המהפכה האסטרטגית של מדינת ישראל

מספר ימים של עימות בין הג'יהד האיסלאמי ומדינת ישראל, חשפו לעולם הרחב את העובדה שישראל ממשיכה להוליך כיום את המהפכה האסטרטגית-צבאית של המאה ה-21. ידוע מאז ומתמיד שכל פיתוח של כלי נשק חדשני, גרר אחריו פיתוח של כלי נשק נגדי. כך היה בעת פיתוח הטנק (ע"י נשק אנטי-טנקי יעיל), מטוסי ומסוקי תקיפה משוכללים (ע"י טילי נ"מ משוכללים מסוגים שונים), פצצות עומק נגד צוללות, ופצצות חודרות בונקרים, כנגד מבני הגנה מבוצרים, ועוד.

הכנת מאגרים של טילי קרקע-קרקע מתברר כיום כמפלט של המדינה החלשה. סוריה למשל הבינה שלא תוכל להתמודד עם הצבא הישראלי בשדה הקרב ובאוויר ולכן ציידה את עצמה באלפי טילים כדי ליצור הרתעה נגד ישראל. אירן זיהתה את חולשתה הצבאית בשדה הקרב בעיקר לאחר המלחמה עם עירק ותסכולה גבר עם אבדן ספקי הנשק המודרני בעולם, - ומכאן שגם היא התחילה בתוכנית מזורזת להכנת מאגר טילים מכל הסוגים והמינים. התחמשות דומה הייתה אצל החיזבאללה בלבנון וכמו-כן גם התחמשות החמאס ברצועת עזה, זאת אומרת, אגירת אלפי טילים כמתכון להנחתה של מכה כואבת לישראל, ויותר מכל, למטרות התראת ישראל.

למרות שהנזק היה מוגבל, מדינת ישראל קיבלה תזכורת כואבת במלחמת לבנון השנייה, בגין הנזק מאלפי טילים ששוגרו אליה. כאשר לפני כן, מלחמת המפרץ הראשונה הראתה את חוסר האונים של המדינה לנוכח עשרות הטילים הבליסטיים שנורו אליה מעירק.

עידן טכנולוגי-צבאי מואץ

לפיכך, מדינת ישראל נכנסה מאז לעידן טכנולוגי-צבאי מואץ כדי למצוא פתרונות לנטרול טילים המשוגרים אליה. במשך השנים נוצרו בארץ פיתוחים שונים שהידועים ביותר הינם ה"חץ" בשלביו השונים, ו"כיפת ברזל" שהראתה את יעילותה בהתעמתות שהייתה למדינה לאחרונה עם הג'יהד האיסלאמי ברצועת עזה. בין שתי מערכות אלו, ישנם פיתוחי ביניים בשלבי השלמה וניסוי כדי ליצור לפחות 4 רבדים של מענה נגד טילים שעלולים להיות משוגרים אלינו למרחקים שונים, במשקלים שונים, ובגבהים שונים.

התקדמות ישראל בפיתוח של נשק אנטי-טילי בכלל וההצלחות של מערכות ה"חץ" ו"כיפת ברזל", מעביר מסר מאד קשה למדינות (ולארגונים) אשר תולות את כוח ההרס שלהם והתרעתן במערכות הטילים שלהן. פירושו של דבר, שהן מבינות, שככל שעובר זמן, ישראל מתקדמת ליכולת נטרול מוחלט של הטילים, ומכאן יכולת התגובה שלהן תהיה מוגבלת ביותר.

ישראל מנסה להרוויח זמן

יש להניח שמדינת ישראל מזהה את ציר הזמן כאלמנט חשוב ביותר להצטיידותה במערכות נגד טילים. ומכאן ניתן להבין, מדוע המדינה נזהרת כיום בתגובותיה שלא להגרר לפרובוקציות בצפונה ובדרומה ומנסה להרוויח זמן, כדי להיות מוכנה יותר לאירועים חמורים כאשר אלו יבואו בעתיד.

אסטרטגיים במדינות רבות בעולם, מבינים כיום שאסטרטגיית ההתראה המבוססת על מאגרי טילים עומדת בפני פשיטת רגל. זוהי מהפכה אסטרטגית גדולה בהרבה מההמצאה הישראלית מהשנים האחרונות של מזלטי"ם אלימים מתוחכמים או ההמצאה המדהימה שהוצגה לעולם במערכת להגנת טנקים ("מעיל-רוח") - המצאה המורידה משמעותית בשדה הקרב, את יעילות הנשק האנטי-טנקי המעולה ביותר.

הפיתוח המרשים בישראל של מערכות מודיעין לווייניות והתצוגה המהממת של השמדתו של הכור הגרעיני בסוריה לפני שנתיים מראה לעולם (ולאויב) שבארסנל הנשק המתוחכם של מדינת ישראל עוד הפתעות רבות, ולא בכדי שוחרות לפתחו של צה"ל משלחות צבאיות מארצות רבות בעולם.

ישראל - ראש החץ של האסטרטגיה הצבאית המודרנית בעולם

מדינת ישראל העמידה כיום את עצמה כראש החץ של האסטרטגיה הצבאית המודרנית בעולם, ולגבי האויב המיידי של מדינת ישראל, הפיתוחים במערכת הביטחון בנשק האנטי-טילי ובמיגון של רכב קרבי, (פיתוחים שהגיעו לשלב מתקדם ביותר), מבטיחים את הניצחון בעתיד לצה"ל ולמדינת ישראל בכל עימות אפשרי במרחב, וברור שדברים אלו גורמים לתסכול רב למנהיגי האויב.

הבעיה של מדינת ישראל היא, האם תסכול זה יחייב את האויב לפעול נגדנו מה שיותר מהר כדי להוציא מידנו את היתרון שציר הזמן נותן לנו לפיתוח, לשיפורים ולניסוי, של המערכות החכמות שינטרלו אותם בעתיד. ועל כך יש לעמוד על המשמר.