תביעה מצומצמת לצורך אגרה

בדרך כלל תביעה בליקויי בניה נשענת על חוות דעת מקצועית של מומחה אשר הדיירים מזמינים, ולאחר מכן מוגשת בתיק חוות דעת נגדית וממונה מומחה מטעם בית המשפט הנוגס בממצאי חוות הדעת של התביעה ולא תמיד מתוך שיקולים ענייניים. שיקולים זרים שונים יכולים לקבוע את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, והעיקריים שבהם -

• נטייה לצד שממנו יש סיכוי כי יקבל עבודה בעתיד בתחום מומחיותו של המומחה, שכן ברור לכל שלא הדייר בעל קשרים וצרכים מקצועיים אלא החברה הקבלנית הנתבעת.

• צורך למצוא חן בעיני בית המשפט משולב עם דעה כי בית המשפט מצפה לנגיסה האמורה.

• אי הבנת המינוי והכנת חוות הדעת מתוך עמדה כאילו אותו מומחה ממונה אמור לגשר, לפשר, להגיע לנוסחת ביניים בין הצדדים המתדיינים.

בהחלטה בת"א 10762-10-11 גולדנברג שלמה ושולמית נ' י. ב. נכסים בע"מ ואחר, דן רשם בית משפט השלום בחיפה, ניר זיתוני, ופסק:

4. במקרה שלפנינו אין כל מחלוקת בדבר סייוג התביעה.
בהתאם לאסמכתא שהובאה בתגובה מהמהדורה השביעית של ספר היסוד של הנשיא המנוח זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, ע' 163, ניתן להגיש תביעה נזיקית מכומתת 213,773 שקלים ולבחור לצמצם את סכום התביעה לצורכי אגרה ל-170,000 שקלים. ניתן לומר כי הדבר נעדה באופן דגרתי למדי. לא מצאתי בסיס למסקנה לפיה כיוון שפסק הדין של בית המשפט העליון עליו מבוססת דעתו של זוסמן ניתן לפני שנים רבות בתביעה לנזקי גוף (ע"א 371/57) גורעת מנכונות המסקנה הכללית העולה מתוך אותו ציטוט מהספר הנ"ל ומהאפשרות ליישמה במסגרת החלטה זו. על עוד כתב התביעה לא יתוקן כדין גם אם התובעים יוכיחו את מלוא תביעתם, לא יוכל בית המשפט לפסוק להם יותר מהסכום אותו תבעו ובגינו שילמו אגרה.

ההחלטה היא מיום 16 לדצמבר 2011.

עולה מכך כי המקובל בתחום זה, להגיש תביעה מצומצמת לצורך חיסכון בהוצאות מראש של אגרת בית המשפט היא טקטיקה חוקית ולגיטימית והתובעים רשאים לנקוט בה.

במצב דברים זה, התובעים לא זונחים את טענותיהם המתפרשות על פני כל הסכומים שבתביעה אך בבואם לקבוע את סכום התביעה הם רשאים לקצוב לשם כך סכום נמוך יותר, מתוך ראיית פני עתיד או מתוך חיסכון לשמו, כאשר בבוא העת, לאחר קבלת חוות דעתו של מומחה בית המשפט או בכל שלב אחר בתביעה, ישקלו התובעים האם להגיש כתב תביעה מתוקן.

לשווא התלוננה החברה הקבלנית וביקשה כי ככל שהתובעים רוצים לקצץ בסכום התביעה הם חייבים לוותר על חלק ספציפי מחוות הדעת או מטענות אחרות. לו הייתה מתקבלת בקשת התובעים, הייתה זו פגיעה קשה בזכויותיהם של התובעים ומניעת שיקול דעת לגבי המהלכים בהם הם נוקטים.