דיסקין, הצנזורה והשירות

שמענו על עריכות מגמתיות על-ידי הפלשתינים בנסותם להדביק לנו רצח ילדים ברחובות. ראינו את "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי עם הגופות המהלכות, וכל מיני ניסים נוספים כאלה. אני סברתי שאלו שיטות של שונאינו, חשבתי שרק השונאים שלנו יפברקו נתונים באמצעות עריכה מגמתית, ומיד נראה שגם בקרבנו השיטה הזו עובדת, ואולי אלה שחיים כל הזמן בקרב שונאינו, במטרה להילחם ברצח ובקטל, נדבקים גם קצת מהרע, לומדים את השיטות, וכמו שהם מייצאים מאתנו את הטוב ואת הטוהר (בהצלחה מפוקפקת), הם מייבאים מהצד השני את הלכלוך והשנאה (בהצלחה ראויה לציון).

לפנינו שני קישורים, שניהם מאותו אירוע - דברי ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין. הקישור האחד, מ-ynet, תואם את הפרסומים המצונזרים והערוכים בכלי התקשורת, בעוד השני, מ-News1, מציג דברים קצת שונים. בואו נתהה על ההבדל העיקרי.

טרם מגיע דיסקין לעניין המגדלים והמשיחים, הוא שולף נייר מכיסו ואומר (עבודת התמלול היא לא מקצועית אך נעשתה בתום לב, טל"ח):

"אני אגיד משפט שאולי יישמע קצת ציני [שולף מספר ניירות מהכיס], אני רוצה לצטט משפט שאני לא זוכר אותו בעל-פה [מעביר מבט על הניירות] ואני אומר כך: תראו, אני הבעיה שלי העיקרית בנושא הזה, שלי אין אמון בהנהגה הנוכחית של מדינת ישראל, שצריכה להוביל אותנו לאירוע בסדר גודל של מלחמה עם אירן או מלחמה אזורית. אני אומר לכם אולי דברים מאוד קשים, אני לא מאמין לא בראש הממשלה ולא בשר הביטחון. אני מאוד לא מאמין במנהיגות שמקבלת החלטות מתחושות משיחיות ובהקשר הזה אני אצטט לכם את המשפט. בדקתי כל מיני תיאורים על ביאת המשיח, ומצאתי בספר זכריה פרק ט' [קורא מהנייר]: 'גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתונות'. אז אני שואל אתכם, האם כך אתם רואים את המשיחים שלנו, זה ממגדלי אקירוב"...

אז למי יש אינטרס לקצץ מדברי מר דיסקין היקר, את שליפת הניירות? למי יש אינטרס לקצץ מדבריו את חמורו של המשיח? אולי הימניים הרעים מהכנסת? אבל לא הם צילמו ולא הם חתכו!

ולמי יש עניין להסתיר את העובדה שהטרור הזה שמפעיל ראש השב"כ על עם ישראל, נראה בעיניו "קצת ציני". "אני לא מאמין במנהיגות" זה ציני? זה בן-אדם רציני זה? "קצת ציני". אם זה ציני, אז לתת ראסיה לראש הממשלה ונאגחה לשר הביטחון, זו ביקורת נוקבת? מה זה אם כך, הצעת אי-אמון? לא רוצה להמשיך, מי יודע לאן אגיע.

פעם משרתים, תמיד משרתים

ולמי יש האינטרס להבליע את העובדה שמדבריו של דיסקין, לפחות בפסקה זו, ניתן להבין שאין זה מן הנמנע שההנהגה צריכה להוביל לאירוע בסדר גודל של מלחמה אזורית או מלחמה עם אירן. רק לדעתו ההנהגה הספיציפית הזו לא מתאימה, ודיסקין חזר ואמר, לפני ואחרי, שהוא לא מביע דעה נחרצת בעניין הצורך בתקיפה - כך שכל המגוננים עליו כאילו הוא מונע את התקיפה, אינם יודעים מה הם שחים, כי את עצם הצורך האפשרי בהתקפה דיסקין אינו שולל.

וברור על-פי הניירות הנשלפים, כי הדברים נכתבו מראש, ולאור הבקיאות המפוקפקת של מר דיסקין במקורותינו, כפי שנראה בסרט הבלתי מצונזר, שמדובר לצערי בדברים שהוכתבו מראש. מכאן אני מסיק שאנשי השירותים, למעט בודדים מקרבם, הם תמיד משרתים, משרתים של מישהו, פעם הייתה זו המדינה אותה שירתו בנאמנות עיוורת, עכשיו הם משרתים איש אחר והם עושים זאת בנאמנות עיוורת. השירות הוא דרך חיים, השירות איננו אפיזודה חולפת. המחשכים האפלים נטמעים בדם, הם יקריבו עצמם בשביל אותה נאמנות, הם יקריבו אחרים בשבילה. הם אנשי השירות, והם משרתים, תמיד שירתו, ותמיד ישרתו. וכשאחד יזרוק אותם, הם ישרתו שני. משרתים של אדון אחד (בו-זמנית).