הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   מדיני/פוליטי  צבא וביטחון 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
פסק דין שלושת הנשיאים
06/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
תומכיו של רוחאני מאוכזבים
06/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
נטישה אמריקנית והתקרבות לג'יהאד
06/08/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
ברית המילה
06/08/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
סקרמוצ'י פינת שפטל
06/08/2017   |   יעקב שטרכר
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
שמעון שטיין, שלמה ברום   |  INSS  |  inss.org.il/heb
האסטרטגיה של ישראל כלפי התגרענות אירן
ישיבת ממשלה. דיון ציבורי יסייע בקבלת החלטות מושכלות [צילום: פלאש 90]

החברה הישראלית חייבת להידרש לדיון בשורת נושאים, ולא להניח כי מקבלי ההחלטות יקבלו את ההחלטות הנכונות על בסיס השוואה מושכלת בין המחירים של תקיפה לבין המחירים של אי-תקיפה. ניסיון העבר הוכיח לצערנו שלא תמיד היה דיון מעמיק שכזה

▪  ▪  ▪
ההתבטאויות של ראש המוסד לשעבר, האלוף ((מיל.)) מאיר דגן נגד פעולה צבאית ישראלית באירן, והפרסומים על כך שראש הממשלה ושר הביטחון כבר החליטו על תקיפת מתקני הגרעין האירני, גררו בעקבותיהם פולמוס ציבורי ושורה של התבטאויות שבהן נמתחה ביקורת על בכירים שהביעו דעתם בנושא. "הדיון" שהתפתח בעקבות הפרסומים תואר כבלתי אחראי וכפוגע בבטחון המדינה; רק מעטים חלקו על העמדה הזאת.

בהמשך החל מסע נגדי של תדרוכי רקע, הדלפות לתקשורת וראיונות על האפשרות של תקיפה ישראלית באירן. תרומה נוספת דיון הייתה של שר הביטחון, אהוד ברק, שציין, כי ההחלטה על תקיפה לא תהיה בטווח הזמן הקרוב, והוסיף, כי שיקול מרכזי בהחלטה צריך להיות עד כמה אירן קרובה ל"אזור של חסינות" שבו אי-אפשר יהיה עוד לפעול באופן אפקטיבי כנגד התוכנית הגרעינית שלה.

ההערכה הרווחת היא, כי אם מאמצי אירן להתחמש בנשק גרעיני יוכתרו בהצלחה, יהיה הדבר בחזקת שינוי אסטרטגי דרמתי בעל משמעויות מרחיקות לכת במישור הגלובלי/אזורי - בכלל ועל ישראל - בפרט - שינוי אשר ירע את מעמדה האסטרטגי של ישראל. נוכח האפשרות, שנראית כיום סבירה, שמאמצי הקהילה הבינלאומית למנוע מאירן - באמצעות סנקציות, כלכליות בעיקר - לממש את כוונתה להשיג יכולת גרעינית יכשלו, סביר להניח כי בישראל נשקלת האפשרות לצאת למהלך צבאי מונע, שמטרתו תהיה סיכול האיום, שנתפס על-ידי רבים כ"איום קיומי".

יהיו חילוקי הדעות לגבי חומרת האיום אשר יהיו, ברור כי ממשלת ישראל תצטרך לקבל שורה של החלטות לגבי דרך פעולתה. להחלטות אלה עשויות להיות משמעויות מרחיקות לכת בקשת רחבה של נושאים. שעל כן יש חשיבות רבה בקיומו של דיון ציבורי רציני שמטרתו, היא הפעלת לחץ על הדרג המדיני לקיים הליך מסודר של קבלת החלטות, שבו יילקחו בחשבון מלבד ההיבטים המבצעיים הצבאיים גם היבטים נוספים.

הדוברים הרשמיים, שהביעו התנגדותם לקיום דיון ציבורי בסוגיות הקשורות לאפשרות של פעולה צבאית, הציגו להגנתם שני נימוקים; האחד - הדיון בהיתכנות ופרטי המבצע יחשוף סודות שיפגעו בבטחון המדינה, והשני - עצם קיום הדיון עלול להוביל את אירן למסקנה שלישראל אין אופציה צבאית לסכל את האיום הגרעיני. נימוק זה נראה בעייתי, ראשית, משום שהדיון לא חשף, עד כה, פרטים כמוסים שפגעו בבטחון המדינה, ובכול מקרה - הצנזורה היא המוסד האמון על הטיפול בנושא זה.

