מחקר שהתבצע בארה"ב העלה כי פדופיל פעיל פוגע בממוצע ב-150 ילדים, עד אשר הוא נאסר ומועבר לשיקום. מחקרים נוספים מעלים שמיעוט (7%) מקרב המורשעים בתקיפה מינית של ילדים מוגדרים כפדופילים (הנמשכים לילדים בלבד). חרף כך - אותם 7% אחראים לכ-90% מהתקיפות המיניות של ילדים שמתבצעות בפועל בארה"ב.

לאחרונה נעצרו בישראל עשרות פדופילים, שהעבירו מסרים מיניים באינטרנט, לשוטרת אשר התחזתה לנערה. רבים מהם נעצרו לאחר שהגיעו למפגש אותו קבעו עם "הנערה". חלק מהם ביצעו מולה מעשים מגונים, ושלחו לה סרטים פורנוגראפיים. שלשום הוגש בפרשה כתב אישום שלישי.

מה מדרג הענישה מול פדופילים?

לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', החוק הפלילי בישראל מייחס שורה של עבירות בעלות אופי מדורג בחומרתו - העוסקות בפדופילים ובניצול מיני של ילדים ובני נוער. מדרג הענישה על אותן עבירות נע בין עבודות שירות וקנס, ועד לשנים ארוכות בכלא.

האם קיימת אחריות פלילית על צפייה?

חובבי סרטים פורנוגראפיים רבים שואלים את עצמם, היכן מתחילה האחריות הפלילית שלהם, ומתי גילם של המשתתפים בסרטים בהם הם צופים, מטיל עליהם אחריות פלילית.

לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', על-פי החוק בישראל, כל מי שצופה בסרטים פורנוגראפיים בהם משתתפים קטינים מתחת לגיל 16, עובר על החוק. מדובר בעבירה הקלה ביותר בתחום זה - וכיום אין היא נאכפת למעשה.
לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', צפייה מקרית בחומרים בעלי תוכן פדופילי - לא תיחשב כעבירה, כך שפתיחת הודעת דוא"ל שבה קיים תוכן פדופילי לא מכשילה בעבירה איש, אלא אם כן ידע מראש, כי בהודעת הדוא"ל מצפה לו חומר פדופילי.

חשיפת הזהות - היא הקשה מכל לפדופיל

עונש המאסר בפועל אינו הסנקציה הקשה ביותר עבור פדופילים מורשעים. חלק גדול מהם, שנחשבו עד לחשיפת מעשיהם, כאזרחים נורמטיביים ומוערכים, מוקעים באופן מיידי וגורף על-ידי החברה. זהותם נחשפת לעיני כל. יחסיהם עם משפחתם הקרובה ומעגל חבריהם נהרסים, וכאשר הם מגיעים אל בית הכלא, סודם נחשף, והם הופכים בעצמם קורבן להתעללות קשה מצד האסירים.

בארה"ב, וכעת גם בישראל, הוקמו מספר יוזמות אינטרנטיות, שמטרתן להזהיר את הסביבה מפני פדופילים המתגוררים בשכונה, והן נוהגות לחשוף את תמונותיהם של פדופילים מורשעים ואת כתובת מגוריהם, לאחר שהשתחררו מהכלא. כך הופכים הפדופילים למוקעים ומוחרמים בכל מקום בו הם עוברים להתגורר.

אחזקת חומר פדופילי - העבירה השנייה בחומרתה, לאחר צפייה בחומרים פדופילים, היא עבירת אחזקת חומרים פדופילים בבית או על גבי זיכרון המחשב. המחוקק הישראלי ראה מקום להעניש אנשים המחזיקים חומרים פדופילים, גם מבלי שהפיצו אותם ברבים - וזאת מתוך האמונה שאספני החומר הפדופילי מעודדים בפועל את התעשיה המנצלת מינית ילדים.

על אחזקת חומר פדופילי, מושתים על העבריינים בישראל עונשים קלים יחסית, החל מכמה חודשי עבודות שירות, ועד מאסר בפועל של מספר חודשים. חומרת העבירות והיקפן משפיעה על רמת הענישה.

