|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שעתה הקשה של התקשורת הישראלית
|
אין שמחה כמו שמחה לאיד ● ודאי רבים שמחים מאוד על המשבר העמוק בו נמצאת התקשורת הישראלית ● ערוצי טלוויזיה עלולים להיסגר, עיתונים מודפסים נמצאים על הקצה ● המשבר הנוכחי הוא תוצאה של תהליך ולאו-דווקא "קריסת מערכות" פתאומית ● יגידו יודעי דבר שניתוח פוסט-מורטם אין בו כל תועלת ● אז יגידו ● מי שרוצה בטובתה של התקשורת חייב לעשות חשבון נפש רציני בעקבות "הדוח הפתולוגי"
|
|
כמו אלבום תמונות. מעט שורות וכותרות זועקות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| שנים שהתקשורת הישראלית התיישרה לפי הקו הצהוב ולאו-דווקא לפי היעוד שלה. כלי התקשורת נרכשו על-ידי בעלי הון אשר עניינם היחידי היה להרוויח כסף רב או לקנות השפעה פוליטית. את מהות התקשורת הם שכחו מזמן. "אופיום להמונים" הייתה הסיסמה השלטת עד עצם היום הזה. בידור קל, ריאליטי מזהם, סנסציות נמוכות ותוכניות מציצניות המלבות את היצר הבהמי של האנשים. הכל למען כסף ומהר. עיתונות במשמעותה האמיתית נשכחה על-ידי רבים מבין העיתונאים והעורכים, ודאי וודאי על-ידי הבעלים | |
|
|
|
|
סיפור יהודי קצר: שני חנוונים חסרי פרנסה ואומללים יושבים על שרפרפים ליד חנויות המכולת שלהם הצמודות זו אל זו. קליינטים אין מזה ימים רבים. החובות לספקים תופחים השמיימה ואין מושיע. אין תמה שאחד החנוונים יושב ובוכה בכי תמרורים. השני דווקא צוחק בקול הנשמע למרחקים. שני עניים מרודים, אחד צוחק ואחד בוכה. שואל החנווני הבוכה כשדמעות נגרות על פניו: על מה ולמה אתה צוחק? הרי פרוטה לא מצאה את דרכה אל כיסך הריק מזה ימים? החנווני הצוחק משיב ללא רתע: אני נהנה מזה שאתה בוכה! וזו תמצית התהליך שבו עברה התקשורת הישראלית. היו שצחקו וליטפו את כרסם בנפול מתחרים, באיומים על סגירת עיתונים או ערוצי טלוויזיה. המאכלת הגיעה אליהם ומכלה כל חלקה טובה.
מומחים לתקשורת יטענו שאלה כללי המשחק בעולם תחרותי וטכנולוגי כפי שלא היה מעולם. האינטרנט גם הוא תרם את חלקו הגדול למשבר הנוכחי. הזמינות שלו ככלי תקשורת, הרב-גוניות שלו, כך טוענים המומחים, הם אשר פגעו קשות בתקשורת הישראלית. כמובן גם המשבר הכלכלי תרם גם הוא את חלקו. ישנם המנסים להתנחם בעובדה שבכל העולם התקשורת נמצאת במשבר. זו קביעה גורפת ולאו-דווקא מדויקת לחלוטין. בשורות הבאות יעשה ניסיון להצביע על זווית ראייה אחרת למשבר המסוכן הזה.
שנים שהתקשורת הישראלית התיישרה לפי הקו הצהוב ולאו-דווקא לפי היעוד שלה. כלי התקשורת נרכשו על-ידי בעלי הון אשר עניינם היחידי היה להרוויח כסף רב או לקנות השפעה פוליטית. את מהות התקשורת הם שכחו מזמן. "אופיום להמונים" הייתה הסיסמה השלטת עד עצם היום הזה. בידור קל, ריאליטי מזהם, סנסציות נמוכות ותוכניות מציצניות המלבות את היצר הבהמי של האנשים. הכל למען כסף ומהר. עיתונות במשמעותה האמיתית נשכחה על-ידי רבים מבין העיתונאים והעורכים. ודאי וודאי על-ידי הבעלים. תככים בצמרת, מעורבות פוליטית בלתי נסבלת, לחצים של מיני פוליטרוקים לענייני תקשורת שמונו כדי לפקח על התכנים, כל אלה הפכו להיות לאג'נדה של התקשורת הישראלית. מעטים העיתונאים שראו בשליחותם שליחות עליונה. נכון שקשה לדבוק בעקרונות כאשר הבטן ריקה והפרנסה בסכנה, אך יחד עם זאת, אין מנוס מכך שגם העיתונאים יעשו חשבון נפש מעמיק.