שנית, משום שדיון ציבורי מהסוג הזה, אם אינו חד-צדדי, רק מעלה את מפלס החרדה באירן, שכן הוא מראה שאופציית התקיפה היא על סדר היום של ישראל. ואכן השיח הציבורי בנושא גרר איומים של דוברים אירניים באשר לאופן בו יגיבו אם תפעל ישראל בתחומם. בנוסף, בקיומו של דיון ציבורי פתוח יש עדות אמינה לחוזקה של החברה הישראלית יותר מאשר לחולשתה.

אפיון האיום האירני - לדיון ציבורי

דיון ציבורי רציני צריך להתמקד בכמה סוגיות מרכזיות. דיון שכזה אינו צריך לעסוק בסוגיות האופרטיביות הקשורות לפעילות הצבאית, בשל החשש מחשיפת תוכניות אופרטיביות של ישראל, נקודות תורפה של הצד השני ומגבלות היכולת של כוחותינו. בנוסף לכך אין ברשות הציבור נתונים בסיסיים הנדרשים לקיומו של דיון רציני, כמו למשל, המודיעין המפורט על תוכנית הגרעין האירנית ומידע על היכולות המבצעיות של צה"ל, הרלוונטיות לפעולה מסוג זה.

הנושא הראשון, הפתוח לדיון ציבורי מועיל, הוא אפיון האיום: לא מעטים בדרג המדיני ובגופים מקצועיים, סבורים, כי אירן המצוידת ביכולת גרעינית צבאית תהווה איום קיומי על ישראל. מדינה הנתונה לאיום קיומי תעשה כל אשר לאל ידה כדי להסירו. פעולה צבאית הינה אפוא פועל יוצא הכרחי מהגדרה זו. האם אומנם מדובר באיום קיומי? האם לא יתכן מצב של הרתעה הדדית יציבה בין אירן וישראל? ברור שמאופי התשובה נגזרות גם דרכי פעולה שונות.

ההנחה היא שאירן גרעינית תערער את מאזן ההרתעה בין ישראל לבנות בריתה האזוריות של אירן - חיזבאללה וחמאס - ובכך תעצים את האיום. האמנם? מבלי להיכנס לדיון בסוגיות "השימושיוּת" של נשק גרעיני, יש מקום להנחה, כי במצב של הרתעה גרעינית הדדית מידת "השימושיוּת" ביכולת הגרעינית לצרכים צבאיים ומדיניים "שוטפים" - מעבר להרתעה כנגד איומים קיומיים - אינה גדולה. האם במקרה של חטיפת חייל צה"ל ימנע צה"ל מלהגיב נגד חיזבאללה או חמאס בשל חשש ישראלי מתגובה גרעינית של אירן?

ברור שאירן גרעינית תסמל סיום עידן שבו שלט הדימוי לפיו בידי ישראל יש מונופול במה שנוגע לכושר ההרתעה שלה, אבל בצד דימוי העוצמה שההרתעה הקנתה לישראל הרי שלא היה בה (מלבד היותה "שטר ביטוח כנגד איומים קיומיים", עובדה חשובה לכשעצמה) כדי לאכוף את סדר יומה על שכנינו או למנוע מהם מלהציב איומים תת-קיומיים על ישראל.

השפעת התגרענותה של אירן על תפוצת נשק גרעיני למדינות נוספות במזרח התיכון: עד כמה זו אפשרות משמעותית ומה ההשלכות של מזרח תיכון שבו מדינות בעלות יכולת גרעינית על ביטחונה של ישראל ועל יציבות ההרתעה הגרעינית.

בתחום מדיניות העמימות עולות שאלות כמו: האם אירן גרעינית תחייב את ישראל לשקול את התועלת שבהמשך מדיניות העמימות? מה המחירים של הפסקת מדיניות העמימות?

