משרד החינוך העלה את מערכת ההוראה בבתי הספר התיכוניים על שירטון, ממנו נראה, שהוא אדיש לנוכח עוצמת פער כואבת בין הצלחה בבחינות הבגרות מעל 85% בשוהם ובכוכב יאיר, ודשדוש סביב הצלחה של 30%-25% מתלמידי בתי הספר התיכוניים בלוד, בנתיבות, באופקים, בטבריה ובכפר קאסם.
משרד החינוך מודע לפערים סוציו אקונומיים בין הישובים, מודעות שהייתה צריכה למנף מערכות תומכות באותן יישובים. התוצאה של כ-10% זכאים לבחינות הבגרות בבני ברק, בביתר עילית ובמודיעין עילית מעידה על כשל ומחייבת את המשרד לחשבון נפש, כי מדובר בילדי ישראל, שרק תלמיד אחד מעשרה תלמידים באותם יישובים יוצא לחיים עם תעודת בגרות ביד.
תירוצים של גנון
מדאיגה העובדה שבעיר הבירה, ירושלים, נרשמה ירידה חדה בזכאות לבחינות. בשנת הלימודים תשס"ט אחוז הזכאות היה למעלה מ-48%, בחלוף שלוש שנים אחוז ההצלחה נעצר ב-41%. מצער, שעיריית ירושלים בחרה להגיב לממצא הכואב בתירוצים שאינם עומדים במבחן הסף של גנון לילדים.
ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, הצליח לגחך עצמו במתקפה שלו על הנתון המורה ירידה מדאיגה במספר התלמידים הזכאים לבחינות בגרות, בדורשו שישפטו את המערכת בירושלים על שיעור מתגייסים גבוה יותר לצה"ל מאשר בישובים, שאחוז ההצלחה והזכאות לבחינות בגרות גבוהים מירושלים.
אני לתומי הבנתי, לא כמו ניר ברקת, שלצה"ל דרוש חייל גם עם איכויות גבוהות של השכלה. תעודת הבגרות עם כל הבעייתיות החינוכית והערכית שבה, היא עדיין כלי שחשוב מאוד, שיהיה באמתחתו של כל בוגר מערכת החינוך שלנו.
משרד החינוך מתעלם ממציאות מדאיגה של העדר שוויון בחינוך. מצער, שקיימת התעלמות מהעובדה, שרשויות מוניציפליות חזקות בצירוף מימון בסכומי כסף גבוהים של הורים מאפשר מתן מספר רב של שיעורי חיזוק ותגבור, העשרות לימודיות רבות, חונך צמוד לכל קבוצת תלמידים קטנה ופעילות לימודית בקבוצות קטנות. מציאות שאינה בהישג ידן של רשויות עניות, בחלק הארי של רשויות מקומיות - שנאלצות לקיים מערכת לימודים בבית הספר התיכון רק על בסיס התקציבי, שניתן להן על-ידי משרד החינוך - התלמידים מקבלים פחות ממה שמקבל תלמיד ברשות חזקה ומרקע סוציו אקונומי גבוה יותר. מציאות זו של אי שוויון חברתי משתקפת במידה רבה בתוצאות בחינות הבגרות.
לצערי, אין התייחסות נאותה לממצא המדאיג של נשירה הולכת וגדלה של תלמידים מהמערכת התיכונית. מדובר בעיקר בעולים חדשים, תלמידים מהציבור החרדי ומהציבור הערבי. מדאיגה גם התופעה שהנשירה בישובים הלא מבוססים היא גבוהה בהרבה יותר משיעור הנשירה בישובים מבוססים.
פגיעה בעקרונות החינוך הממלכתי
למשרד החינוך אסור להתבשם מכך, שיש גם ישובים חלשים ששם ישנה עלייה בשיעור ההצלחה בבחינות הבגרות. נותרה עוצמת פער כואבת בין עלייה בישובים אלו ובין עלייה בישובים מבוססים. עוצמת הפער הזו היא גם חלק של אי השוויון בחינוך, הנוגד את עקרונות החינוך הממלכתי.
עקרונות החינוך הממלכתי ניצבים נכלמים ופגועים לנוכח עוצמת פער בין ישוב אמיד, שיכול לממן מערכות העשרה וחיזוקים, ובין ישוב שאינו מסוגל להפעיל אותן מערכות תומכות.
מצער, שמשרד החינוך אינו מפרסם את הנתון של שיעור הזכאים בבחינות בגרות בכל יישוב מתוך כלל בני ה-17 ו-18 בכל ישוב. משרד החינוך מתחמק מהתמודדות עם תמונה, שיש בה צבעים יותר מדי קודרים ועננה שחורה משייטת בתוכה. אגב זה ממצא ראשוני שמקובל לפרסמו, לדוגמה בבריטניה, למשל.
אי-אפשר לסיים בלי להביע הערכה ליוזמה של המורה למתמטיקה מוחמד מוחסאן, תושב הישוב פארדיס במורדות הכרמל, שמשך 11 שנות עבודתו במסירות אין קץ לתלמידיו הביא אותם למקום הראשון בשיעור ההצלחה בבחינות הבגרות במתמטיקה. רוח ההתנדבות והנתינה למען הקהילה, אליה נרתמו רבים וטובים בישוב הערבי פארדיס , הביאו להישג המבורך של תלמידים בישוב עני.
לפני כשנה התמנה מוחמד מוחסאן למנהל בית הספר בכפר ג'סר א-זרקא. גם כאן תוך גיוס כל צוות המורים העלה את שיעור הזכאות בבחינות הבגרות מ-12.5% ל-38% בשנה אחת. רוח ההתנדבות והנתינה הרבה של צוות מורים בשיעורי תגבור והעשרה מעל כל מה שמחייבת המסגרת הפורמאלית תרמה לקפיצה הנחשונית בהישגי התלמידים. עוד נקודה למחשבה בעשייה החינוכית.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