מניפסטים פוליטיים
מה ששבר את גב הגמל הייתה הכניסה לשוק של עיתונים המחולקים, חינם אין כסף, בפינות הרחוב, בתחנות הסעה, ברכבת וליד חנויות כלבו. אלה אינם עיתונים במלוא מובן המילה אלא מניפסטים פוליטיים שנועדו להשיג מטרות פוליטיות מוגדרות. עיתונאים תאבי בצע כסף התמסרו בקלות ומכרו את עקרונותיהם עבור כסף רב שהם מקבלים. גם אם יכחישו זאת אלף פעמים, עדיין העובדות תישארנה עובדות.
ישנם עיתונאים רבים הראויים בהחלט להערכה רבה בגלל עבודתם החשובה. לדאבון הלב, אלה הולכים ומתמעטים. מי שמביט בעיתונים אינו יכול שלא לחוש שהוא מחזיק ביד אלבום תמונות. מעט שורות, כותרות זועקות, צבע דוקר עיניים. זהו המתכון. המדורים האמורים להעמיק הולכים ומצטמצמים. מאמר העובר 400-500 מילים לא יפורסם. אין מקום לכתיבה יותר מעמיקה כי חייבים למכור פרסומות או חלומות. מי שקונה עיתון בסוף שבוע בעצם קונה ערימה של פרסומת. בערוצי הטלוויזיה המצב עוד יותר קשה. כל שנייה מחושבת כסף. כל תוכנית נבנית על-פי סקר שוק ומה מידת תרומתה למכירת הפרסומות הממלאות את קופת הבעלים.
וישנו עוד פן שראוי לשים לב אליו. התקשורת הישראלית נתפסת עד היום כמייצגת את השמאל. אין שטות גדולה מזו, אך שטיפת המוח של שנים רבות נותנת את אותותיה. האלקטורט הישראלי זז ימינה בצורה משמעותית ביותר. הציבור "מעניש" עתה את מי שמזוהים, בעיניו, עם אויבי ישראל המושבעים. קיראו פעם תגובות של הציבור הרחב באתרים של המאמרים המקוונים ותיווכחו עד לאן הגענו. השנאה היוקדת כלפי התקשורת בכללותה, תופסת מקום מרכזי בשיח הבין אישי המתנהל כיום בתקשורת. התיעוב כלפי העיתונאים הוא כה גדול עד כדי אימה. שימו לב היכן נמצאים העיתונאים בדירוג המקצועות ביחס הציבור אליהם. מי ששונא עיתונאים לא יקנה עיתונים או לא יצפה בערוצי הטלוויזיה, ודאי לא יצפה בתוכניות הסותרות את דעתו. הרייטינג ירד, המפרסמים לא יפרסמו, וכך התוכניות ירדו מהמסך.
מי שלא לוקח בחשבון את כל השינויים הללו, טועה טעות מרה. ועדיין לא אמרנו שמי ששונא עיתונאים, שונא דמוקרטיה וככאלה ישנם רבים מאוד, אולי אפילו הרוב. אך מי מתייחס לכך כאשר הכסף הוא החשוב!
יש לקוות שהמשבר הזה יחלוף והתקשורת תחזור אל תפקידה הכה חשוב. אסור להיכנע להזויים. יש לקרוא לבעלי אמצעים שעדיין נותרו בהם מוסר, יושר ודאגה לאזרחי המדינה ועתידם, להתגייס למען הצלת התקשורת. יש לקוות שעדיין ישנם כאלה והם ירימו את הכפפה. לתרום לחברה זו מצווה גדולה.
|
| תאריך:
|
10/09/2012
|
|
|
עודכן:
|
10/09/2012
|
|
צ'לו רוזנברג
|
|
שעתה הקשה של התקשורת הישראלית
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ישע
|
10/09/12 11:50
|
|
|
|
2
|
|
י.ש
|
10/09/12 16:49
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
10/09/12 18:25
|
|
|
|
|
|
איריס כהו
|
10/09/12 20:58
|
|
|
|
|
|
י.ש
|
10/09/12 22:35
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
11/09/12 14:39
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
11/09/12 14:45
|
|
|
|
|
|
הוא אפס גמור
|
12/09/12 00:37
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
12/09/12 11:01
|
|
|
|
|
|
...
|
13/09/12 13:03
|
|
|
|
|
|
הבנת הניקרא?
