בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בתאגיד אל"ה לא אוהבים לקבל הודעות מאזרחים שאכפת להם ממיחזור. בסופרמרקט שלי יש שתי מכונות איסוף אוטומטית, שעושות תורנות - פעם זאת מקולקת ופעם זאת נעולה. בתאגיד סירבו לקבל את הודעתי על הבעיה והודיעו שרק הסניף יכול להתריע עליה
|
מיכל למיחזור בקבוקים [צילום: יאיר דקל]
|
|
|
|
|
אני חסיד גדול של מיחזור - נייר, בקבוקי פלסטיק וכל דבר שאפשר לעשות בו שימוש חוזר. אינני אוהב להשליך דברים שיש בהם תועלת ומאד מכעיסות אותי המפלגות, שמונעות את הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים. כמויות עצומות של פלסטיק יכלו לשמש לייצור מוצרים חדשים. במקום זאת הם נאספים למזבלות. תאגיד אל"ה, שהוקם על-ידי יצרני המשקאות כדי לאסוף בקבוקים ריקים, עושה עבודה יפה ומפרסם מפעם לפעם בכמה עלה היקף המיחזור. היצרנים לא עשו זאת בהתנדבות, אלא חויבו בחוק להקים את התאגיד ואנחנו רואים ברחובות את כלובי הרשת לאיסוף בקבוקים. אבל בשכונה שלי לא מסתפקים בבקבוקים, אלא משליכים למיכל הרשת כל דבר פלסטיק שאפשר להכניס במקום להשליכו לפח. וכך אני מוצא גם מיכלים לבנים של שמן מנוע, קופסאות פלסטיק מרובעות, שהכילו עוגות יום הולדת או קופסאות של ארוחת צהריים בפיקניק, כוסות חד פעמיים ואולי עוד חפצים שכלל אינם מפלסטיק. אבל יש גם (הרבה) בקבוקים. טרח מישהו מהשכנים ותלה מודעה פרטית: לא להשליך מיכלים! את מכונות האיסוף האוטומטיות אינני צריך לחפש. בסופמרקט שלי יש שתיים כאלה, אבל יש להן תכונה רעה: הן עושות תורנות - פעם זאת מקולקלת ופעם זאת נעולה. ובשבועות האחרונים הגדילו עשות - שתי המכונות אינן עובדות. פניתי לממונה בסופרמרקט והוא משך בכתפיו: "נמאס לי להתקשר אליהם". ובכן, לי לא נמאס והתקשרתי אל חברת אל"ה וביקשתי שיטפלו במכונות האיסוף. לטלפוניסטית הייתה תשובה החלטית: "אנחנו לא מקבלים הודעות. רק הסניף יכול להודיע". אז אולי מישהו מהחברה יתקשר לסניף ויברר שזאת לא תלונת סרק... "לא. לא מקבלים הודעות!" בבקשה, מסרי את ההודעה למישהו מוסמך? "לא. לא מקבלים הודעות מאנשים". הנחתי את השפופרת ושמעתי בטלוויזיה את הפרסומת: " חמודי, אם לא תאכל יבוא שוטר. תאכל... "אבא, אם לא תמחזר יבוא שוטר... בהמשך הסרטון בא שוטר ושומע: "רציתי למצוא מחזורית. לא מצאתי. נשבע לך"... השוטר: "יש כל כך הרבה מחזוריות מסביב. התירוצים לפח, הבקבוקים למחזורית". אולי מנהלי אל"ה ישמעו את הפרסומת שלהם וישליכו את התירוצים לפח? סכנת חיים ביום שישי בצהריים עבדו פועלים זרים בשיפוץ ביתו של שכן. לנוחיותם, הפעילו רדיו מוסיקלי בקולי קולות. התאפקתי קצת והלכתי לשכן, ביקשתי שינמיך את הווליום. נעניתי וקולות התרועה נדמו. האם הסתכנתי?
|
תאריך:
|
08/05/2012
|
|
|
עודכן:
|
08/05/2012
|
|
יאיר דקל
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חגית חושן
|
9/05/12 13:32
|
|
|
|
יאיר דקל
|
26/05/12 22:05
|
|
לכלב הישראלי הגיעו, מן הסתם, ימות המשיח, אחרת נבצר להבין את פשר הגדולות והנצורות שלהן זוכה באחרונה בארץ ידידו הטוב והנאמן של האדם עלי אדמות. אין זאת כי אם אחרי שנים רבות כל כך של הזנחה וזלזול מופגן, זוכה עכשיו ההולך-על-ארבע לעדנה ולגמול הראוי לו על השירותים הטובים שהוא נוהג להעניק לבעליו ההולך-על-שתיים. יתר על כן: הכלב הישראלי המצוי זוכה באחרונה יותר ויותר לפינוקים, שלא הורגל להם בעבר, ושמן הסתם נועדו לגוון, ככל שניתן, את מסכת-חייו החד-גונית שהיא, בדרך כלל, מנת-חלקו.
|
|
|
אחרי כל הספקולציות על התאריך, התחלת מירוץ הסקרים, הדיון השלם על הבחירות - הכל חוזר לשגרה. אין בחירות. ברית האינטרסים בין נתניהו למופז עוקפת בספיניזציה את היפרדותו של אהוד ברק ממפלגת 'העבודה' והקמת מפלגת 'העצמאות'.
|
|
|
"זֶה הַשּׁוּק הַיָּשָּׁן בְּשִפְעַת מִזְמוֹרָיו, בְּסַכִּין שֶׁבַּגַּב , בְּשָׁפָם הֶעָבוֹת" . ביטוי מצמרר זה משירו של חיים גורי הנושא את השם - "מַסָּע אֶל הָעִיר הַתַּחֲתִית" - מעורר בי מחשבות נוגות. כואב לי לקרוא עברית מובסת היוצאת מתחת עטו של משורר אהוב עלי. אני בקשתי לראות בשורה הזו כדור תועה שנפלט בשגגה מנשק מגן. לצערי, ככל שאני חוזר אל צרוף המלים המצוטטות , אני חש מטחי ירי של לאומנות בוטה , שהיום אנו אוכלים את פרות הבאושים שלה , כשחלקן הן כבר פירות תרעלה במעגלי הדמים , החוזרים ונשנים ופוקדים אותנו גם באלה הימים .
|
|
|
(1) לא לעזוב בית זה בערך כמו לעזוב את הבית ואחרי כן לחזור הביתה.
|
|
|
הדפוס הישראלי של תקיפתו ורציחתו של גדי ויכמן ז"ל, מזכיר לי שלושה סרטים שהופכים למציאות ישראלית. הכוונה בראש ובראשונה לסרט 'התפוז המכאני' של סטנלי קובריק. ומיד עימו אני נזכר בסרטים 'כלבי הקש' של סם פקינפה, ו'השדים' של קן ראסל.
|
|
|
|