נפוצים הם המקרים בהם מוסב נזק למוצרי חשמל, בתי-עסק ורכוש כתוצאה מתקלות באספקת החשמל. לחברת החשמל הגנות מסוימות על-פי חוק, אך עם זאת בחלק גדול מהמקרים תהא היא אחראית לנזק. מה הם המבחנים לאחריותה של חברת החשמל וכיצד יושמו במקרים השונים? - בפרק שלפניכם.
במקרה שהיה [1], הוסב נזק כבד למגדל פרחים לאחר שאספקת החשמל לחממה נותקה בשל תקלה בשנאי. לאחר כ-6 שעות בהן לא הגיע למקום צוות הכוננות של חברת החשמל בשל טיפולו בתקלה אחרת (ידועה מראש) ולאחר שחשמלאי פרטי שהוזמן למקום על-ידי המגדל, לא היה מורשה לטפל במתקניה של חברת החשמל - הוסב נזק כבד לפרחים. בית המשפט קבע באותו מקרה, כי חברת החשמל אחראית לנזק ותפצה את המגדל.
בהחלטתו איזכר בית המשפט את ההלכה הקבועה [2] בעניין זה, לפיה
על מספקי שירותים, דוגמת הנתבעת, לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי להקטין ולצמצם את הפגיעה במקבלי השירות... עליה לעצב נורמות העומדות בשורה הראשונה עם המודרניזציה בעולם, על-מנת לספק לצרכנים חשמל בסדירות, באיכות וברמה, כפי המקובל בחברות דומות בעולם הנאור. שחרור הנתבעת מאחריות ומחובת זהירות, בשל החשש למעמס כספי, ימנע מן הנתבעת, כמו מספקי שירותים דומים כדוגמתה, מלצעוד עם הקדמה וישאירה דורכת במקום ביודעה, כי היא אינה חשופה לנטל הנובע מתובענות משפטיות.
מקור נפוץ לטענות כנגד חברת החשמל הינו תופעת "נחשולי המתח". באחד המקרים התקלקלה מערכת אלקטרונית בביתו של אדם כתוצאה, לשיטתו, משיבושים באספקת החשמל.
חברת החשמל לא הכחישה כי באותו המועד היו שיבושים באספקת החשמל והכירה בכך כי שיבושים כגון אלה, היוצרים "נחשולי מתח", יכולים לגרום לנזק אשר ארע במערכת. עם זאת טענה חברת החשמל כי הנזק שהוסב למערכת הוא נזק מצטבר לחלקי הבידוד במערכת, כתוצאה מתופעה של נחשולי מתח במערכת, עד אשר מגיע נחשול אחרון, בבחינת "הקש על גב הגמל", אשר מביא לכך שהנזק יוצא מן הכוח אל הפועל.
בית המשפט קבע [3], כי אין בטענה זו כדי להועיל לחברת החשמל שכן, היא אינה חולקת על כך שגם הנזק המצטבר הוא תוצאה של שינויים בעוצמת הזרם. כמו-כן לא היתה מחלוקת כי התקלה אירעה בעת אירוע חריג ויתכן כי, ללא אירוע זה, היה המכשיר ממשיך לפעול עוד זמן רב.
או אז ניסתה חברת החשמל להפנות לסעיף הפטורים באמות המידה לאיכות אספקת חשמל [4], ממנו עולה כי בגין "הפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד מחדש בגמר ההפסקה" אין הצרכן זכאי לפיצוי.
לעניין זה, קבע בית המשפט כי סעיף זה
"שולל פיצוי בגין הפסקת החשמל עצמה. הסעיף אינו שולל פיצוי בגין נזקים אשר נגרמים למכשירים אשר בידי הצרכן".
עוד טענה חברת החשמל, כי לא ניתן להגן על כל המערכות מפני נחשולי מתח וכי אין לה אחריות על הנזקים הנובעים מן הנחשולים משום שנחשולים אלה הם בבחינת רע הכרחי ובלתי נמנע. לשם כך המציאה החשמל חוברות ופרסומים שונים, אשר אמורים היו לשכנע את בית המשפט כי מדובר, כאמור, ברע הכרחי. דווקא מאותו חומר שוכנע בית-המשפט כי רע זה ניתן בהחלט למניעה, אם כי הוא מצריך השקעה על-ידי חברת החשמל. בית המשפט שוכנע כי חברת החשמל לא עשתה ככל שניתן, למנוע רע זה.
