"בוקר טוב ישראל, הנה החדשות ועיקרן תחילה. הלילה הועלו באש עשרה סניפים של '
בנק הפועלים' במוקדים שונים בארץ. ארגון המכנה עצמו 'החזירון העליון' לקח על עצמו את האחריות להצתות וטוען כי בעתיד יוציא לפועל "פעולות תג מחיר" נוספות, שיכוונו נגד אינטרסים מרכזיים של בעלי ההון במדינה." במועד כתיבת שורות אלה זוהי עדיין ידיעה בדיונית, אך קצב ההתרחשויות הנוכחי עשוי להפוך ידיעות מסוג זה למציאות עגומה.
אתמול פונו מאהלי מחאת "לכבוש את וולסטריט" בניו-יורק, חודשיים אחרי שפונו מאהלי במחאה ברחבי ישראל. בוועדותיה של הכנסת עסוקים כרגע בעיקור מסקנות 'ועדת טרכטנברג', העלובות במילא. לבעלי ההון-שלטון נדמה שהם הצליחו לייצב (שוב) את עולמם הקורס, בדיוק כמו שהם שגו לחשוב אחרי המשבר הכלכלי של 2008. הם לא מבינים את גודל הסכנה וקוצר הזמן. ליקוי המאורות שאוחז בבעלי ההון בישראל ובעולם, בשילוב עם האימפוטנציה של מערכות השלטון בעידן הדמו-קפי, מובילים אותנו למהפכות אלימות שממתינות מעבר לפינה.
גם מבול גדול מתחיל בטיפה אחת בודדה. אזהרה ראשונה לגל האלימות שבדרך קיבלנו ביום שישי, ה-28.10.11, כאשר דווחנו על השחתת קברו של המיליארדר סמי עופר. משחית קברו של סמי עופר צייר על הקבר תו מחיר וכתב עליו "100 ש"ח". מלבד היות המעשה עדות לפחדנות מבצעו, המקרה הוא גם סימן ואות לבאות.
העמים המערביים קצו בשיטה הדמוקרטית המעקרת את הכרעות העם ומתעדפת אינטרסים של בעלי הון. בעלי ההון מסרבים להפנים עובדה זו, והפוליטיקאים, שתמיד הולכים על בטוח, החליטו למשוך זמן כדי להבין לאן נושבת הרוח גם מחר. כנראה זו הסיבה שיצרו את המושג "פוליטיקאים" - כדי להבדיל אותם מהמושג "מנהיגים". עידנם של המשטרים הדמו-קפיים הוביל אותנו לדרך ללא מוצא, מה שבאנגלית מכונה DEAD END (דרך מוות).
שכרון הכוח
מדוע בעלי ההון מסרבים להבין את שמתחיל להיות מובן לכל? מדוע במקום להפחית את הלחצים יש בהם כאלה שבוחרים להגביר אותם? - התשובה טמונה כנראה במה שאני מכנה 'סינדרום לואי ה-16' - אותו שכרון כוח של שליט רב עוצמה השולט שנים רבות, שבמהלכן הוא מפתח אמונה כי אין בעולם כוח שיכול להוריד אותו מכיסאו. כמו לואי ה-16, גם המולטי מיליארדרים של ימנו סבורים שהם שולטים בחסד עליון, ושאין שיטה חליפית לזו שהם שולטים באמצעותה. אם ימשיכו בניסיונותיהם לחסום את התהליכים, הם עלולים להתעורר בוקר אחד כשראשיהם מונחים על מדף ההיסטוריה, לצד ראשו של מלך צרפת האחרון, ראשו הטרי של מועמר קדאפי וראשיהם של כל מי ששכחו כי בסופו של דבר העם הוא הריבון.
בהעדר תהליך של שינוי אמיתי, אין להערכתי מי שיוכל לעצור את הגעת 'פרשי הזעם של דמוקרטיות העתיד'. במדיניותם הסרבנית, מצמיחים בעלי ההון והשלטון את הקבוצות האלימות שייקראו תגר על חוקי המערכת הנוכחית. אלה ישנו בכוח את מאזן הכוחות בחברות הדמו-קפיות, וזה יוביל לבסוף לשינוי השיטה - שינוי המשטרים הדמו-קפיים המערביים. שיטת הפעולה של הקבוצות הללו תתמקד לדעתי בהצבת "תג מחיר" בעבור כל אינטרס של העם, שהופקר לטובת אינטרס של בעלי ההון. העיקרון יהיה להכאיב לבעלי ההון היכן שכואב להם באמת - בכיס, עד שייאותו לשחרר את לפיתת החנק שלהם במשטרים הדמו-קפיים.
ייאוש מתמשך מייצר אלימות. הייתי ממליץ לבעלי ההון, וליושבים בשלטון, לקרוא היטב את מה ששעוני היד היוקרתיים שלהם מסמנים, כיוון שהשעה כבר רבע למאוחר מידי. ההיסטוריה מלמדת שכשהמחוג עובר ל'מאוחר מידי' - אז יהיה בלתי אפשרי לעצור.
