יוצאים מן הכלל

כאשר מדברים על הפטור משירות צבאי הניתן לבני ישיבות, עומדת לנגד עיני קריאתו של משה רבינו: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!" - קריאה אותה השמיע לבני גד ולבני ראובן שביקשו להישאר בעבר הירדן ולא להשתתף במלחמה לכיבוש הארץ. משה רבינו לא הביא לפני בני גד וראובן מקורות למדניים על ערכה של מצוות יישוב ארץ ישראל. הוא אמר מילים פשוטות שיש בהן תמיהה וזעקה כאחת.

כאמור, קריאה זו כוחה יפה גם בעת הנוכחית, בה רבים מבני העם הזה אינם שותפים לחובה הבסיסית שהיא גם זכות גדולה: להגן על תושבי מדינת ישראל ובתוכם גם משפחותיהם שלהם. מדובר על בחורים בריאים בגופם ובנפשם, שיכולים להצטרף ליחידות הצבא ולהוות תוספת חשובה וחיונית לכוח המגן של עמנו מול הקמים עלינו לכלותנו.

במלחמת השחרור התפרסם מכתב של הגאון הרב שלמה יוסף זווין (מייסד האינציקלופדיה התלמודית), שבשעתו פורסם תחת שם העט "אחד הרבנים" (מעניין מדוע לא כתב את שמו? ממה חשש?). בין שאר דבריו באותו מכתב, הוא כותב: "זו מנין לכם שבני תורה פטורים מלהשתתף במלחמת מצווה של עזרת ישראל מיד הצר הצורר העומד עליו לכלותיו ולהשמידו, חלילה? מנין לכם לפרסם בצורה של 'דעת תורה' שבני הישיבות אין להם לא להיפקד ולא להתייצב... וכי לא כך שנינו שהצלת נפש - לא נפשות, אלא אפילו נפש אחת מישראל... וכי כך היא המידה שהעוסקים בתורה לא יהיו מחויבים להציל את עצמם אלא יעמדו מנגד ויטילו חובת ההצלה והצלתם הם על אחרים? הכי זו דעת תורה, היכן מצינו כזאת?". הרב זווין ממשיך ואומר דברים פשוטים, עד כמה ראשונית ובסיסית חובה זו של ההתגייסות לצבא.

צה"ל ערוך לקליטתם של חרדים

יש הטוענים שהצבא לא ערוך מבחינה דתית לקליטתם של חיילים חרדים רבים, בעיקר נוכח סוגיית שירת הנשים שעלתה לכותרות בחודשים האחרונים. טענה זו אינה נכונה כלל ועיקר. בצה"ל קיים זה שנים רבות גדוד הנח"ל החרדי שהוא נקי לחלוטין מבעיות דתיות. וכדוגמתו אפשר להקים גדודים נוספים.

באשר לטענה שאותם בחורים הלומדים תורה, יש בלימודם משום נתינת חוסן רוחני למדינתנו - ובכן, גם אני סבור שיש ערך רק בלימוד התורה, אך כידוע "במלחמת מצווה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". זאת ועוד: ידוע שהעיסוק בתורה "יומם ולילה" איננו נחלת רבים ובוודאי לא של ההמונים, וממילא הטענה בדבר לימוד התורה נשמטת.

קריאתי זאת מופנית גם לכלל ההסדרים של מערכת הביטחון הנעשים מול קבוצות שונות בחברה הישראלית. יש לומר את האמת: בני גרעיני הנח"ל, ישיבות ההסדר ו"הסדר מרכז" משרתים פחות מחבריהם. הרשות לא לשרת שלוש שנים מלאות, יכולה להינתן רק לאלו שחלופת השירות שיבצעו תהיה אמיתית בהיקף השעות והמאמץ המושקע בהן.

בישיבות ההסדר בהן לומדים תורה, אשר ערכה לא יסולא בפז לחוסנה של מדינתנו, יש לצפות שתיערך בחינה של אמת בשורות הלומדים, לאמור: האמנם כולם עומדים באבן הבוחן של "והגית בו יומם ולילה" כפי שממשיכים לעשות חבריהם ביחידות בצבא, באימונים ובתעסוקות מבצעיות?

למנוע תפקידים ציבוריים ממי שאינו משרת

המדינה צריכה לדרוש מאזרחיה לקיים את חוק השירות הצבאי במלואו, ואלו שלא עושים זאת ואינם עומדים בקריטריונים אמיתיים המשחררים אותם מחובה זו, אין לאפשר להם ליהנות מהאפשרויות הניתנות לכלל האוכלוסיה כדוגמת קבלה לתפקידים בשירות הציבורי.

לסיכום הדברים: אכן ישנן משימות רבות המוטלות לפתחנו נוכח אתגרי התקופה. אולם הבסיסית והראשונית שבהן היא חובת השירות הצבאי להגנת העם והארץ, שהיא גם מצוה גדולה. כמה גדול הצער ואף הכעס על כך שהמוני תלמידי ישיבות ומנהיגי הציבור האגודים במפלגות החרדיות, לא ממלאים את חלקם בכך, בעוד שהם אינם מהססים ליטול לעצמם שררה בתפקידים ממלכתיים הקובעים את קיומנו בהיבטי הביטחון, הכלכלה ועוד.

לדעתי, לא ניתן להמשיך ולהתעלם מהמצב הנוכחי. אני כשלעצמי אתקשה ליצור דיאלוג אמיתי עם קבוצות בחברה הישראלית שאינן שותפות בבניית הנדבך הראשון של הבית הלאומי, שהוא ההגנה על העם והארץ.