לידיעת ארגוני הנשים: גם גברים בוכים

חברי עבר טראומה כפולה ומכופלת. אמו ואחיו נפטרו בטווח זמן קצר יחסית ובעודו בחור די צעיר. כאשר גם אביו נפטר מעט שנים אחר-כך, מצא את עצמו בזמן שהנחמה והמשענת היחידה שנותרה לו הייתה אשתו ובנו התינוק בן השנתיים לערך, בהליכי גירושים בניגוד לרצונו, וכך אותה משענת ואותו מקור ביטחון הפכו למקור של צרות וסיוט מתמשך. על המשפט בתורה: "אעשה לו עזר כנגדו", דרשו חז"ל [רש"י, בראשית פרק ב', פסוק י"ח] "עזר כנגדו - זכה עזר, לא זכה כנגדו להלחם". וכך החל המהלך שהביא להפלת "אבני הדומינו" האחרונות בשרשרת האבדות שחווה בחייו החל בפטירת אמו ועד אובדן הקשר עם אשתו וההינתקות מהקשר הרצוף עם בנו. וזה עדיין רחוק מהסוף.

ככתוב ב"מסכת סוטה" בחלק המתאר את המתרחש בימות המשיח: "אויבי איש אנשי ביתו" - כך גם היה כאשר גרושתו החליטה לגזול ממנו את בנו האהוב ולכן העלילה עליו עלילות נוראות שהוכחו אף בבית המשפט כלא נכונות. היא טענה שהוא חולה-נפש, מסוכן, אלים ומסוגל לחטוף את בנו. כדי להוכיח את טענותיה, אילצה אותו לעבור אבחון שיוכיח שאינו כשיר להיות אב, אך כשהתוצאות היו לטובתו סירבה ואף הצליחה להימנע מקיום אבחון דומה על עצמה.

פעילותה האובססיבית נגדו הביאה לכך שפעמים רבות הפרה את חובתה ולא שלחה את הילד לפגישות עם אביו וכך נמנע הרצף הסדיר של הפגישות החשובות לילד ולאב כאחד. כמו-כן נאלץ חברי, בשל טענות שווא, במשך תקופה לראות את בנו רק במרכז מיוחד בליווי עובד סוציאלי. כל העלילות נגד האב שהוכחו אחת לאחת כשקריות והמאבק המתמשך לראות את הילד באופן סדיר לא הועילו לחברי, שנאלץ לקבל צו הרחקה מהבית לאחר שגרושתו העלילה עליו שהרביץ לבנם, ורק בהתערבות עובדת סוציאלית זכה לראות את בנו לאחר שלושה חדשים.

באותו מפגש מרגש גילה חברי בקפוצ'ון בנו חלק מהבהב שהעלה בו את חשדו. הוא פרם את התפר שמעל ומצא לתדהמתו מכשיר הקלטה. בהאזנה למכשיר הוא שמע את גרושתו מדובבת את בנם רגע לפני פגישתם, ומעודדת אותו להגיד מילים שהיו פחות או יותר כאלו: "אבא רשע", "אבא מרושע" ו"אני אהרוג אותו בחרב וסכין".

יש לציין שבפועל - אף אמר הילד בנימה של זעם בפגישה אחרת לאביו: "אימא אמרה שאתה לא האבא שלי" ומכיוון שגרושתו התחתנה בשנית הוא טען בפניו גם ש"אימא אמרה שיש לי אבא חדש". אם צריך לשפוט מי מבין השניים ראוי להיות הורה לבנו, אז יש לדעת ואף להתפעם מתעצומות הנפש של האב שהבין מהי חשיבות הקשר בין ילד לאמו וענה לבנו במתינות כי אימא טועה והוא כן האבא שלו (לא אימא רעה, לא אימא שקרנית, אלא אימא טועה).

