הכלכלה המיושנת של נתניהו

המשמעות של הצמיחה

נתניהו זוכה לתשבחות רבות על ההישגים הכלכליים של ישראל, אבל בפועל התפישה הכלכלית שלו יוצרת בעיות פוליטיות וחברתיות, כי היא מתבססת על כלכלה מיושנת שמתאימה לשוק ישן ולא לשוק המודרני של היום. בשלושת העשורים האחרונים הכלכלה העולמית עברה שינויים גדולים, ולכן התיאוריה הניאו-ליברלית שמנחה את נתניהו ואת משרד האוצר לא מותאמת למציאות הכלכלית הגלובלית החדשה שנוצרה בעולם.

הגלובליזציה והמהפכה הטכנולוגית הביאו גם שינויים מבניים בעיקר בשוק העבודה, ולכן העקרונות הכלכליים שלפיהם קברניטי השלטון מנחים את הכלכלה הישראלית כבר לא רלוונטיים. ההנחה המרכזית של נתניהו היא שצמיחה היא המדד החשוב ביותר בכלכלה, ולכן ההצלחה של כלכלות נמדדת על-פי מידת הצמיחה שלהן. הצמיחה חשובה בעיני חסידי הגישה הניאו-ליברלית, כי הם מניחים שככל שתהיה צמיחה גדולה יותר, כך ההון יחלחל לכל המעמדות בחברה וישפר את מצבם של כולם. בפועל, הנחה זאת רחוקה מלהתממש.

השבר של מעמד הביניים

העיקרון הזה אינו עובד במציאות של ימינו ולמרות שישנה צמיחה גבוהה, ההון נעצר בידיים של מעטים ואינו מחלחל לשאר האוכלוסיה. חסידי הגישה הניאו-ליברלית, ביניהם גם ראש הממשלה נתניהו, היו מוכנים להקריב הכל למען הצמיחה, כי הם חשבו שהצמיחה תוביל לשגשוג, אך בפועל הצמיחה לא סיפקה את הסחורה ולא כולם נהנו מהשגשוג המובטח. ההוכחה שהשיטה נכשלה, הם הפערים הגדולים שנוצרו בחברה הקפיטליסטית בעיקר במדינות כמו ישראל וארה"ב, שהיו מוכנות לעשות הכל למען צמיחה, והפחיתו את המיסים על העשירים בצורה קיצונית, כדי להבטיח צמיחה גבוהה.

רק לאחרונה פרסם מכון אדוה נתונים מדאיגים על כך ש"השכר של המאיון העליון גדל בעשור האחרון ב-19 אחוז, בעוד ששכר העובדים האחרים עלה במקרה הטוב באחוזים בודדים בלבד". העוני שהתפשט בישראל ובארה"ב ומדד ג'יני שחושף עלייה קיצונית בפערים, מעידים על כך שלמרות שבשלושת העשורים האחרונים הצמיחה התגברה ובעלי ההון הלכו והתעשרו, רוב האזרחים לא זכו ליהנות מנתוני הצמיחה האלה. מעבר לכך, הפערים הכלכליים הגדולים שנוצרו, הגדילו בצורה משמעותית את מספר העניים, ולחסידי הכלכלה הניאו-ליברלית אין פתרונות לפערים שמאיימים לא רק על המרקם החברתי, אלא על הדמוקרטיה המערבית בכללותה.

העולם הכלכלי החדש

התיאוריה הניאו-ליברלית, שבה דוגל ראש הממשלה, נכשלה כי חלו שינויים עמוקים בשוקי העבודה, ולכן התיאוריה שאולי הייתה נכונה בעבר לא עובדת בכלכלה של היום. הבעיה המרכזית בתיאוריה, היא שבניגוד לתחזיות של חסידיה, העושר שאמור היה להתחלק, לא חולק לכולם ורוב הרווחים הכלכליים נשארו אצל המאיון העליון.

ההסבר המרכזי לכך שההון לא חלחל לשאר המעמדות, הוא השינוי הטכנולוגי שהוביל אותנו לעידן שקיבל את הכינוי "עידן המכונה החכמה", שהמשמעות שלו היא שיותר ויותר מכונות חכמות מחליפות את העובדים האנושיים. שלא כמו בתעשיות של העבר - הטקסטיל, הפחם והברזל - שדרשו כוח עבודה גדול ותיגמלו את העובדים על עבודתם, הטכנולוגיה ה"חדשה" של היום דורשת פחות עובדים ממעמד הביניים ומהמעמד הנמוך, ויותר עובדים בעלי מיומנות גבוהה מאוד שיעסקו בטכנולוגיה ברמה גבוהה. התוצאה היא שיותר אנשים ממעמד הביניים בעלי מיומנויות נמוכות יותר, נשארים מובטלים או מקבלים משכורות נמוכות, כי היצע העובדים הוא גבוה מאוד והביקוש לעובדים אלה הוא נמוך.

הגלובליזציה בעולם החדש היא גורם נוסף לכך שהתיאוריה הניאו-ליברלית לא עובדת, כי שוק העבודה הגלובלי הוא שוק עבודה שונה מאוד מזה שהיה בעבר, והיום היצע העובדים גדל בצורה משמעותית. בעלי ההון מעבירים את התעשיות שלהם למדינות בהן כוח העבודה הוא זול, וכך מקומות עבודה שהיו בעבר של מעמד הביניים הועברו למדינות אחרות. במקרה הטוב, כאשר התעשיות נשארות במדינה, התחרות הגלובלית מחייבת את בעלי ההון לשלם פחות לעובדים ולהעסיק עובדים בתנאים קשים, דבר שמחסל לחלוטין את מעמד הביניים ומדרדר אותו לעוני.

הגנה על מעמד הביניים

במציאות הכלכלית החדשה שנוצרה בעולם, התפקיד של המדינה היום הוא לעשות הכל כדי להגן על מעמד הביניים. המדינה צריכה למצוא את הדרך שבה אכן מצד אחד נוכל לשמור על צמיחה סבירה ומצד שני שפירות הצמיחה האלה יגיעו לרוב האזרחים, ולא יתרכזו בידיהם של מעטים. בידי המדינה כלים רבים שיכולים לעזור לה להילחם בפערים הכלכליים: שינוי שיטת המיסוי למיסוי פרוגרסיבי יותר; הטלת רגולציות גדולות יותר על חברות ומחירים; הגברת הפיקוח על העסקת עובדים ותנאי הרווחה של העובדים; ועידוד העסקת עובדים מקומיים - והגיע הזמן שהיא תתחיל לעשות בהם שימוש.

התפישה הכלכלית הניאו-ליברלית שאין להתערב בכלכלה ושהשוק החופשי יעשה את העבודה, הוכחה כלא-מציאותית, ועכשיו זה הזמן לנקוט בצעדים ממשלתיים קונקרטיים שמצד אחד יבטיחו את המשך הצמיחה אבל גם יחזקו את מעמד הביניים ויבטיחו לכל האוכלוסיה הנאה מפירות הצמיחה.

ביבי, תתעורר מהחלום הניאו-ליברלי ותתמודד עם הכלכלה החדשה.