם נקודות הנוחות נוהגות לפתות אותנו בחבילת סוללות בחמישה שקלים, אולם צרכן נבון וחכם מן הראוי שיקנה רק אותן ולא את שאר המוצרים! ובכלל, למה לא לקחת איתנו פרי לדרך במקום בורקס או כריך במחיר מופקע?!

אחת הדרכים של "תחנות הנוחות" להתמודד עם המצב היא הרחבת מגוון המוצרים, בעיקר מוצרי חשמל קטנים וסטים של כלי עבודה או מקדחות חשמליות, שם הן יכולות "לחגוג", שכן מחירן דומה או אפילו זול במקצת מרשתות ה"עשה זאת בעצמך" הממשיכות להפקיע מחירים ללקוחות בישראל.

אז מה אתם אומרים? האם גם אתם מרגישים אי-נוחות בחנויות הנוחות?!