המשמעויות של פעולה ישראלית

שורה של שאלות נוספות עוסקת במשמעויות של פעולה ישראלית. מה ייחשב להישג (אם יוחלט על פעולה צבאית), מה יוגדר ככישלון וכן, מהו מחירו של כישלון? נושא נוסף לדיון ציבורי הוא התגובות האלימות האפשריות של אירן - הן ישירות והן באמצעות שלוחיה, חיזבאללה וחמאס. האם תרחישים שהוצגו בתקשורת ושחלקם היו תרחישי בלהה, מעוגנים במציאות? לעומת זאת היכולות האופרטיביות להתמודד עם התגובות האלו אינן נושא לדיון ציבורי בשל סיכוני החשיפה.

שאלת יחסינו עם ארצות הברית

השאלה המדינית המרכזית היא האם ניתן לבצע את הפעולה המדוברת ללא התייעצות ותאום מוקדם עם ארצות הברית? אין להוציא מכלל אפשרות, כי במקרה של פעולה צבאית ישראלית תחליט אירן לתקוף יעדים אמריקנים במפרץ או לפעול כנגד יצוא הנפט מהמפרץ. במקרה כזה תיאלץ ארצות הברית להגיב ובכך למצוא את עצמה מעורבת במערכה צבאית שלא ביוזמתה.

להשתלשלות ארועים כזאת עלולות להיות השלכות קשות על עמדתו של הציבור האמריקני (שלא לדבר על חלק מנבחריו) כלפי ישראל, כמי שסיבכה אותה במלחמה. לעומת זאת, אירן אינה זוכה לאהדה רבה בארצות הברית, ויתכן שתהיה הבנה להחלטתה של ישראל לקחת סיכונים ולהתמודד עם האיום שהוא בראייתה - קיומי.

השלכות על מעמדה הבינלאומי של ישראל

למרות הסקפטיות הישראלית ביחס לכנות ולנחישות של מאמצי הקהילה הבינלאומית להתמודד עם האיום האירני המתהווה, ישראל שבה ומבהירה, כי האיום אינו רק "בעיה" ישראלית, כי אם בעיה עולמית, ולכן על הקהילה הבינלאומית ליטול את ההובלה לעצירת תוכנית הגרעין האירנית. אם קובעי המדיניות בישראל יגיעו למסקנה ששעון החול אוזל, ויחליטו לצאת לפעולה מונעת, כצעד לגיטימי של הגנה עצמית, הם עדיין יאלצו להתמודד עם תגובת הקהילה הבינלאומית.

הדימוי שייווצר (ולא בפעם הראשונה) לישראל יציג אותה כמי שהפרה באופן חד-צדדי את כללי המשחק הבינלאומיים ויצאה למערכה ללא קבלת לגיטימציה ממועצת הביטחון. בכך יהיה כדי להגביר את בידודה של ישראל כמו גם את מגמת הדה-לגיטימציה המופנית כלפיה. חריפות התגובה הבינלאומית תהיה תלויה ב"מחיר" שתשלמנה מדינות העולם עבור פעולה זו. פעולה שתגרור אחריה תגובה אירנית, עלולה להביא לחוסר יציבות במפרץ ולהעלאה גבוהה במחירי הנפט בתקופה של משבר כלכלי. מצד שני, יתכן גם כי גורמים במערכת האזורית והבינלאומית ישמחו בדיעבד שישראל לקחה על עצמה את הסיכונים הכרוכים בפתרון הבעיה המטרידה של התגרענות אירן, אם המחיר עבורם יהיה סביר.

לסיכום, היום שאחרי התקפה ישראלית אפשרית על מתקני הגרעין האירני, כמו גם אחרי השלמה עם אירן בעלת יכולות גרעיניות צבאיות, מציב בפני ישראל אתגרים רבים. לנוכח ההשלכות שתהיינה להחלטה - לכאן או לכאן - חייבת החברה הישראלית להידרש לשורת נושאים, שחלקם תוארו לעיל, ולא להניח כי מקבלי ההחלטות יקבלו את ההחלטות הנכונות על בסיס השוואה מושכלת בין המחירים של תקיפה לבין המחירים של אי-תקיפה. ניסיון העבר הוכיח לצערנו שלא תמיד היה דיון מעמיק שכזה. דיון ציבורי העוסק בשאלות הנכונות יסייע לקבלת החלטות מושכלות בסוגיה זו על-ידי הגורמים המוסמכים להחליט ולא יפריע כפי שנטען.

