|
|
עבריינים צעירים. שיטת האכיפה או שיטת החינוך? [צילום: שב"ס]
|
|
|
|
|
|
|
שיטות התמודדות קיימות לטיפול באלימות נוער בעולם, מתחלקות לשתיים, כאשר הראשונה מיושמת במדינות ארצות הברית וישראל, והשנייה מיושמת במדינות אירופה.
השיטה הראשונה היא שיטת האכיפה: דהיינו - ענישה כבדה על כל מעשה פלילי, כאשר פסקי הדין גוזרים עונשים כבדים ובני נוער נשלחים לתקופות מאסר ארוכות יחסית במוסדות לנוער עברייני. רק לצורך ההבהרה, מוסדות לנוער עברייני הם למעשה בתי סוהר לנערים, כאשר ה"כלואים" בהם יוצאים לאחר תקופת המאסר, לרוב יותר מלומדים ל"מקצועות הפשע" לאחר שצברו עוד ועוד ידע וניסיון בכל הקשור לביצוע מעשי עבריינות.
השיטה השנייה היא שיטת החינוך: במקום להעניש, הכוונה היא למנוע. השימוש בדוקטרינה זו דומה בצורה קיצונית לאמירה: "אנחנו מוותרים על הדור הזה של הנוער, כדי להציל את הדורות הבאים". מה שזה אומר בעצם זה: השקעת עתק בתקציבי פרסום שיעבירו את המסר המופשט: "אלימות, זה לא מגניב בכלל". כמובן שמדובר בסדרת מסרים הרבה יותר מורכבים, אך מה שעומד מאחוריהם זה קמפיין שמזכיר מאוד את קמפיין ה"נהג תורן" שרץ שנים רבות בגלי צה"ל ונראה שמצליח לגרום לשינוי.
במקום מוסדות לנוער עבריין, הדרך הנכונה היא להקים מוסדות שיקום וטיפול, אשר לא יענישו את הנערים, אלא יעבירו אותם חינוך מחדש וילמדו אותם להשתלב חזרה בחברה נורמטיבית ותקינה. זה בעיקר אומר הרבה מאוד פעילות מונעת בבתי הספר, שאמורה למנוע מראש את תופעות האלימות, כאשר החלק העיקרי הוא שילוב ההורים בהעברת המסרים, הרי עיקר החינוך מגיע מהבית.
נכון, השיטה השנייה היא הרבה יותר יקרה, אך השנים האחרונות מוכיחות שהשיטה הראשונה פשוט לא עובדת.