הפצת חומר פדופילי - בהפצת חומר פדופילי רואה החוק הישראלי עבירה חמורה, ולעבריינים מצפים עונשים כבדים, הנעים סביב שנה עד חמש שנות מאסר בפועל. חשוב לומר, שרשתות חברתיות בינלאומיות חשאיות של פדופילים, נוהגות להפיץ חומרים פדופילים באמצעות האינטרנט, ומאפשרות לכל חבר בהן להוריד סרטים ממחשב של חבר אחר באותה הרשת. מקרים שכאלה נחשבים להפצה בפועל, גם אם ההפצה לא נעשתה באופן יזום על-ידי בעל המחשב. לאחרונה הורשע רופא ילדים בהפצה של 190 אלף סרטים פורנוגראפיים, ונגזרו עליו שנה וחצי מאסר בפועל.

הטרדה מינית דרך צ'אט, רשת חברתית או מתקן בזק - בשיחות בעלות האופן המיני אותן עורכים הפדופילים עם ילדים, הן בטלפון והן באינטרנט - הם עוברים מספר עבירות קשות וביניהן עבירה על חוק הטרדה מינית, עבירה על חוק הטרדה באמצעות מתקן בזק, וכן עבירה של מעשה מגונה בפומבי בפני קטין.

הפסיקה לא רואה כל הבדל בין מפגש בין מבוגר לבין קטין במקום ציבורי, לבין מפגש ביניהם בזירה האינטרנטית. עו"ד ניר יסלוביץ' מציין, שעבירות אלה עשויות לשלוח את הפדופיל למספר שנים בכלא. חשוב לציין כי אם הפדופיל ישכנע את הקורבן לעשות מעשים מיניים בעצמו, הוא יעבור בכך עבירות מהחמורות בספר החוקים.

מפגש עם קטין, תוך הטרדתו המינית - במקרים רבים, וביניהם גם מקרים שתועדו על-ידי תחקירני טלוויזיה בישראל, נחשף דפוס פעולה קבוע של פדופילים. דפוס הפעולה כלל הטרדה מינית באמצעות טלפון או באינטרנט, משלוח חומרים פורנוגראפיים, תיעוד של אוננות מול המצלמה, ואחר כך, חתירה למפגש עם הקטין. במקרים שהגיעו לפסיקה, חלקם דרך עסקות טיעון בשל קושי להרשיע את הנאשמים, ותוך התחשבות בעברם הפלילי הנקי, נגזרו עליהם מספר חודשי מאסר בפועל בלבד. יש לזכור שעצם הכתמתם כפדופילים, משמש כאות קין להמשך החיים, ובכך הם למעשה נענשים בצורה חמורה.

שכנוע של הקטין לבצע בעצמו מעשה מגונה - לאחרונה נשפט גבר בן 51 מיהוד באשמת אונס, לאחר ששכנע נערות בנות 12-14 לעשות מעשים מיניים בעצמן, מול מצלמת האינטרנט. האיש נהג להתחזות לדוגמן בן 15, וכך שכנע את הקטינות להיפתח ולבצע בעצמן מעשים מיניים. מדובר בכתב אישום תקדימי, שעדיין לא הוכרע. עו"ד ניר יסלוביץ' מדגיש שהעונש המרבי הניתן על אונס בישראל עומד על 16 שנות מאסר בפועל.

חשוב לציין כי כאשר האונס נעשה בקטינות - מדובר בנסיבות מחמירות. הנסיבות המקלות הן, שמדובר באונס וירטואלי, שנעשה תוך התחזות לאחר. הענישה על אונס בהתחזות עומדת על מאסר של מספר חודשים עד ארבע שנים בפועל. עו"ד יסלוביץ' מציין עוד, שלסעיפי האישום, מעבר לאונס, צורפו ודאי גם מעשים מגונים בפומבי מול קטין, מעשה מגונה בקטין, הטרדה מינית והטרדה באמצעות מתקן בזק - כך שלנאשם, אם יורשע, צפוי עונש של מספר שנות מאסר בפועל.

מעשים מגונים בקטין - על-פי החוק, העונש על מעשה מגונה (בבגירים) נע בין שנה אחת לעשר שנים על-פי חומרת המעשים. מעשה מגונה שלא בהסכמה דינו שנת מאסר. מעשה מגונה בכוח דינו עד 7 שנות מאסר, ומעשה מגונה בנסיבות מחמירות דינו 10 שנות מאסר בפועל. כאשר מדובר במעשים מגונים בקטין, קיימת נטייה להחמיר בעונש. הענישה בפועל היא מקלה הרבה יותר. בשנת 2006 נגזרו על אריאל חייקן שלוש וחצי שנות מאסר, לאחר שהתחזה לפיזיותרפיסט והציע את שירותיו להורים לילדים הסובלים משיתוק מוחין. הוא ניצל את אמון ההורים וביצע מעשים מגונים בילדים בזמן הטיפול. לפני כשלוש שנים, הורשע מאלף כלבים במעשים מגונים בתלמידה בת 14 והוטל עליו עונש של 5 שנות מאסר בפועל.