|
13/09/12 18:43
|
|
|
|
|
|
5א4'
|
14/09/12 17:04
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
14/09/12 19:49
|
|
|
|
|
|
מוכר חמוצים בשוק
|
15/09/12 10:02
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
15/09/12 10:50
|
|
|
|
3
|
|
בני בנקר
|
10/09/12 19:56
|
|
|
|
4
|
|
קלמנטינה
|
11/09/12 06:51
|
|
|
|
|
|
המפוקח
|
11/09/12 13:15
|
|
|
|
5
|
|
כמו צ'לו רוזנברג
|
11/09/12 09:00
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
11/09/12 14:53
|
|
|
|
6
|
|
יוד יוד
|
11/09/12 10:29
|
|
|
|
7
|
|
איריס כהו
|
11/09/12 15:50
|
|
|
|
|
|
מני וורהפטיג
|
11/09/12 19:06
|
|
|
|
8
|
|
כמה לא נעים עבורו
|
15/09/12 02:32
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
15/09/12 10:38
|
|
|
|
|
|
מושך את הזבובים
|
15/09/12 18:11
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
15/09/12 20:02
|
|
|
|
|
|
בשכר?
|
15/09/12 20:49
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
15/09/12 21:39
|
|
|
|
|
|
ישר כוח על כך
|
15/09/12 22:04
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
16/09/12 09:25
|
|
|
|
9
|
|
בעלי דיעות דומות
|
15/09/12 20:55
|
|
|
|
|
|
השואל
|
16/09/12 07:14
|
|
|
|
10
|
|
יוד יוד
|
15/09/12 23:01
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
16/09/12 09:45
|
|
|
|
|
|
גם אנטישמי
|
16/09/12 11:18
|
|
|
|
|
|
צ'לו
|
16/09/12 12:28
|
|
אך הבה נעזוב את ההיסטוריה המעוותת של כל אלה שמטרתם העיקרית הינה לחסל את מדינת היהודים ע"י הצבת מדינת חמסטן שנייה לכל אורך גבולה המזרחי של ישראל - מדינה שתהווה סרטן צבאי, מדיני, דמוגרפי וטרוריסטי, עד להחלפתה של ישראל במדינת כל אזרחיה, קרי, עד לחיסולה כמדינה יהודית. בואו נתמקד בראיה החזקה ביותר בעובדה שאין עם פלשתיני - שלא היה ולא נברא עם כזה. לא, לא אתייחס לעובדה שלפלשתינים אין היסטוריה כעם, או לשון כעם, או דת נפרדת כעם, או תרבות ייחודית כעם. נתמקד רק בשאלה אחת - מאין באה המילה "פלשתינה", וכיצד אימצו אותה הערבים היושבים ביהודה ושומרון?
|
|
|
|
|
לאקדמיה הישראלית יש עדנה והיא פורחת ומשגשגת. אף שאינה רווחית וגירעונותיה גדולים - מתדפקים על דלתותיה רבבות סטודנטים הרואים באמצעותה את עתידם. חרף השפע הזה, יש רק שלושה מוסדות להשכלה גבוהה הנהנים זה שנים ממוניטין עולמי: האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון בחיפה ומכון ויצמן ברחובות. כבר שישה עשורים תמימים מככבים השלושה בצמרת הטבלה האקדמית הנבחרת, בעוד כל השאר נשרכים הרחק מאחור. שלושתם הם גם הוותיקים שבבתי האולפנא הגבוהים בישראל וכל אלה שמשתרכים אחריהם עדיין לא הצליחו להגיע אל הפסגה המיוחלת שלהם.
|
|
|
|
|
כל נושא שננסה לעסוק בתחום החקלאות יוביל אותנו לעמדת אין מוצא:
|
|
|
|
|
עצם הרעיון של העדפת תחבורה ציבורית על פני שימוש ברכב פרטי הוא נכון, והוא היה נכון אלמלא ניתנה בכפר סבא של מר יהודה בן חמו יד חפשית למי שכל מבוקשו הוא רק לבנות בה כמה שיותר, גם אם זה על חשבון איכות חייהם של שאר תושבי העיר. והכל - כדי להגדיל עוד ועוד את הונו שלו (אולי תוך פירנוס בשפע גדול של נפולת פינכה את עושי דברו ומלחכי פנכתו).
|
|
|
|
|
פרשת כי תבוא, בספר דברים, מסתיימת בפסוק הבא: "ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון".
|
|
|
|
|
