תפר בשפה ובקע לאומי

אין כמו התקשורת הישראלית להפוך אירוע סולידרי לאירוע תעמולה של שנאה-עצמית. חיידקי השנאה יתורצו כרייטינג, האלוהים החדש. התרגלנו. אבל למה כל צמרת המדינה מזינה את הרייטינג החולני הזה? מדוע כל צמרת המדינה מתעסקת בזוטות? מה אכפת לראש ממשלה מאיזה פעיל בארגון טרור שחטף מכה? איך צבא שלם יוצא נגד מפקד בכיר, משעה אותו, דובר צה"ל מדברר בחריצות "בחומרה רבה", איך נשיא מדינה שבעבר מסר נשק לאויבים (לא עם אופניים) שרצחו אלפי יהודים יוצא "מזועזע" מאירוע שולי שכזה?.

מהיכן "ההערכות" שאייזנר יודח....? מי המעריכים? למה? בשם מי? לשם מה? והנה: אייזנר הודח.

לאהוד ברק נקדיש שורות בולטות. שימו לב: "אין סתירה בין ביצוע משימות להתנהגות הולמת ושמירה על ערכי צה"ל ורוחו". את זה אמר מפקד מחדל ההפקרה של מדחת יוסוף בקבר יוסף.

רק במדינה חולה, משוגעת ומפוחדת כישראל נשיא, ראש ממשלה שר ביטחון ורמטכ"ל נכנסים ללחץ היסטרי, מגיבים בלחץ ומלחץ - ובאותה נשימה טוענים שסא"ל לא יכול להגיב ככה בשעת לחץ... ייתכן שזה נכון, אולם אנו צריכים להיות מודאגים יותר מלחץ של ראשי מדינה, שיכול להוביל לבקע לאומי מאשר מלחץ של סא"ל שהוביל רק לתפר בשפה. אז מי לא מתפקד בשעת לחץ, בתנאים שונים ומלחיצים מעט יותר מאשר חיילים שנשלחו על-ידי לחוצי-המדינה? היה להם אפילו זמן לחשוב האם נכון לשלוח את צה"ל לפזר הפגנה שכזו, ולהגן על ציר דרך מרכזי, אבל הם עסוקים בלהגן על עצמם.

פרס מזועזע. רא"ל גנץ פועל מהבטן. ברק תוקף. נתניהו נלחץ. הפעם מתפר בשפה של פעיל ארגון תומך טרור. מפחיד. לא התפר בשפה של שונא ישראל-אלא הבקע הלאומי שנוצר פה, בקע של התגוננות חולנית, בור של אשמה-עצמית-אוטומטית. אני חושש יותר מראש ממשלה שלא תומך (כן, אפשר תמיכה דיפלומטית, בדיוק כפי שהתנפלתם, רק הפוך) בצבא שלו, מצבא שמדליף "הערכות" על סילוק מהצבא של מפקד מוערך, בכיר ומוסרי, מנשיא שהפך את מדינת ישראל לזירת דמים מאשר אדם ערכי ומפקד מוערך כמו סא"ל שלום אייזנר, שטעה טעות נקודתית - בטח לא אסטרטגית כפי שעשו ראשי המדינה.

התקשורת הישראלית(?)לא מתבלבלת. מאז שנוצר המושג "שני הצדדים", בינינו לפלשתינים, כאילו היה סכסוך שכנים, ולא מסע השמדה ורצח, היא הפכה את עצמה לסניף של האו"ם. היא יודעת מתי להיות סולידארית, טרור היא מכנה "אלימות", אצלה "צה"ל טוען", "הפלשתינים טוענים", ומפה הדרך קצרה להפוך סא"ל בצה"ל (עם כיפה) למפלצת, ואפילו יש כבר לו שם: "הסא"ל המכה", כך נפתחו חלק ממהדורות החדשות. יש כבר 8,260 תוצאות ב"גוגל". הדמוקרטיה במיטבה. "הביקורת" חוגגת. כמה נפלא.

מכה קלה בכנף

זוכרים את ההתבטאות של דן חלוץ? אז, בחיסול שחאדה נהרגו 14 אזרחים ערבים, היום נתפרה שפתו של חבר בארגון תומך טרור. התקשורת חגגה על ה"מכה קלה בכנף" של חלוץ, את זה עוד אפשר להבין. לחם לתקשורת. אבל פה? - לקחת סרטון תעמולה מהצד של האויב (יש מילה כזו) לשדר אותו שוב ושוב, להציג את המכה של אייזנר בפניו של אנרכיסט החבר בארגון שמבטל את לגיטימיות המדינה בפני כל העולם? זו אפילו לא מכה קלה בכנף, זו לא תקשורת מגויסת, זו תקשורת חולה. אה, שכחנו: מפגין אנרכיסט תומך בפעילות טרור פלשתינית שבר את היד של קצין בכיר בצה"ל.

התשתית להדחת אייזנר הושלמה: התקשורת, האנרכיסטים, "העולם", צמרת המדינה - שיתפו פעולה במערכה נגד אדם אחד. גבורה לאומית.