|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
משהועלה כיום שוב, נושא ביטול בחינות-הבגרות, אסור שזה יפול למלכודת המאבקים הפוליטיים במדינה. זה עניין ממלכתי חשוב ביותר ואין פה בכלל עניין לביטולו של מקצוע לימוד זה או אחר. ההתמקדות בלימודים במקום בבחינות תרחיב ותייעל את השכלת התלמידים
|
|
להתמקד בלימודים ולא בהכנה לבחינה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כאשר הייתי (לפני 27 שנים) סגן הממונה על ייעול המשק במדינה, העליתי מטעם היחידה הזו הצעה מנומקת בפני הממשלה ושר החינוך לבטל כליל את בחינות הבגרות (הצעה שכמובן נדחתה). אני מעלה פה נושא זה, מכיוון שלאחרונה הוא הועלה שוב על סדר-היום החברתי/פוליטי - ואולי הפעם רצוי של נחמיץ טיפול יסודי בו.
בהצעה שלי הוסבר בשעתו שמערכת בחינות הבגרות הינה מסורבלת ויקרה מאד וכי למעשה בגללה, כתות י"א ו- י"ב מבוזבזת רק על הכנה לבחינות הבגרות במקום ללימודים והרחבת ההשכלה. כל זאת מבלי לציין שבחינות הבגרות הפכו פשוט למעמסה מיותרת על התלמידים - ויצרו אווירת בית-חרושת לציונים... חשוב מכל, בנקודת זמן זו של גיל התלמיד, לא ניתן לדעת, את כוון התפתחותו המקצועית והשתלמותו בעתיד, ומכאן שאין יעילות אמיתית במקצועות הבחירה שלו.
ציוני בחינות הבגרות מטעות בראיה עתידית, כי מי שסיים שרות של 3 שנים בצה"ל - כבר אינו עוד אותו נער שובב אשר זילזל בציוניו, מכיוון שעכשיו, בגרות מחשבתו, תוכניותיו לעתיד והאמביציות שלו שונות לחלוטין מזה של תלמיד תיכון וכשירותו ללימודים אקדמאים שונה לגמרי.
לפתוח את השנה הראשונה באוניברסיטה למסיימי 12 שנה"ל
לפיכך היצעתי כי לחליפין, המיון להשכלה גבוהה יעשה במכללה או באוניברסיטה, וזאת לאור הישגי הסטודנט בשנה הראשונה. ולכן היצעתי לפתוח את השנה הראשונה באוניברסיטאות ובמכללות לכל מי שמוכיח 12 שנות לימוד!! (ולמי שאין 12 שנות לימוד שיעמוד בבחינות כניסה).
בשנה הראשונה הזו, יחויב הסטודנט לקחת 5 קורסי חובה: בקריאה וכתיבה בשפה העברית ובשפה האנגלית, בסטטיסטיקה בסיסית וחשבון (עד רמה של אלגברה), בלימודי ארץ-ישראל (היסטורית, גיאוגרפית, מדינית וכלכלית) ובמדעי המחשב. בנוסף יחוייב כל סטודנט לקחת לפחות 2 קורסי-מבוא למקצועות בהן ירצה להמשיך וללמוד. הצלחתו של הסטודנט בשנה הראשונה להגיע לרמת ציונים של לפחות 75% , יקבעו אם יינתן לו להמשיך בכוון האקדמי שבחר.
הוצע ששנת המכינה הזו תהיה ללא כל תשלום למשרתי צה"ל ושירות לאומי, הכספים למימון השנה הראשונה ליוצאי צבא יכולים לבוא מהחיסכון הענקי שיגיע מביטול מערכת בחינות הבגרות. מצד שני, מי שלא משרת, יחוייב בתשלום מלא, ובנוסף סטודנטים אלו, יהיו חייבים בציוני-מעבר ברמה של לפחות 80% בשנה הראשונה.
בשעתו טענו נגדי גורמים מהאוניברסיטאות שאני מציע כביכול מצב בו הם יוצפו בתלמידים ואין מקום פיזי לכך וגם אין כוח הוראה מספיק- זאת למרות שעד היום מרבית אולמות הלימודים באוניברסיטאות עומדים ללא שימוש שעות מרובות במשך היום והערב... (אגב, כיתות המכינה יכולות להכיל עד 150 סטודנטים בכיתה, כמו באוניברסיטאות רבות בעולם ) ובכלל,לא חלילה יפלו השמים,אם הפרופסורים והמרצים באוניברסיטאות ילמדו 15 שעות בשבוע ולא 8...
נכון, שתבוא גם התנגדות ממורי התיכוניים שרואים בהכנה לבגרויות עבודה קלה + תוספת הכנסה צדדית מהשגחה ומתיקון בחינות, אולם דבר זה בטל בששים לנוכח הרפורמה היסודית בנושא זה.
