|
תלאות ההוצאה לאור של ספר בישראל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כבר הוכח שלמרבית האנשים האינטליגנטים יש איזה חלום חסוי לכתוב ספר - ואין זה משנה אם הנושא הינו : אוטוביוגרפי, סיפור המשפחה, על ניסיון מעניין בחיים או אפילו רומן דמיוני, התלאות מתחילות לא עם כתיבת הספר (כי זה החלק הקל!) אלא בניסיון להוציאו לאור.
אני רוצה לתאר פה משהו בנושא זה שעברתי על בשרי כאשר החלטתי לכתוב ספר ולהוציאו לאור. ראשית, הכתיבה קלה עלי וזה היה ממש כיף לכתוב וליצור משהו חדש. בניתי רומן בלשי תוך כדי כתיבה, כאשר אני כותב זאת בגוף ראשון , בעוד שלא ברור לי מראש מה אכתוב בפרק הבא...לקח לי 3 שבועות לסיים ועוד 3 שבועות לערוך ולהכניס שינויים. כאשר הכל היה גמור, עשיתי 3 עותקים במרכז שיכפול ונתתי את הספר לקריאה ולביקורת של שלושה מבני משפחתי שידעתי שיהיו "קשים" איתי.
הביקורות שלהם היו נהדרות. העברתי זאת ל-3 חברים ונשותיהם, ושמעתי רק מחמאות. זה נתן לי אומץ להעביר לשלושת המו"לים הגדולים במדינה את הספר במטרה שיוציאו אותו לאור. אחד מהשלושה הודיע לי לאחר שבועיים שהספר לא מתאים לו, והשניים האחרים ענו לי תוך 6 שבועות משהו בערך כזה: "הספר לא רע, אבל תאלץ לעמוד בתור שנתיים שלוש עד שיודפס" (וגם אז ידפיסו רק 1,000 עותקים, ידרשו ממני ל"השתתף בהוצאות"...וכנראה אזכה לקבל פרוטות..).
עשו עליי קופה
אצה לי הדרך, לא הסכמתי לחכות, מישהו המליץ לי על מו"ל פחות מפורסם אבל מאוד מקושר בשוק והוא אחרי שקראו אצלו במשרדו את הספר, אמרו לי שזה ספר טוב ושהם יוציאו לאור את הספר בהקדם, אבל אצטרך רק "להשתתף בהוצאות".... הם החתימו אותי על חוזה, ושלמתי דמי קדימה, ואז הם הדפיסו 1,000 עותקים ודרשו שאני אממן מכיסי את הגרפיקה של הכריכה (1,000 שקל). לאחר מכן הם שלחו את הספרים ל "צומת ספרים" ול"סטימצקי". כמו-כן הם שלחו 100 ספרים בחינם למבקרים ספרותיים בכל כלי התקשורת,(לא קבלתי כל ביקורת אבל קוראים כן כתבו לי כמה שנהנו מהספר)....עשיתי מסיבה לידידי ומכרי ושם מכרתי 50 ספרים (בחצי מחיר) ועוד 50 ספרים נתתי עד היום במתנה לבני משפחתי הרבים.
שלמתי למו"ל את ההפרש לפי החוזה. בסיכום שלמתי "דמי השתתפות" כ-19,000 שקל! כמובן לפי ההסכם, המו"ל קיבל את כל הרווחים מ-250 הספרים הראשונים שנמכרו (כ-6000 שקל). לאחר כשנה הובהר לי כי מתוך 800 הספרים שנשארו נמכרו במשך מספר חודשים כ-250 ואילו 550 ספרים הוחזרו מחנויות הספרים למחסן של המו"ל ולבסוף הועברו אלי (וכיום הם אצלי בבוידם)...
עכשיו אנחנו מגיעים לנקודה הכי המעניינת: אם הייתי מדפיס בעצמי את הספרים (כולל כריכה וגרפיקה) הייתי צריך לשלם רק 8,000 שקל (כולל מע"מ). ואילו המו"ל שלי קיבל ממני 25,000 שקל. דהיינו פי 3 ממה שעלה לו ולזאת קוראים "השתתפות"?...נכון שהיו למו"ל קצת הוצאות הובלה ולתשלום לבחורה ששלחה 100 ספרים למבקרי הספרות למיניהם...אז תורידו 1000 שקל או 2000 שקל...מסתבר שהמו"ל הנחמד עשה עלי רווח של כ-15,000 שקלים!!
יד רוחצת יד
בדקתי ומצאתי שזהו הנוהג והנוכלות המקובלת אצל רוב המולי"ם. ואני לתומי כבר כתבתי ספר שני ואין לי כסף להוציאו. "אם כך" , אומרים לי חברי: "תוציא את הספר בעצמך ללא מו"ל ותעביר ל"סטמצקי" ול"צומת ספרים..." - - אבל קיימת פה בעיה. מוכרי ספרים אלו לא מוכנים לקבל ספרים שלא דרך מו"ל או דרך מפיץ המוסמך על-ידם... אז כמה המו"ל לוקח אתם כבר יודעים. המפיץ דורש 5,000 שקל דמי קדימה ועוד 67% (!!) מההכנסה על כל ספר... בקיצור יד רוחצת יד.
המאפיה הקונספירטיבית הזו חוגגת על כותבי הספרים ושלום על ישראל.. והממונה על ההגבלים העסקיים הלך לישון... ואפשר להבין מדוע סופר מצליח כמו רם אורן הכריז על עצמו כמו"ל וזאת כדי שהמולי"ם הקיימים לא ישדדו אותו...
אז אם מישהו מהקוראים פה חושב שעליו להוציא ספר משלו , שידע איך השוק הניבזי הזה מתנהל ויחשוב פעמיים אם הוא רוצה להישדד ע"י החברה האלה.