לאור עשיית כל הטעויות האפשריות, איננו יכולים לסמוך על המופקדים על ביטחוננו. בורות? איגנורנטיות? זלזול? טמטום? אטימות? או חוסר אינטליגנציה? בואו ננתח את פעילותם של ראש ה
ממשלה, שר הביטחון ושר החוץ בפרשת בית המכפלה.
אני מקווה שאישים אלה קראו, הבינו ואף הפנימו משהוא על "תורת המשחקים" (אלא אם כן הם חשבו שמדובר על דמקה או סולמות), ואם קראו היה עליהם ללמוד במיוחד את "דילמת האסיר" שמסתכמת בהוראה ברורה: "לפני שפותחים בפעולה יש להתחיל לחשוב מהסוף".
אז לפי מחשבה זו, בואו ננתח את התנהגותם של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ.
- הרוכשים נכנסו ל"בית המכפלה" בין אם מתוך שכחה ובין אם בזדון, כשבידיהם הוכחו על קניית הנכס, אך הם שכחו (אולי) לבקש את אישור הדרג הצבאי, אישור שלרוב אינו כרוך בביורוקרטיה מיוחדת.
- המהלך עבר ללא כל מהומות או חיכוך מצד הפלשתינים. אבל ברק מתוך פחד (מתמיד) חשב אחרת (וגם כנראה מתוך מניעים אפלים אחרים), ולכן נתן הוראה לפנות את המתיישבים.
- ראש הממשלה למען שלום בית הסכים אם כי בתנאי שהביצוע יעשה בעוד כחודש ופרק זמן ייבדק זה אם האיומים של ברק יתממשו.
- למחרת הודעת ראש הממשלה, ברק עשה מחטף ונתן הוראה לפנות את המתיישבים בכוח, למעשה הוא שמט את השטיח מתחת לרגליו של נתניהו והציג אותו כשקרן במקרה הטוב, או כטיפש במקרה הגרוע.
- והנה יום לאחר הפינוי צץ מאיזה מקום "בעל הנכס" שטען על בעלות ונכנס לבית האמור מגובה ברוח הגבית מצד ברק.
- ביום הפינוי מלך ירדן היה אמור לבקר במערת המכפלה, אבל עקב נוכחות המסיבית של אנשי ביטחון (מיותרים כי לא בהם כל צורך כבר) במקום, ביקורו של המלך בוטל והנה יש לנו תקרית דיפלומטית.
ניתוח:
לסעיף 2 לעיל: שר הביטחון הפחיד את ראש הממשלה בתבערה אפשרית (דבר חסר שחר) מצד הפלשתינים בעוד שבשטח הכל עבר בשלום ולא הייתה כל מחאה.אם נתניהו וברק היו חושבים מהסוף להתחלה, הביזיון והקרע בעם ובממשלה היו נמנעים.
לסעיף 3: ראש הממשלה קרא והבין את תורת המשחקים כלן דרש את פרק הזמן, אך ברק טרף לו את הקלפים ובחשכת הלילה (כמו בלבנון) פעל כמו יאגו של אותלו (שקספיר) והציג את נתניהו ככלי ריק. נכון ברק רוצה להיות ראש ממשלה ויודע שאין לו סיכוי אך בפו"ם הוא למד את הפקודה של סטלין לתושביו שלא להשאיר גבר לגרמנים, לשרוף החיטה שאינם יכולים לקח עמם, את בתיהם וכל דבר אשר יכול לשמש את הפולשים – מדיניות האדמה החרוכה. כך נוהג רק מי שאין לו מה להפסיד. כך גם ברק. אשר פועל לפי המתכונת "אתר והשמד" (SEEK AND DESTROY) כלור השמד כל מי שאתה למעט כשאתה נמצא לבד בחדר ללא מראה.
סעיף 4: התנהגותו של נתניהו הציגה אותו במלוא מערומיו והזיקה לתדמיתו בציבור, במפלגתו ובממשלתו. והעם חושב: "הנה יש לנו ראש ממשלה לחיץ, המובל באף ע"י ברק, ואלה השניים (בעצם האחד – ברק) עלולים לסבך אותנו במלחמה מיותרת שאת סופה אינם יכולים לשאר". איזה פחד!
סעיף 5: הפינוי (המחטף) של ברק (שכך הוא ייקרא, זה בטוח) יפיח רוח במחרחרי ריב מהצד הפלשתיני. מה קורה? האם הזוג המוזר לא למד דבר?
לסעיף 6: ביום הפינוי בכוח, היה אמור לבקר במערת המכפלה מלך ירדן. הביקור בוטל עקב ריבוי אנשי הביטחון במתחם. אך נתניהו ליברמן (!) שר החוץ כאילו וברק לא ידעו זאת, והנה הופ! יש לנו תקרית דיפלומטית.
אז מה זה? טיפשות? בורות? חוסר רגישות? מלחמה בראש הממשלה בכל מחיר? ושוב נתניהו נתגלה כרכיכה. שאלוהים ישמור.
