מי שרוצה לראות איך ייראה השלום עם הפלשתינים - לא פוליטית, אלא כלכלית-תרבותית-לשונית - ייסע לכרמיאל ויראה. מדובר בעיר יפה, איכותית מבחינת נוף ואוויר, מתוחזקת ומנוהלת היטב, שלווה, נוחה ונקייה שבה גרים בלי לחץ כ-45 אלף נפש, ובהם גם משפחות ערביות צעירות מן הכפרים הגדולים שמצפון לכביש עכו-עמיעד. העיר יושבת על אדמות שהכפרים הללו טוענים לבעלות עליהן. בשנות ה-60', לקראת הקמת כרמיאל, היו כאן מאבקים יהודים-ערביים חריפים על הפקעת הקרקע, כאשר בראש המחנה הערבי נראו אז גם דמויות כמו אורי אבנרי ואורי דייויס שנזכרו במאמרי הקודם ב"מראה" ("רק אורי אבנרי יודע מיהו באמת").

גם בשנות ה-70' היו מאבקים על השטח שעליו עומדת כרמיאל, וכותב מאמר זה יכול להעיד על כך מאחר שהיה בתפקיד בסכנין ביום האדמה המקורי ב-1976. כיום מרוצים כל תושבי האזור מכך שכרמיאל קיימת ויש מהם האומרים כי אם לא הייתה קיימת, היו צריכים להמציא אותה. באזור התעשיה שלה הגדול והנוח עובדים יחד המון ישראלים צעירים: ישראלים-עבריים, ישראלים-יוצאי-חבר-העמים, ישראלים-ערביים ממג'ד-אל-כורום ("מגד הכרמים" בעברית) ומדיר אל-אאד וישראלים-יוצאי-לבנון (צד"לניקים). כולם יחד מתפרנסים, לומדים במכללת אורט-בראודה או במכללות בצפת או באוניברסיטה ובטכניון של חיפה הסמוכה, ומגיבים באדישות על דברי ההסתה של הח"כים הערביים ושל חסן נסראללה נגד הדו-קיום. יחד ספגו מנסראללה טילים במלחמת לבנון השנייה, יחד ליקקו את הפצעים ויחד הם ממשיכים הלאה. העיר אינה בעלת אופי פוליטי, על-אף שראש העירייה הראשון, ברוך ונגר, היה איש מפלגת העבודה וגם יורשו המסור, עדי אלדר, ראש העירייה מאז 1986, היה רשום במפלגת העבודה עד שעבר לקדימה.

"BIG" - מנגו, זיפ, רנואר וקליגולה

הכל נחמד, אך תרבותית-לשונית היה מצופה מעיר שלוי אשכול ומשפחת וייץ העלו על הקרקע באזור ערבי צפוף לפני 48 שנה בסיסמה של "ייהוד הגליל", כי נראה בה אותיות עבריות וערביות על שלטי בתי העסק. ואולם מה בעיקר רואים בה אותיות לטיניות. במרכז המסחרי הראשי, הגדול והמרווח של העיר הנושא את השם "קניון BIG", ניתן לקנות כל דבר שהנפש חושקת בו, אם נכנסים ל:

MANGO, PULL AND BEAR, TWENTYFOURSEVEN, RENUAR, ZIP, TO GO, HONIGMAN, VARDINON, TNT, FOX, CALIGULA, WOW, ERROCA, GRIP, CROSS,GOLBARY, BOGART, YOOP, LALINE

וכמובן, לא כדאי להחמיץ את ה-FINAL SALE של CASTRO. הסייל הוא מאסט אמיתי ואפשר למצוא בו מציאות בתנאי שמסוגלים לקרוא אותיות לטיניות. אם קוראים עברית, ניתן להיכנס אל אפרודיטה, גלידה פמה, פלאפון, ארומה, ממה מיה, בורגראנץ, סטימצקי ועוד כמה צדיקים. השמות עצמם אומנם אינם עבריים, אך לפחות הם כתובים גם באותיות עבריות. אחד השמות המעטים בקניון BIG בכרמיאל שהם גם עבריים וגם כתובים באותיות עבריות הוא תמנון. יבורך, והוא באמת בית העסק שאליו נכנסתי ראשון. אותיות ערביות הס מלהזכיר, על-אף שרבים מן הקונים והמוכרים הם ערבים. מעבר לכביש 85 צפונה, בכפרים הערביים (שהם בעצם עיר ערבית גדולה, ארוכה ושטוחה המתמשכת מצומת אחיהוד עד צומת חנניה) דווקא יש שלטים רבים בעברית, בעיקר של מסעדות, מוסכים, נגריות ובתי מלאכה.

"טייק איט אור ליב איט"

דיברתי על השילוט הפרובינציאלי של כרמיאל עם חבר, איש לשון שמרצה וכותב רבות על עברית, ואמרתי לו שבחוצות צנעא בירת תימן יש יותר צבע לשוני מקומי משיש בערי ישראל, כפי שאפשר לראות בתערוכה "מסעות לתימן" של צלם המסעות נפתלי הילגר במוזיאון האיסלאם בירושלים. החבר לא נבהל: "אתה לא צריך להתרגש מכל ענייני השילוט האלה", אמר. "גם באירופה חודרות המון מילים אנגליות לצרפתית, לגרמנית ולרוסית, אז מה? מה שחשוב זה שהעברית כשפה כבר ניצחה ביג טיים ועכשיו אי-אפשר לסובב את הגלגל אחורנית. אתה, אישית, יכול לדבר עברית הארד קור, אם זה מרגיש לך יותר טוב עם זה, ויענו לך בעברית לייט. זאת השפה שיש לנו פה. טייק איט אור ליב איט".