תאריך:  26/01/2012   |   עודכן:  26/01/2012
שמעון שטיין, שלמה ברום

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האסטרטגיה של ישראל כלפי התגרענות אירן
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
תראו מי שמדבר
27/01/12 00:03
פורום: הגרעין האירני כתוב הודעה
+
עזרא מנצור
28/02/17 13:01
 
נהנתן זה לא מושחת
5/03/17 22:11
 
דיוגנס
20/04/17 18:13
+
דיטה
20/10/16 19:35
+
אם רע להם
20/09/16 09:29
+
הגוי..
10/08/15 11:12
 
דן ה
12/08/15 17:37
 
הגוי..
18/08/15 13:26
 
בארה"ב
21/08/15 18:02
 
בזמן שנשאר לו
3/09/15 15:43
 
דן ה
10/09/16 18:49
+
צורי
6/08/16 10:57
+
קורנת מטבריה
20/01/16 14:38
 
קורןנאוה טבריה
21/01/16 19:03

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
ייתכן שהמאמר יישמע תלוש ולא אקטואלי, אבל זה רק אומר שלא איחרנו את המועד, אפשר להיערך ביסודיות, בשיקול דעת ולא בחיפזון, ה-11 בספטמבר שלנו עדיין לא קרה. אם המאמצים למנוע אותו ייכשלו, פשוט נפתח את המגירה ונעשה בדיוק מה שכתוב שם.
26/01/2012  |  אהרון שחר  |  מאמרים
אמא שלי תמיד הזהירה אותי. מזרים, מאנשים נחמדים מדי ומאנשים לא נחמדים בכלל, היא הזהירה אותי מלעשות את הדבר הלא נכון, מפזיזות ומהססנות כאחד. אך יותר מכל, היא הזהירה אותי מה"מפחידנים". "שימוש בפחד" היא אמרה, "צריך להצביע לך על מטרה נסתרת ממנה הם מנסים להסית את הזרקורים".
26/01/2012  |  עקיבה לם  |  מאמרים
מיהו פסיכולוג?
26/01/2012  |  משה קרני  |  מאמרים
ארבעה אירועים אקטואליים עוררו אצלי תהיות. האירועים אינם בלתי תלויים כנראה: ישראלי חתן פרס נובל, החוק לימוד חובה מגיל שלוש; התנגדות סיעות בודדות בכנסת לקיצוץ רוחבי למטרה החוק והתבטאות כלכלן בכיר בנושא מילוי תפקידים בכירים של יוצאי המזרח בחברה הישראלית. הייתכן שהוא צודק עובדתית, אך טועה בפרשנות?!
26/01/2012  |  דן אופיר  |  מאמרים
רק איוולתם של הערבים היא שמסייעת בידינו, הישראלים, להמשיך ולהתקיים בארץ מולדתנו. כל מסכת השקרים שלהם והאגדות שהם מפיצים על היותם כאן מזה דורי דורות - כל אלה לא מזיזים לאף אחד בכהוא זה. לעומת זאת, כסילותם בכך שאינם מנצלים את המומנטום שהליכוד בשלטון, (והוא הרי זה שתמיד הביא שלום בזכות הוותרנות שלו - מה שמפ"ם ואחדות העבודה לא היו מסכימים לכך כלל) - במקום זה הם ממשיכים להשלות את עצמם שיוכלו אי פעם להקים על חורבות ישראל את מדינת פלשתין האופורית. ולכן, הם נחושים להמשיך ולדרוש דרישות כמו "שאף יהודי לא ישב בתחום שטח פלשתין". והרי כל בר בי רב יודע, שכוונתם לשטח מהירדן ועד הים התיכון.
26/01/2012  |  עליס בליטנטל  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
Chatbots are Gaining Traction
07/08/2017  |  00:10  |  זהר אוריין
אל על מקצצת את הכנפיים של שלום תל אביב וזמיר דחב"ש
06/08/2017  |  23:12  |  גיא דיין, דורי בן-ישראל
הרטבת לילה אצל ילדים – מה עושים?
06/08/2017  |  23:09  |  רון חולדאי

אלעזר לוין
איציק וולף
איתמר לוין, אלעזר לוין
פורומים
INSS
הגרעין האירני
מדיני/פוליטי
צבא וביטחון
כתבות מקודמות
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט