טרור, שקרים, הונאה ושחיתות, שנאה, הסתה ופעילות לא חוקית לא יכול להסתיים אם ממשיכים להזין אותם.אם מדינת ישראל רוצה לשרוד, זה לא יהיה בעולם ההפוך שמקיף אותה וההתנהגות ההפוכה שלה. היא חייבת להפוך את העולם ולהעמידו זקוף.
רבות נאמר על הכישלון של אוסלו. בשנת 1993, כמה מנהיגים ישראלים, ללא אישור האומה, הסכימו וחתמו את חייה לטובת קבוצת טרוריסטים רוצחים. הם ייבאו אותם ללב המדינה היהודית ופתחו עבורם את דלתות המדינה היהודית ואמרו להם - בואו להרוג אותנו, בואו להרוס את ארצנו, ואנו נשתף איתכם פעולה ובשמחה.
הערבים הם ענן כהה שטני שמסתיר את האור של העם היהודי שצריך לזרוח על העולם. עם כל החושך הברור המרחף מעל ישראל היא עדיין רוקדת את הורת אוסלו ומסביב הערבים צוחקים. הערבים צוחקים כי הם מנצחים במאבק שהחל בשנת 1993 בלי לירות כדור אחד, עם הרבה הרג של יהודים וכשהם מורידים את המורל של העם היהודי כולו. המטרה, להרוס את מדינת ישראל.
האשליה של 1993 נגמרה
לאחרונה, הערבים, המכנים את עצמם פלשתינים, ביטלו את הסכמי אוסלו ואף אחד לא ממצמץ עין. הם החליטו לקחת נתח מהמדינה היהודית ולהפוך אותו שלהם ללא רשות מהבעלים. הם צברו תמיכה בעולם ופנו לאו"ם כדי לעזור להם, הטרוריסטים המסכנים לקבל מדינה משלהם. ומה ישראל עשתה? - ישבה לראות את ההצגה בחשש. במקום לנקום ולקחת את השור בקרניו, ולהוסיף את כל יהודה ושומרון לריבונות ישראל, ולהכריז: האשליה של 1993 נגמרה, אנחנו כבר לא מתמודדים עם ישות טרוריסטית, נתנה לנו מדינה על-ידי האומות של העולם ואנחנו מתכוונים לשמור עליה לעצמנו, ישראל לא עשתה דבר. שום דבר.
והערבים, עם העולם לצידם, רודפים ללא הרף כל אמצאי שיאפשר להם לפגוע בישראל. וכך, עם אישורו של העולם, הם הגישו בקשה לחברות באונסק"ו, וקיבלו אותו. והעולם שתק כמו שהוא תמיד עושה כאשר היהודים נפגעים. למצמוץ של רגע, ארה"ב הקפיאה את הסיוע הכספי המסיבי שלה לרשות הפלשתנית. מכה קלה על ידם. וכך עשתה גם ישראל.
ישראל הפסיקה את זרימת כספי המיסים לאויבה המסוכן ביותר, הערבים ברמאללה. לכמה זמן? לרגע. ברגע שארה"ב חידשה את זרימת סיוע הדולרים לרשות הפלשתינית כך עשתה גם ישראל. לא ארצות הברית ולא ישראל יכלו לשאת את הרעיון כי התינוק שלהם, הרשות הפלשתינית, בוכה על שהוא נענש. הם נתנו לילד הבוכה לצאת מחדרו, ואמרו לו, אל תדאג אתם יכולים להמשיך עם השקרים שלך, אתה יכולים להמשיך לשלול את הלגיטימציה של ישראל ולעשות ממנה אשפה בקרב העמים.
מותר לשנוא יהודים, לזמום להרוג אותם ולהרוס את מולדתם ואנחנו, העולם, כמו-כן ישראל, לא נעשה שום דבר כדי לשים סוף לזה. להפך, אנו מתייחסים אליכם עם כפפות משי, ואנחנו, שרלטני העולם נמשיך לשלם במזומן עבור זה.
חז"ל הורו לנו כי הבא להורגך השכם להורגו. זהו כלל מוסרי שמשמעותו שלאדם מותר להתגונן ולהציל את חייו כהגנה עצמית. לעם היהודי יש חלל במנהיגות. כאשר כוכב עולה, כגון פייאמה נירנשטיין, יהודיה אמיתיה, עם לב ונשמה, שקשה למצוא בעוד שהיא מבודדת בגלל דיבורה ומלחמתה עבור האמת והגנת מדינת הלאום שלה ישראל.
ההיסטוריה הוכיחה כי אסור לישראל לחתום על הסכם עם ישות איסלאמית. אך
בנימין נתניהו, קורא לשבת למשא-ומתן עם הערבים, כאשר המשא-ומתן צריך להסתיים בהסכם, הסכם שלום שיסתיים ברגע שהדיו יתייבש על נייר ההסכם.
לפי הסיפור, לאחר חורבן ירושלים ארבעה חכמי הגיעו לירושלים. כשהם ראו את בית המקדש החרב ואת העיר הקדושה החרבה, הם קרעו את בגדיהם ובכו. רק רבי עקיבא צחק. הוא סיפר להם שנבואת החורבן מקושרת לנבואת הגאולה. ועכשיו, שהוא ראה את מימוש נבואת חורבן, הוא ידע שנבואת הגאולה תוגשם, והוא ציטט את נבואת זכריה הנביא: "זקנים וזקנות עוד ישבו ברחובות ירושלים ... ורחובות העיר יהיו מלאים בבנים ובנות משחקים." ואכן צחוקו של רבי עקיבא הגיע לאוזניים והלב של תיאודור הרצל והקמת הציונות שלו שהביאה את גאולת ארץ הקודש. המדבר פרח והעם היהודי הקים את הריבונות השלישית במולדתם העתיקה, מקלט מפני העולם השונא שרדף אותם במשך אלפי שנים.
אבל ההגנה שישראל מספקת לתושביה היא חלשה מבפנים, כי ישראל אינה עומדת על הזכויות החוקיות שלה והיא מתנהגת כשרלטן חסר ערך.
עבור היהודים, אין שום קסם לשרוד מעוול. כאשר הם עמדו איתן כנגד האויב הם ניצחו, וכשהם צידדו עם האויב הם הפסידו. העם היהודי התגבר על פרעה וקם מתוך האפר של השואה, אבל אם הוא לא יהפוך את המנטליות ההפוכה שלו על ראשה, יאסוף כוח ויתגבר על ההתנהגות המפחידה שלו הוא צריך לשאול את עצמו, האם אשרוד?
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות בקבוצת המועדון חסר הערך, של שרלטנים בוגדניים שהם ארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם והמצדדים שלהם. ישראל יכולה לסמוך רק על עצמה. אחרי הכל אם היא האור לגויים, מנהיגה ודוגמה, היא צריכה לפעול בדרך זו. כפי שישראל מתנהגת עכשיו היא שטיח דלת הכניסה מתחת לרגלי העולם שמתלכלך יותר מרגע לרגע.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