קיום יחסי מין עם קטינים = אונס

לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', קיום יחסי מין עם קטינים שטרם מלאו להם 14 שנה נאסר בחוק הישראלי (גיל ההסכמה). לדברי עו"ד יסלוביץ', שאלת ההסכמה ליחסי המין כלל לא נשקלת במקרים שכאלה.

יחסי מין של בגירים עם בני נוער שלא מלאו להם 16 שנה, ייחשבו גם הם לעבירה פלילית. בשני המקרים הפרש הגילאים עשוי להכריע על חומרת העבירה. כאשר הנאשם בן 19, והיחסים נעשו בהסכמה, סביר להניח שהוא לא ייענש, ולעתים קרובות גם לא יוגש נגדו כתב אישום. כאשר הנאשם מבוגר באופן משמעותי מהקטינה או הקטין הצעירים מגיל 14, הוא יואשם באונס, גם אם הקטין או הקטינה הסכימו לקיום יחסי המין. על כן, כמעט כל עבירות הפדופיליה, הכוללות יחסי מין, ייחשבו כאונס.

כאשר ליחסי המין לא נלווית הסכמה, וככל שהקורבן צעיר, הופך האונס לבעל נסיבות מחמירות, והענישה עליו מחמירה. כך למשל, אדריאן שוורץ הורשע לפני מספר שנים באונס קטינה בת 10, ונדון ל-20 שנות מאסר בפועל. שוורץ ערער על הרשעתו, וטען למשפט חוזר. בדיקות דנ"א אותן הציג בבקשתו למשפט חוזר, קשרו אותו לשני מקרי אונס נוספים בשתי בנות 13. לפני מספר ימים הוא הורשע פעם נוספת באונס, הפעם במשפטו החוזר.

קורבנות עבירה

אחת הטענות הקשות והמוצדקות נגד זרועות החוק והאכיפה בישראל, היא שהמדינה לא עושה דיה על-מנת להרחיק פדופילים מורשעים מקורבנותיהם, זאת חרף מחקרים שהראו כי פדופילים נוטים לתקוף שוב ושוב, ולזרוע הרס בנפשם של עשרות ומאות ילדים.

לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', הורים לקורבנות פדופילים כלל אינם יודעים שניתן לתבוע את הפדופיל על נזקים שנגרמו לילדם כתוצאה ממעשיו. הליך זה נקרא תביעת נזיקין נגררת מפלילים, ומאפשרת לקורבנות עבירה לדרוש פיצוי ישירות מהתוקף.

לדבריו, פדופיל המשתחרר מהכלא עלול לחזור לאלמוניות, ולא מזמן אף התגלה, כי פדופיל משוחרר התמנה לאמן קבוצת נוער בכדורגל, וההורים, שעלו במקרה על זהותו, מנעו ברגע האחרון את קבלתו למשרה.

הפלת מעמסה של חוב פיצויים על פדופיל מורשע, עשויה להגביל את יכולתו הכלכלית, להצר את צעדיו, וחשוב יותר, לזכות את קורבנותיו בפיצוי הולם.

כמו-כן, קורא עו"ד יסלוביץ' למחוקק לשקול העברת חוקים שירחיקו פדופילים מהרחוב, תוך השמתם במוסדות טיפוליים, לשם שיקומם, והגנה על ילדים חפים מפשע. טיפול בפדופילים במוסדות חצי פתוחים נהוגה כיום במדינות רבות בארה"ב ובאירופה, ומאפשרות שיקום של פדופילים, השגחה עליהם, והרחקתם מקורבנותיהם. למוסדות הללו ניתנים אומנם תקציבים לא מבוטלים, אך אלה בטלים בששים, לעומת הנזקים הקשים הנגרמים כאשר הם מסתובבים ברחוב בחופשיות, כמו שנהוג כיום בישראל.