בית המשפט הסתמך על עמדת חברת החשמל, לפיה
"אין זה כלכלי (אף אם אפשרי מבחינה טכנית) לתכנן את המתקנים או המכשירים כך, שלעולם לא ייפגעו מנחשול מתח והפרעות חשמליות אחרות".
מכאן הסיק בית המשפט, כי מניעת נחשולי מתח הינו דבר אפשרי אלא שאיננו כלכלי לחברת החשמל. בשקלה את השיקולים הכלכליים עליה, כך נקבע, לקחת בחשבון כי מול החיסכון בהוצאות למניעת הנזקים עומדת ההוצאה לפיצוי הצרכנים אשר ניזוקו. במילים אחרות - אם עושה חברת החשמל שיקול כלכלי, יתכן והיא צודקת בכך שההשקעה על אמצעים למניעת הנזקים היא השקעה גבוהה. אך את עלות ההשקעה, על הנתבעת להעמיד מול הסיכוי לנזקים ועלות הפיצוי בגין הנזקים. השיקול הכלכלי אינו יכול לפטור את חברת החשמל מאחריותה לנזקים.
במקרה נוסף [5], חוייבה חברת החשמל לפצות בית-עסק שסבל נזקים בשל הפסקת חשמל יזומה. זאת, לאחר שהודעה על הפסקת החשמל המתוכננת לא הוצבה במקום בולט לעין (אלא במקום מרוחק יחסית).
במקרה אחר [6], חוייבה חברת החשמל בפיצויים לאחר ששרפה התרחשה בשל קירבת קו מתח לענפי עצים. באותו מקרה נקבע, כי
"באחריות חברת חשמל, לדאוג לכך כי: א. צמרות עצים המצויים בקרבת עמודי חשמל או קווי מתח יגזמו כך שיישאר מרחק מקסימלי בטיחותי ביניהם לבין קווי המתח. ב. יבוצעו עבודות גיזום של ענפים צדדיים או כותרות עצים בקרבת עמודי חשמל או קווי מתח למניעת התפשטות אש במקרה של שריפה. ג. עצים המצויים בקרבת עמודי חשמל או קווי מתח ידוללו בכדי למנוע צפיפות יתר ביניהם או אפילו יכרתו במידה והינם מצויים בקרבה יתרה לעמודי החשמל או לקווי מתח. ד. ענפים ועצים גזומים או כרותים המצויים בקרבת עמודי חשמל או קווי מתח יסולקו אל מחוץ ליער וכי אותו מתחם ינוכש וינוקה מעשבים שוטים וכד'" [7].
________________
[1] ת.א. 4538/02 (שלום-י-ם) ברבר אבי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסק-דינו של השופט שמעון פיינברג מיום 28.7.04.
[2] ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח', פ"ד לז(1) 113, 134.
[3] ת.ק. 1649/03 (י-ם) ערוסי יחיאל נ' חברת החשמל מחוז ירושלים, פסק דינה של השופטת מלכה אביב מיום 5.11.03.
[4] סעיף 5.1.3(ד) ילקוט הפירסומים (י"פ 5106 מיום 28 באוגוסט 2002).
[5] ת.א. 27138/01 (שלום-חיפה) ג'רייס נג'ם נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסק דינה של השופטת יעל וילנר מיום 1.9.03.
[6] ת.א 1107/94 (מחוזי-חיפה) אמירים מושב עובדים של צמחונים נ' חברת החשמל לישראל, פסק דינו של השופט ביין מיום 7.2.01.
[7] בית המשפט נסמך אף לעניין זה על נוהל עבודה עם חברת החשמל מיום 3.8.95 שנערך לאחר המקרה.
________________
המחבר הינו עו"ד, חבר ועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי הדין.
תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
