תעתועים ותרמיות בשם החוק: משפטי שדה

שלב ההוכחות הוא חלק חשוב בהליך המשפטי. רבות נכתב על אודות מתן עדויות בבית המשפט, ומחבר מאמר זה כתב בעניין זה שני ספרים מקצועיים - "עדות מומחה" ו"תבונת העדות" שראו אור בהוצאת "שי". [בספר "עדות מומחה" נעזרתי בפרק החקירות בעורך-דין ששי גולן, אשר תרם תרומה חשובה בנושא חקירת עדים].

הדברים לעיל מובאים כדי להבהיר שחקירת עדים היא נושא שבמומחיות, והמומחיות היא מומחיות משפטית; החקירה מתנהלת בהתאם לסדרי דין אשר מטרתם למנוע הטעיות, סילופים, הבחנות מוטעות בין עובדות לבין מסקנות, ומטרה נוספת לסדרי הדין היא לייעל את הדיון, למקד את החקירה לנושא בו מדובר, ולאפשר לכל צד מעמד שווה והזדמנות נאותה להביא ולהציג ראיות ולהוכיח את נכונותן. במישור המקצועי - גם לשכנע כי ניתוח המצב נכון וכי מסקנותיו של המומחה - הוסקו לגופו של עניין ויש לקבלן.

כל מה שנאמר לעיל לחיוב, הוא גם לשלילה, וכל מה שנאמר לשלילה הוא גם לחיוב. את כל החקירה הזו מנהל השופט, תוך מתן הזדמנות וחופש פעולה מרבי לבאי-כוח הצדדים אשר כל אחד מהם מביא עמו שיטות חקירה משלו, מזג אישי ומטענים אחרים שיחדיו יוצרים ומגבשים את החקירה.

מומחה בית המשפט אינו אמור לבוא במקומו של השופט, אינו יודע לעשות זאת, לא למד כיצד לנהל חקירה ולא מונה למטרה זו.

במקרים רבים נוטל מומחה בית המשפט את היוזמה לידיו, נוגס בסמכות בית המשפט, חוקר את מי שבא לו לחקור, שוקל את קבילות המסמכים שהוצגו בפניו ע"י הצדדים מסיק מסקנות ומחליט החלטות על אתר; כאילו מדובר בבית-דין שדה.


להלן מספר תיאורים מהשטח:

מומחה בית המשפט נתבקש ע"י בית המשפט לחוות דעה מקצועית לגבי טיב בניה ב-3 בתים שבהם בוצעו הרחבה ושיפוצים.
הוא גם בדק את החוזים המחייבים את הצדדים לעסקות הבניה, את התוכניות, את המפרטים, וככל שסבר כי חסרים לו מסמכים - הוא פנה מיוזמתו אל צד לדיון וביקש ממנו להמציא לו תוכניות ומסמכים, דבר שהיה קשה או אף בלתי אפשרי לצד לדיון להוסיף באמצעות פניה לבית המשפט שכבר סגר את הגולל על הוספת מסמכים. לאמור, המומחה עקף את בית המשפט ואת סדר הדין האזרחי "בהליכה", ו"הפך" מסמכים מאוחרים שלא היה אפשר כלל לצרפם לתיק בית המשפט - למסמכים קבילים...

זאת ועוד, אותו מומחה החליט - בניגוד לחוזה מחייב - כי הוראת המפרט הבינמשרדי, [המכונה "הספר הכחול"] הן בגדר המלצה בלבד ואינן מחייבות את הצדדים, והתעלם מכך שבחוזה לביצוע העבודות - יש סעיף מפורש הקובע כי העבודות יבוצעו בהתאם למפרט הבינמשרדי...

על סמך מסמכים שלטענת צד לדיון הם כוזבים, על סמך תוכניות מאוחרות שלטענת צד לדיון הן מפוברקות, ובניגוד לחוזה מחייב - בנה אותו מומחה חוות דעת מקצועית, הרחוקה מלהיות נטולת פניות.

כמובן שחוות הדעת של המומחה לא אמורה להתקבל בטרם חקירה נוקבת, אך ע"י חריגה מסמכות ולקיחת החוק לידיו תוך תעתועים ותרמיות - אותו מומחה גרם לכך שנקודת המוצא של צד לדיון (הצד שנפגע) תהיה נחותה יותר, והמאמץ שיהיה עליו לעשות - יגבר. מדובר בתיק שהינו באמצע של טיפול משפטי, לפיכך לא יובאו בשלב זה פרטים מזהים, עד למתן פסק הדין.

