הצעות שונות ומשונות להתמודד עם אמירתו של
אחמד טיבי על טיב מות הגיבורים למען שחרור המולדת האהובה עליו, פלשתין, נידונו מאז פורסם
הסרטון ב-PMW. הכלא, הרחקה מהכנסת, טרנספר ועוד מיני רעיונות הזויים.
אבל בסופו של דבר, כזו היא הדמוקרטיה.
דני דנון האשים את טיבי כי הוא מנצל את הדמוקרטיה. הוא לא מנצל אותה, הוא נבחר ציבור. ציבור ששלח אותו כבר ארבע פעמים - החל ב-1999 לכנסת. ציבור שיודע ומכיר את עברו כנציג אש"ף, ציבור שמעריך את פועלו כיועץ לענייני ישראל של ערפאת, ציבור שתומך בהאשמותיו על כך שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד, ושהיא "דמוקרטיה ליהודים בלבד" ועוד שלל האשמות נגדה, ובעיקר בהגדרתו כפלשתיני עם אזרחות ישראלית.
מוטב גם להזכיר כי פועלו של חבר הכנסת במליאה עצמה היא לא מועטה והוא אחראי על חוקים שונים: החמרת ענישה על התעללות בבעלי חיים, איסור ירי באירועים ובחגיגות, איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים ועוד ועוד. נוסף על כך יש להזכיר שבניגוד לראש הרשות, טיבי מתנגד חריף להכחשת השואה, כך שיש לו לגיטימיות מסוימת אפילו במחוזותינו.
אחמד טיבי מבצע תפקידו כהלכה אחמד טיבי בסך-הכל עושה את המוטל עליו. כפי שמותר לכחלון לומר בכינוס של הדור הצעיר של הליכוד שברשות השידור "צריך אנשים שלנו", כי זה מה שהבוחרים רוצים לשמוע; אם
ציפי חוטובלי נאבקת למען עליית חיילים לסיורים בהר הבית כי זה מה שהמצביעים שלה רוצים; אם
ציפי לבני עושה מה שביכולתה להראות שהיא ורק היא ולעולם לא ביבי - זה כי זה מה שהבוחרים שלה רוצים.
אז מה אתם רוצים מטיבי? הוא רק אומר את מה שהבוחרים שלו רוצים לשמוע. אם אנחנו רוצים חופש ביטוי, אם אנחנו רוצים דו-קיום - אז צריך לבלוע את הלשון, ולקבל דעות שכאלו. יש ציבור בישראל שרוצה לשמוע את הדברים האלו. בסופו של דבר, צריך לומר את האמת, הבעיה היא לא טיבי. הבעיה שלנו היא עם ציבור הבוחרים שלו.
ורגע לפני שתתנפלו עליי בקריאות גזענות, פשיזם ושאר ירקות, זיכרו - זהו המחיר של דמוקרטיה. האם אתם מוכנים לשלם אותו?