בכל מקרה, קלטת זו שימשה עדות והוכחה להתנהלות הבעייתית של הגרושה והביאה לסגירת כל התיקים נגד האבא, אך לא מנעה את המשך הפרת הסדרי הראייה (הפגישות השבועיות בין האב לבנו) על-ידי האם, ובאופן מוזר אף התיק נגד הגרושה על הקלטת נסגר.

חברי עובד למחייתו בחינוך מיוחד בעבודה עם נערים בעלי פיגור בינוני עד קשה. במשך שנים עבד עם הכיתה הקשה ביותר בבית הספר, וכחבר שלו לעבודה אני יכול להעיד כיצד גילה תמיד מסירות נפש גדולה לנערים שהעבודה איתם קשה במיוחד, בעוד רבים אחרים, לו היו נדרשים לעבודה שכזו, ודאי היו מאבדים עשתונות בקלות במצבים קלים בהרבה (ויש לזכור כי כל ההתנהלות המסורה הזו בעבודתו מתרחשת במקביל לצרותיו האישיות). הנערים אוהבים אותו מאוד וזה רק מוכיח ביתר שאת את כושרו הנפשי ואת כישורו להיות אבא למופת.

למרות פרנסתו הדלה יחסית הוא נאלץ לשלם מדי חודש כ-2,300 שקלים עבור מזונות (כמחצית מרווחיו) וזאת אחרי שהתחתן בשנית לפני כשנה ועליו לפרנס גם את אשתו החדשה, את שתי בנותיה (לאחר שאביהן מתחמק מתשלום המזונות), ו...גם את בתם החדשה המשותפת שנולדה להם במזל טוב לאחרונה, כשלעזרתו תמיכה דלה של הביטוח הלאומי שמקבלת אשתו הנוכחית.

(גרושתו לעומת זאת מתפרנסת גם ללא המזונות בצורה מכובדת ואולי אף טוב יותר ממנו, גם היא מצאה לעצמה בן זוג חדש שעובד ומפרנס, והיא חיה בתנאים טובים בהרבה.)

בשל כך, מצבו הכלכלי של חברי לא אפשר לו לעמוד חודש בחודשו בתשלומים וכך נוצרו חוב, ריביות והוצאה לפועל של חלק מהמשכורת, עיכוב יציאה מהארץ וצווי מעצר פוטנציאלים מזדמנים שעד כה מומשו פעם אחת בעיצומו של מפגש עם הילד מגרושתו במסגרת "הסדרי הראייה", כאשר הגרושה שכרה חוקרים פרטיים כדי לעקוב אחריו מסתובב עם בנם ופנתה למשטרה בטענה לאי-עמידה בכל תשלומי המזונות. המשטרה שלפה את הילד תוך כדי בכיו מהמכונית (אותה החזיק חברי למרות מצבו הכלכלי הירוד, כדי לנצל בצורה מקסימלית את פגישותיו הקצרות עם בנו), וזאת מבלי להתחשב בטראומה שמאורע כזה יכול ליצור בילד קטן.

נפגע נוסף הוא בנו של אשתו הנוכחית ששהה איתם במכונית ונקלע שלא לטובתו לאירוע קשה זה, בעודו בן שבע שנים בלבד. ילד זה נאלץ להצטרף אל חברי לניידת ומשם לתחנת המשטרה, שם שהה לצד חברי תוך כדי בכי עד עשר בלילה לערך, אז חזר בליווי עובדת סוציאלית אל אמו שהייתה אז בשמירת הריון. חברי היה עצור 24 שעות, הפסיד שני ימי עבודה ולא זכה מאז אותו מאסר לראות את בנו בן החמש מפחד להיעצר בשנית.

מה לעשות והגירושים מהאישה מביאים את הגברים לפעמים גם לגירושים מהילדים? מאז המאסר עברה כבר שנה. שנה בלי הבן שנהיה כבר בן שש.

