בעת האחרונה, המגמה לאפשר לבני זוג חד מיניים (שני גברים או שתי נשים) לאמץ ילד חדש למשפחתם, או לאמץ ילד ביולוגי של אחד מבני הזוג, מתרחבת.
נושא זה נמצא עוד בראשית דרכו, ואולם בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין המאפשרים במקרים מסוימים אימוץ ילד על בני זוג חד מיניים. זאת ועוד - לפני ימים ספורים ניתן פס"ד ייחודי אשר קבע כי לילד יהיו שתי אימהות בפועל, ולא אם מאמצת ואם ביולוגית.
מהו המסלול החוקי לאימוץ?
אימוץ בישראל מוסדר בחוק אימוץ ילדים, הקובע כי: "אין אימוץ אלא על-ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד - (1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;"
עד לאחרונה, בתי המשפט פרשו את המונח "איש ואשתו" כגבר ואישה דווקא, ובשל כך קבעו כי החוק אינו מאפשר אימוץ ילד בידי בני זוג מאותו המין.
הוראה זו חלה גם על בני זוג חד מיניים, בין אם הם רוצים לאמץ ילד שאינו צאצא ביולוגי של אחד מהם, ובין אם אחד מהם מבקש לאמץ את הילד הביולוגי של בן זוגו. בשני המקרים, המדובר באימוץ ילד, וזה היה מותר, עד לאחרונה, רק על-ידי גבר ואישה.
תחילת השינוי בסוגית האימוץ
בשנת 1997 בנות זוג חד מיניות עתרו לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה להכיר בהורותן המשותפת על ילדיהן (שנולדו לכל אחת מהן מתרומות זרע אנונימיות). בית המשפט דחה את בקשת האימוץ, אולם אישר צווי אפוטרופסות לבנות הזוג, כל אחת על ילדי השניה, לאחר שקיבל תסקירים המעידים כי זוהי טובת הילדים.
הצו קובע כי כל אחת מבנות הזוג הינה אפוטרופסית על ילדי בת זוגה, כך שאם יקרה דבר מה לאם הביולוגית, לא יהיה אפשר לקחת את הילדים מבת זוגה, והם יישארו אצלה לפחות עד למתן צו אימוץ. כמו-כן, צו האפוטרופסות מאפשר לאם הלא-הביולוגית לעשות פעולות בשם הילדים שילדה זוגתה.
ביהמ"ש המחוזי דחה גם כן את בקשת האימוץ, ועל כן בנות הזוג עתרו לבג"צ, שם הוכרה לבסוף אפשרות אימוץ מסוג זה. פסק דין זה נחשב כפורץ דרך.
מה נקבע בבג"צ בפס"ד חקק נ' היועמ"ש?
בג"צ דן בשאלה העקרונית, האם שתי נשים לא-נשואות, אימהות לילדים, המקיימות מערכת חיים זוגית משותפת, כשירות על-פי דין לאמץ הדדית האחת את צאצאי רעותה.
פסה"ד קבע כי ניתן באופן עקרוני לתת צו אימוץ לבני זוג חד מיניים, והתנאי בו יש לעמוד הינו טובת הקטין. אם לאחר בדיקה מעמיקה בידי גורמי מקצוע יעלה כי האימוץ הינו לטובת הקטין, הרי שהאימוץ יאושר, למרות היות ההורים המאמצים בני זוג חד מיניים.
המצב המשפטי באשר לילד שאומץ בחו"ל ע"י בני אותו המין
בשנת 2000 חייב בג"ץ את שר הפנים, במסגרת פס"ד ברנר-קדיש נ' משרד הפנים, לרשום זוג לסביות בעלות אזרחות ישראלית כשתי אימהותיו של ילד שילדה אחת מהן בארצות-הברית. הרישום נעשה מכוח צו אימוץ זר שניתן לאם הלא-ביולוגית בקליפורניה, שם אימוץ שכזה מותר ע"פ החוק. מאחר שצו האימוץ לא נפסל בישראל, נקבע בפסק הדין כי משרד הפנים לא רשאי לבחון האם הוא נכון או לא, ויש לבצע הרישום על-פי מה שכתוב בצו.
מהי ההלכה כיום?
ביחס לאימוץ ע"י בני זוג חד מיניים: פסק דין חקק הוביל את השינוי בתפיסת אימוץ ע"י בני זוג חד מיניים, ולאחריו באו פסקי דין אשר המשיכו את דרכו. כיום, הדין מכיר באימוץ על-ידי אם חד מינית, ובמצב בו יהיו שתי אימהות לילד אחד, אשר יירשמו ככאלה.
ביחס להורות ביולוגית ע"י בני זוג חד מיניים
לפני מספר ימים, ניתן פס"ד בנושא תרומת ביצית והפרייתה אצל בנות זוג חד מיניות. במקרה דנן, ביצותיה של נ' הושתלו ברחמה של ת' , אשר ילדה את בנם. בעוד המדינה טענה כי ע"פ הנהלים- תורמת ביצית לא נחשבת כאימו של הילד, טענו בנות הזוג כי מדובר באם גנטית, ולא אם מאמצת, וכי מונח זה מפחית מזכויותיה וזכויות הילד. כב' השופטת
עליסה מילר קבעה כי שתי הנשים הינן אימהותיו הגנטיות של הילד.
אולם, יובהר כי עקב נוהלי משרד הבריאות כיום, לא ניתן עוד לבצע הפריית ביצית של אישה ברחמה של זוגתה, ועל כן המדובר במקרה כמעט יחידני, שאינו יכול להיחשב כפורץ דרך למקרים רבים אחריו.