התנגדות נוספת שהייתה בשעתו, באה מהמל"ג שם התבטאו מספר פרופסורים בגישה אליטיסטית, כאשר גינו את "הסכנה" בפתיחת האוניברסיטאות להמון... טענתם העיקרית הייתה שהם מעוניינים ליצור קאדר אקדמאי עתידי איכותי ועילי...לדעתי הם התעלמו מהאפשרות שדווקא הרחבת בסיס הפירמידה החינוכית/אקדמאית , תביא בסופו של דבר ליותר אקדמאים בעלי כישורים ומצוינות בקצה הפירמידה.
משהועלה כיום שוב, נושא ביטול בחינות-הבגרות, אסור שזה יפול למלכודת המאבקים הפוליטיים במדינה. זה עניין ממלכתי חשוב ביותר ואין פה בכלל עניין לביטולו של מקצוע לימוד זה או אחר או פגיעה בתוכניות הלימודים בבתי הספר התיכוניים - נהפוך הוא, ההתמקדות בלימודים במקום בבחינות תרחיב ותייעל את השכלת התלמידים.
|
| תאריך:
|
19/03/2012
|
|
|
עודכן:
|
19/03/2012
|
|
יהודה דרורי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ד''ר אברהם שלום
|
19/03/12 16:15
|
|
|
|
|
|
חיסכון תקציב אדיר
|
19/03/12 20:11
|
|
|
|
|
|
שאלת תם
|
19/03/12 22:00
|
|
|
|
|
|
יהודה דרורי
|
19/03/12 21:35
|
|
תמ"א 38, הינה תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, היא תוכנית מתאר ארצית שפותחה ע"י המועצה הארצית לתכנון ובנייה ומשרד הפנים. בנוסף לכך תוכנית התמ"א נועדה גם להכשיר מבנים ישנים עם ממדי"ם לעמידה והגנה בעת מלחמה או טרור.
|
|
|
|
|
ב-30 בספטמבר 1980 הפציצו שני מטוסי 'פנטום' אירניים את הכור הגרעיני 'תמוז' בעירק. הכור ניזוק קלות. ניסיון חבלה ע"י אנשי המוסד מישראל בכור העירקי אף הוא לא צלח. או-אז, ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, בהתאם להערכות מצב שהתקיימו אשר הובילו למסקנה שעירק מתקדמת בקצב מהיר להצטיידות בפצצה גרעינית, החליט להפציץ את הכור ההוא 'תמוז'.
|
|
|
|
|
רבי יצחק עראמה חי בין השנים ק"פ ורנ"ד(1420עד 1494). לימים היה ראש ישיבת סמורה בצפון ספרד, לאחר מכן היה רבה של טרגונה בדרום קטלוניה. תחנתו האחרונה בכס הרבנות הייתה בעיר קלטיוד, שזכתה לכינוי "קלעת איוב". את תושבי העיר הזו לווה עד הסוף המר של גירוש ספרד בשנת 1492. אחרי הגירוש נדד עוד שנתיים בפורטוגל ואיטליה. שבע נדודים ומחלות, רצוץ ושבור נפשית ופיזית, נפטר בנאפולי בשנת 1494 .
|
|
|
|
|
הכרך הרביעי של "מעשי משפט" רואה אור בסיומה של שנה היסטורית מלאת תהפוכות. שנה זו ראתה בנפילתם של משטרים רודניים, והייתה עדה להתעוררות גלובלית של חוסר-נחת ומחאה למול ההשלכות החלוקתיות הקשות של השיטה הכלכלית-חברתית המושלת בכיפה בעשורים האחרונים. התפתחויות אלו לא פסחו גם על ישראל שחוותה קיץ יוצא-דופן של מאבק אזרחי ודמוקרטי שבו הדרישה לתיקון חברתי זכתה לתהודה עצומה. שעת הרצון הזו, שבה האוזניים כרויות והנפש חפצה, היא הזדמנות גדולה גם עבור קהילת המשפטנים והמשפטניות החברתיים בישראל להמשיך ולפעול בזירות השונות - בבתי המשפט, בכנסת, בחברה האזרחית ובבתי-הספר למשפטים - למען צדק חברתי, למען סולידריות, למען זכויות אדם.
|
|
|
|
|
בימים אלה השיח בכנסת סובב סביב הדאגה הגוברת על הר הבית. שהווקף האסלמי, לו ישראל מסרה, בניחותה, את המפתחות לקודש הקודשים ליהודים, באופן שיטתי הורס את כל הראיות הארכיאולוגיות של בית הקדש הראשון והשני שהם מצאו שם ורוצים להעלימם. זאת כדי שליהודים לא תהיה כל ראיה לגבות את טענתם שהר הבית היה אי פעם יהודי, ובכך גם לתת יותר קרדיט לטענת המוסלמים שהאתר שייך לאיסלאם בלבד.
|
|
|
|
|
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