מומחה מטעם בית המשפט, באמצע בדיקתו, הציע לצדדים כי יהפכו אותו לבורר תמורת סכום של 1100 שקלים לשעה, בתוספת מע"מ. לאמור, אותו מומחה רודף בצע הציג בפני הצדדים אלנרנטיבה מתחרה לזו של בית המשפט שמינהו...

בית המשפט קבע בתיק ליקויי בניה, כי הנתבעת - שהיא חברה קבלנית עתירת ממון ומוניטין בהיקף ארצי - איבדה את זכותה להגיש חוות דעת, משהתרשלה ולא הגישה חוו"ד במועד שנקבע. בא מומחה בית המשפט, חקר את הצדדים לדיון בזמן בדיקתו את דירת התובעים, השתיק את מי שבא לו להשתיק, והגדיל לעשות בכך ...שהזמין מהנתבעת הכנת חוות דעת מקצועית... כמובן שב"כ התובעים ביטלה את "החלטתו" המוזרה של המומחה, באמצעות בקשה מתאימה לבית המשפט - בקשה שהתקבלה, אלא שהתנהלותו השגויה של המומחה - גרמה נזק לתובעים, הארכת הדיון, הימצאות בסיכון של הפסד יתרון, ותסכול שנובע מעמדתו החד-צדדית של המומחה. מדובר בדירת מגורים בגבעת זאב, ופרטים נוספים על אודות התיק יינתנו רק לאחר קבלת פסק דין.

בבדיקת דירה בקריית אונו, נתמנה ממוחה מטעם בית המשפט. בית המשפט אישר לצדדים להמציא למומחה תוכניות ומסמכים. המומחה החליט בחוות דעתו כי תוכניות מסוימות שהוכנו ע"י הנתבעת - אך לא נחתמו על ידה, אינן בבחינת מסמכים מחייבים, וכן החליט החלטות נוספות לאור חקירותיו באתר את הצדדים לדיון, כאילו הוא שופט בבית דין שדה. המומחה ייחקר על מעשיו אלו בקרוב בין כותלי בית המשפט.

יש לדעת כי במצב בו מוזמנים הצדדים לבדיקת נכס ע"י מומחה בית המשפט, בדרך כלל באים גם באי-כוח הצדדים, אך אלו לא מעוניינים להסתכסך עם המומחה, מטעמים מובנים. לעתים הם מתפתים להשיג אצלו יתרון ע"י היענות לבקשותיו ולדרישותיו, וכאשר ב"כ צד א' מטיל ספק בזכותו של מומחה בית המשפט לנהל חקירות על-אתר - ב"כ הצד הנגדי מתייצב לצד המומחה ונותן לו גיבוי, מתוך כוונה להפיק מכך רווח ותועלת.

צריך להבין, כי כשהמומחה שואל שאלות במסגרת חקירתו - הנשאל ממהר להשיב כדי לרצות את המומחה ולהגן על גרסתו, ולא תמיד הוא גם מודרך ויודע לעשות כן.

במקרים שונים, תשובה כנה תביא לידי מסקנה שגויה, בגלל שלנשאל (לנחקר) אין הבנה משפטית והוא אינו מבין באיזה הקשר נשאלת השאלה.

כאשר השאלות - והתשובות הן במסגרת חקירה בבית משפט, יש מי שיגן על זכויותיו של נחקר, ויש גם מי שמדריך אותו עובר למועד החקירה.

ישנו גם שופט המנהל את הדיון.

האמון של ביהמ"ש במומחה

נושא נוסף שצריך לתת עליו את הדעת, הוא האמון של בית המשפט במומחה, אמון ממנו נהנה המומחה - ולפעמים מנצל אמון זה לרעה.
ועוד, נוחותו של ביהמ"ש ושאיפתו לקצר הליכים ולסיים תיקים - אף אלה הן סיבות לתמיכת ביהמ"ש במומחה, גם אם ברור כי הוא עבר על ההוראות, גם אם ברור שהוא סטה ופגע בצד לדיון.
יתירה מכך, יש שופטים שמלכתחילה מאצילים על המומחה סמכויות לנהל באתר מעין-חקירות, וההמשך ידוע.

שופטים הנוהגים כך, טועים בהחלטותיהם אלו ועלולים לגרום לעיוות דין.