למרות הכל, כספי המזונות ממשיכים לזרום חודש בחודשו ממשכורתו המעוקלת, והריבית על חובותיו ממשיכה לתפוח. האבסורד הגדול הוא שחברי נאלץ לממן את בנו, אותו הוא בכלל לא רואה, בתקציב גדול בהרבה ממה שהוא מסוגל להעניק לבתו מהנישואים השניים, שאותה הוא רואה יום-יום, שלא לדבר על התמיכה הנוספת שמקבל אותו בן מאמו ומבן זוגה החדש. כשמתחשבים בכך שתמיכתו הכלכלית של חברי מתחלקת גם לאחיה של בתו מצד האם, אז מגלים שסכום המזונות שנועד לילד אחד עולה על התמיכה בשלושה ילדים - וכל זאת בחסות החוק והמשפט בישראל.

במשך כל הזמן הזה מתגוררת גרושתו בבית שקיבל הזוג בימים יפים יותר מאביו של חברי בהלוואה, ולאחר פטירת האב, בירושה. חלק מערכו של הבית עבר אל חברי ומכסף זה הוא היה צריך בין השאר לשלם לעורך דין שלא עזר. גם סיוע משפטי וכמה ארגונים אחרים בהם נעזר חברי לא עשו את העבודה, כי מה לעשות, כאשר מדובר בגירושים או באונס, נוטה המשפט הישראלי לטובת האישה וכאן כוחה הרב.

על כל פרט קטן נאלץ חברי להילחם, אף על הזכות הבסיסית לקחת את חפציו האישיים מהבית שנתקלה במחסומים, בטענת גרושתו שחל עליו צו הרחקה מהבית. רק לאחר כשנה, בעקבות התערבות משפטית, זכה לקבל את חפציו באופן חלקי, כאשר אין ראיות לקיום רכושו שלא שב.

על הפגיעה הנפשית בילדים להורים גרושים אפשר לכתוב מאמרים שלמים וזו סיבה מספקת לארגוני הנשים להילחם על זכויות האבות הגרושים. אם לא מתוך חמלה למין הגברי, אז לפחות מתוך ידיעה שחלק מהילדים להורים הגרושים המשלמים מחיר יקר בעצמם הן למעשה ילדות השייכות למין הנשי והנכון.

צעד נכון בכיוון נעשה על-ידי חברת-הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מקדימה, הנלחמת ברעיון ההעברה האוטומטית של הילד בגיל הרך למשמורת האם ללא בדיקת טובתו של הילד. בהצעת החוק שלה גם מוזכר שלא חייבים לקבוע הורה דומיננטי לילד ואפשר שיהיה קשור לשני הוריו באופן שווה כי זו טובתו.

יש לציין את פעילותה של חברת-הכנסת למימוש חוק זה כצעד מעורר הערכה, בשל היותה אישה שכביכול "בוגדת" בבוחרותיה הנשים, אך מה שעומד לנגד עיניה הוא טובת הילד וכך צריך להיות.

לאחר שזוכה עו"ד יעקב וינרוט באופן מלא מאשמת שוחד והלבנת הון, הוא התראיין בערוץ 2 והתייחס לכך שיוצג על-ידי בכירי המשפטנים וטען בכאב שאדם שאינו יכול לממן את הוצאותיו המשפטיות אינו יכול תמיד להגן על עצמו, כמו-כן טען וינרוט כי מערכות המשפט פועלות בהתאם לחוקיות המתוארת בספרי קפקא וכך גם בסיפורי כאן. אני טוען, שאם בתי המשפט לא יכולים לאפשר צדק בסיסי כמו זכותו של אב על בנו וההפך - ואם מערכות המשפט אינן יכולות להגן על האזרח הקטן, אז למה לנו בתי משפט?

לבקשת חברי אני פונה אל הקוראים ומבקש את עזרתכם. אם אתם מכירים בעורך דין מסור או בגוף בעל ניסיון מוצלח בתחום שיכול לעזור תוך כדי התחשבות במצבו הכלכלי של האב, נא צרו קשר באימייל האישי שלי: AMOSHIN@WALLA.CO.IL. אם לא למען האב, אז למען הבן.