להילחם כדי לסגת?

ביום רביעי, 6 יוני, 2012, ממשלת ישראל עשתה עוד טעות הרת אסון אחת כאשר הצביעה כנגד הצעת חוק ההסדרה. לזאת קוראים בגידה בלאומיות.

מאומה אינטליגנטית מצפים שהיא תשקיע מחשבה עמוקה לענייניה. מאחר שמדינת ישראל היא דמוקרטיה, מצפים שאנשים נבונים יבחרו בממשלה פיקחית ובעלת יכולת חשיבה עמוקה לייצג אותם. עם זאת, זה לא כך עם ממשלת ישראל, אחת אחר השניה. כל ראש ממשלה שעולה לשלטון עושה טעויות של ויתורים אפשריים רבים לערבים, לכאורה, ללא כל סיבה, ושעד כה, כולם הסתיימו בתוצאות גרועות עבור ישראל. מנהיגים אלה נראים כאילו הם תחת כישוף כלשהו והמוח שלהם נכנע ומפסיק לתפקד.

אם מאורעות הרס גוש קטיף לא הספיקו, ביבי וחבורת הפוליטיקאים הנכשלת שלו מתכננים, שוב, משהוא לא טוב; עיניהם מתמקדות על יהודה ושומרון שם חיים 350,000 יהודים. יש להם תוכנית סמויה שהם לא חולקים עם העם. לכאורה הם הולכים להרוס, כן, שוב, בתיהם של יהודים, לעשות יהודים לחסרי בית ולתת הנאה ללב ולתודעה של אויבי ישראל.

יהודים המאמללים חיי יהודים אחרים מביא לעולם הנאה רבה. בדרך זו אף אחד לא יכול להאשים אותם באנטישמיות ושנאת ישראל, הם אומרים, איזה מזל יש לנו שהיהודים עצמם עושים עבודה טובה עבורנו.

גירוש היהודים מעזה פיצל את האומה הישראלית והיום זה עבר לסיבוב שני. ראש הממשלה נתניהו הצליח לפתות את רוב חברי הכנסת להצביע נגד הצעת חוק ההסדר שאמור היה למנוע הריסת נוספת של בתי יהודים ביהודה ושומרון. סערת גירוש נוספת, בכל מימד שהוא, מתכנסת והפחד והחשש גוברים.

אחד היישובים המסומנים על הלוח להשמדה הוא מיגרון. בזכות תקשורת האינטרנט המהירה, בחודש מרץ 2012, מספר אנשים, מאוסטרליה, ארצות הברית וישראל, שרואים את הכתוב על הקיר, היתכנסו און-ליין, הקימו את הארגון התומך הבינלאומי של חברי מיגרון, פרסמו עצומה באינטרנט.

והחלו להילחם כדי להציל את מגרון מסופה המר. זה מתסכל מאוד לדעת שלמרות ההמלצות הקיימות ממשפטנים מומחים ישראלים כיצד להכשיר את מיגרון, בהגינות וסבירות, ולעשותה חוקית, אנחנו רואים שהממשלה צועדת בניגוד לכל היגיון, לאחרונה עם דחיית הצעת חוק ההסדר.

חורבן קהילות יהודיות לא הביא שום רווח

חורבן קהילות יהודיות כגון ימית, עמונה, גוש קטיף - תחת הסיסמה "שטחים תמורת שלום" או "שלום" - לא הביא שום רווח עבור ישראל, אלא כיווץ את גודלה והפחית את ביטחונה וכוח הרתעתה. מה שישראל עשתה בהצלחה, זה להעשות "מדינת ביטחון מגודרת." היא מגודרת בצפון על הגבול עם לבנון, היא מגודרת או מוגנת על-ידי חומה מערבה באזור יהודה ושומרון, והיא מגודרת בדרום עם גבול מצרים / עזה. ישראל הולכת בעיקבות מילותיו של אבא אבן, כאשר הוא הופיע באו"ם, בעקבות מלחמת ששת הימים, ותיאר את שבריריות גבולות ישראל של מפת שנות 1949-1967 כקוי גבולות "אושוויץ."

המגזין טיים מתאר את נתניהו כ-"מלך" ועד אתמול היה נראה שהוא ינטוש את כס המלוכה. היום נתניהו הוכיח שטענתו לשלטון ראויה בהחלט. לא רק שהוא חזק, אבל יתכן שהוא אפילו האדם הפיקח עלי אדמות. בדיוק כמו אלוקים, "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך."
כוונתנו הכללית היתה, ונשארה, להאיץ במר נתניהו לאפשר לקהילת מגרון להישאר במקומה הוא ולהמשיך לגדול. אך לאחר אתמול, אנחנו תוהים אם זה בכלל אפשרי.

מטרת העצומה שלנו היא לשכנע את מנהיג ישראל לקחת בחשבון את העתיד של מדינת הלאום של העם היהודי. האם הוא מסוגל?

האם האנשים, חברי ממשלת ישראל, מבינים מה זה אומר שישראל היא המולדת של כל היהודים? האם הם מסוגלים לחשוב היטב על ההשלכות של ה-'פינוי' ומה מובנו עבור כל עם ישראל?

הממשלה ובית המשפט העליון מתעלמים מהעובדות

האמת היא לצידם של אלה התומכים באולפנה, מגרון וקהילות כמוהן, ולא לצד הממשלה שכל הזמן בוגדת באזרחיה ובמדינה עצמה.

נקבע שמיגרון נבנתה על אדמה שמעולם לא הייתה "רכוש פרטי ערבי", כפי שכביכול הבעלים הערבים טוענים, ואף פעם לא היה להם מסמך רכוש חוקי. עם זאת, בית המשפט העליון והממשלה מתעלמים מהעובדות הקיימות.

תוצאות של סקרים שנערכו פעמים רבות מצביעות תמיד על אותו דבר: רוב העם בישראל מתנגד להקמת מדינת "פלשתין ערבית", והם מתנגדים לעקירת יהודים והחרבת קהילות יהודיות והם מאמינים ש-'הארץ הזאת היא שלנו.'

למרבה הצער, זה בכלל לא הרשים את הפוליטיקאים ... הם מודעים על הסקרים, ולמרות זאת, הם פועלים בניגוד לרצון העם. איזו מין דמוקרטיה היא זאת? האם הם יודעים כי הדמוקרטיה היא שלטון העם על-ידי העם?

חייבים להעביר את כוח השילטון לעם, כי זה הופך להיות ברור כשמש שממשלת ישראל לא מייצגת את האנשים שבחרו בה.