בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תעתועים בשם החוק: חסימת מידע מבית המשפט
|
מומחה מטעם בית המשפט המשמש זרועו הארוכה של השופט, היא הזרוע המשוטטת באופן חופשי בתחום המקצועי הזר במידת מה לבית המשפט - לפעמים נוטל את היזמה לידיו ויוצר מחסום לזרימת מידע אל השופט. לפעמים בית המשפט נותן לתהליך כזה יד - אולי בשל הנוחיות
|
אחריות כבדה על כתפי המומחה [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
תעתועים בשם החוק: עלויות וירטואליות
|
אברהם בן-עזרא
|
חומה באורך מעל 40 מ' נבנתה על ביסוס לקוי, נסדקת ושוקעת. בא מומחה בית המשפט, וקבע כי העלות הכוללת לביצוע שיקומה של החומה - לרבות בדיקות קרקע, ייעוץ, תכנון וביצוע - 18000 שקלים, סכום שלא הספיק אפילו לכיסוי עלויות הייעוץ...
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
בית המשפט ממנה מומחה מטעמו כאשר יש פער ניכר בין חוות הדעת של מומחי הצדדים, מתוך תקווה כי המומחה שמטעם בית המשפט ייטיב לבאר ולפענח את המחלוקות המקצועיות ויאיר בחוות דעתו את עיני בית המשפט. האחריות המוטלת על כתפי מומחה מטעם בית המשפט היא כבדה, דווקא בשל הסיבה שלפעמים השופט זונח במעט את תפקידו השיפוטי ומטיל ולו באופן חלקי - אחריות ואפילו מטלות על המומחה. דוגמה א': בעת דיון בבית המשפט, אמר השופט כי בדרך כלל הוא מקבל את דעתו של המומחה מטעמו וחריגה מחוות דעתו של המומחה הוא מעשה נדיר. הדברים נאמרו בהקשר לביקורת קשה שמתח צד לדיון על חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט. באותו אירוע בית המשפט העביר לאותו צד לדיון מסר מדכא, מייאש ומבטל כל יוזמה, שכן בניגוד לדברי השופט, תפקידו של בית המשפט הוא לבקר ולבחון את חוות הדעת של המומחה מטעמו, גם כשאין נגדה ביקורת. בעניין זה להלן שני ציטוטים מפסקי דין חשובים בתחום: ע"א 4218/90 חפציבה בע"מ נ' כרמן ואלכסנדר להנר בית המשפט העליון, הנשיא מ' שמגר (ביחד עם השופטים א' גולדברג וי' מלץ): "המומחה אשר מונה על-ידי בית המשפט לא היה מומחה שמונה בהסכמה, ומשקלה של חוות הדעת היה כמשקל חוות הדעת של הצדדים". דברים אלו נאמרו כרקע להעדפת חוות דעתו של מומחה צד לדיון על פני חוות דעתו של המומחה המוסכם. ת"א 25-38/90 אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: י' מרגלית (ביחד עם מ' סלוצקי וח' אריאל): "למרבה הצער לא בדק שופט השלום את חוות הדעת האלה (של מומחה בית המשפט - אב"ע) בדיקה בקורתית וקיבלן על קרבן וכרעיהן ללא דיון כלשהו בפסקי דינו ואימצן למעשה כבסיס לפסקי דינו". דברים אלו נאמרו כרקע לדחיית עיקר מסקנותיו של מומחה בית המשפט והעדפה גורפת של דעתו של מומחה התובעים, בניגוד לקביעת שופט השלום (א' קיטאי) שקיבל "כזה ראה וקדש" את ממצאי המומחה שמינה - המהנדס י' דימנט. המומחה מונה בתיק זה בהסכמת הצדדים לדיון ושימש כמומחה מוסכם. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון - רע"א 3186.92 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' אברהם אלברט ואח' שופט: הנשיא מ' שמגר. בקשת הרשות נדחתה. דוגמה לפעילות אקטיבית של מומחה המתמנה על-ידי בית המשפט ובתוקף מינויו - לשביעות רצונו המלאה של השופט שמינהו - ממדר ומצמצם את המידע הזורם אל בית המשפט, מצויה בבר"ע 1485/91 אולמן ואח' נ' רסקו חב' להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: נ' קליינברגר. תיק זה התנהל תחילה בבית משפט השלום בחיפה. בית המשפט מינה כמומחה את המהנדס י' דימנט אשר שלל את חוות הדעת של מומחה התביעה, וסרב לענות על שאלות הבהרה בגיבוי בית המשפט בטענה כי השאלות הן היפותטיות - שכן משקבע המומחה כי אין ליקוי, כל פרשנות אחרת היא השערה שדינה להתבטל. בית המשפט המחוזי סבר אחרת והורה למומחה לתת תשובות גם כשהשאלה כוללת בתוכה הנחה המנוגדת לדעתו של המומחה, וזאת כדי שבפני בית המשפט יונחו כל הגרסאות לרבות העלויות של התיקונים, ובית המשפט יוכל להכריע מהי הגרסה הנכונה. לו לא הייתה מוגשת הבר"ע - הייתה החסימה מצליחה, דבר שקורה בתיקים רבים גם כיום, למרות פסק הדין שבערעור המשמש אדן חשוב בתיקי ליקויי בנייה.
|
תאריך:
|
28/02/2012
|
|
|
עודכן:
|
28/02/2012
|
|
אברהם בן-עזרא
|
תעתועים בשם החוק: חסימת מידע מבית המשפט
|
|
ביום התפטרותו, ב-1983, אמר מנחם בגין: "אינני יכול עוד... הניחו אותי לנפשי... די לראש הממשלה... אני מבקש לעזוב אותי ולהתפטר".
|
|
|
השבוע פורסמה בהארץ, ביטאון השמאל הקיצוני, מודעה מטעם "גוש שלום", הארגון האנטי ישראלי הקיצוני הנושא את שם השלום לשווא. קשה היה שלא להזדהות עם המסר שנכלל במודעה: "צה"ל נמצא בשליטת שר ללא בסיס פוליטי, שעתידו הציבורי מפוקפק ואין לו מה להפסיד. ידיו חופשיות לשחק באש ולתכנן הרפתקאות מסוכנות. היזהרו מאהוד ברק!"
|
|
|
תלמיד, החובש את ספסל הלימודים בבית הספר הישראלי, שופט אוטומטית לכף חובה כל אדם באשר הוא אדם, אם הוא בן לעמי הארץ הקדומים, בן לעמי הנכר שחיו בארץ, אליה באו בני ישראל הן בימי האבות והן בדורו של יהושע.
|
|
|
תהום עמוקה פעורה בין החרדים ("אוכלי חינם ומשתמטים מהצבא") לבין החילונים ("אוכלי טרפה ובועלי נדה"), כך הם רואים איש את אחיו. המשטמה גברה ביתר שאת, בעקבות פסיקת בג"ץ שבטלה את חוק טל. החרדים החוששים שהולך ומתקרב היום בו החמור החילוני הנרצע ינער אותם מעל גבו השחוח, בטוחים שהם מגנים על ביטחון ישראל באוהלה של תורה. לפחות אם לא יותר, מאשר לוחמי צה"ל באוהל הסיירים, בתוך חופת המטוס, או בבטן הצוללת.
|
|
|
לכבוד יום האישה נפתחה השבוע התערוכה "חברות" בבית יד לבנים, הוד השרון, בה משתתפות 35 אמניות, מאזור השרון ומכל הארץ. האוצרת, ד"ר נאוה סביליה שדה, ביקשה להדגיש את נושא החברות המחזקת ומעודדת את שני הצדדים.
|
|
|
|