מְצָא את האשֵם

מעניין מי מדבר

אישור אוניברסיטת אריאל משיקולים פוליטיים? לפחות כך טוענים אנשי השמאל. אז מעניין מי מדבר. חברת הכנסת ממר"ץ, זהבה גלאון, מתחה ביקורת קשה נגד ההכרה באוניברסיטה החדשה. אם ציפיתם לשיקולים מקצועיים, אינכם אלא טועים. הנימוק? פוליטי למהדרין. "החלטה זו פוגעת באקדמיה הישראלית כולה, ומלכלכת אותה בכיבוש", כלשונה.

אך בכך לא די. מתברר כי מי שמאשים את הימין בגזענות, מצטייר בעצמו כגזען לא קטן. הממשלה הזאת, טוענת גלאון, שכבר הצליחה להביא לסימון מוצרים מהשטחים, עלולה לגרום גם לסימון סטודנטים. אתם שומעים נכון. סליחה, הממשלה? לא גזענים מסוגה של גלאון הם שהביאו לסלקציה זו? הפוסל במומו פוסל כבר אמרנו?

הנערים אשמים

את מי לא האשימו בוונדליזם שביצעו הנערים מראש העין בבית מורתם? את מערכת החינוך, המשטרה, בתי הספר, המורים, תנועות הנוער, ואפילו את ההורים כמובן. משום מה שכחו להפנות אצבע מאשימה כבדה כלפי האשם העיקרי - הנערים עצמם.

התרגלנו כבר שבעידן החופש המוחלט והמתירנות של הנוער בן ימינו, מתעלמים מהעובדה שמדובר בנערים בוגרים האחראים למעשיהם, שאו-טו-טו יוציאו רשיון נהיגה ויתגייסו לצבא. אז מדוע כשמדובר במעשים קרימינליים מתייחסים אליהם כאל תינוקות, נטולי אחריות אישית ובחירה חופשית? גישה חסרת אחריות זו כלפי הנוער (הבאה לידי ביטוי גם בענישה המקלה) היא שגורמת לו להרגיש שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו ולהתנהגות חסרת רסן ומעצורים.

אז הגיעה השעה לטפח בנערים אחריות אישית זו כבוגרים לכל דבר, ולהחמיר איתם גם בענישה הפלילית. ובא לציון גואל.

זו מורשת?

אתר מורשת או לונה פארק? זאת השאלה המתבקשת לנוכח התוכנית להפוך את קבר רמב"ם לאתר תיירות עולמי. כי מה הקשר בין שיפוץ הקבר המוזנח, וטיפוח מורשת האיש הדגול, לבין שלהבת תלת מימד וקרן לייזר שתתנשא ממתחם הקבר לגובה 25 ק"מ? האם לראש הממשלה, יוזם התוכנית, הפתרונים?

האם נתניהו אינו יודע, שטיפוח המורשת פירושו, מעֵבר לשיפוץ הקבר, הקמת בית כנסת למתפללים, ספרייה שתכלול את כל חיבורי רמב"ם הענֵפים, הקמת בית מדרש ללימודי ספריו, המהווים נכסי צאן ברזל בהלכה ובהגות היהודית, הקמת מוזיאון ועוד? כל אלה פעולות החשובות להנצחת זכרו של האיש, מי שכוּנה 'הנשר הגדול' - הרב, השר, הפילוסוף והרופא בספרד של ימי הביניים - ואשר עליו נאמר "ממשה (רבנו) עד משה (בן מיימון) לא קם כמשה".

אין ספק שרמב"ם יתהפך בקברו, אם חלילה התוכנית להפיכת האתר לקרקס תיירותי תצא לפועל. לתשומת לב ראש עיריית טבריה.

השר שיצא מן הבקבוק (א)

לא סוד הוא שהכנסת היא לא בדיוק מודל למוסר גבוה. יש בה לא מעט מושחתים, או מושחתים לשעבר, ומפלגת קדימה תוכיח. אולם דומה כי ח"כ ושר שיכור, שבילה במועדון חשפניות, כפי שחשף תחקיר ערוץ 2 בטלוויזיה, לגבי שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, מסמן שפל חדש בהידרדרות הפרלמנט הישראלי.

הבעיה היא חוסר תפקוד של השר, שנעדר אכן מישיבות חשובות של הממשלה בתוקף תפקידו. ועוד לא אמרנו מילה על הסמל השלילי של הארץ והכנסת שהוא מייצג בדעת הקהל בכלל, ובעיני התיירים מכל העולם בפרט. האם זה לא ברור בבית המחוקקים, שאם שותים לא מח"ככים?

השאלה היא מדוע לא נערכים מִבדקי אישיות יסודיים לח"כים, כפי שנערכים לכל מועמד אחר לעבודה, במיוחד כשמדובר באישי ציבור? היכן היה ראש מפלגתו של השר, אביגדור ליברמן (שגם מאחוריו תלויה פרשת שחיתות), שבחר בו? ואיך זה שלמרות שנתפס שיכור על חם בספרד, לפני שנתיים, לא הושעה מתפקידו? עד מתי הכנסת תהיה קרקס זול? היכן מבקר המדינה?

השר השתיין (ב)

ח"כ דוד רותם, ממפלגת 'ישראל ביתנו', נחלץ להגנת עמיתו, שר התיירות סטס מיז'סניקוב, שנתפס שיכור על-ידי מאבטחיו.

כן, זה לגיטימי לשתות בחיים הפרטיים, כטענת ח"כ רותם. אולם עם כל הכבוד, האם באמת הוא אינו מבחין בין שתייה להשתכרות, הגובלת בהתנהגות בלתי הולמת לאיש ציבור? האם כעו"ד הוא אינו מבחין בהשלכות השליליות של התופעה, הבאה לידי ביטוי אם בהפרעה למאבטחים במילוי תפקידם, אם בהיעדרות מישיבות ממשלה ואם בהשפעה השלילית על הציבור ובמיוחד על הנוער? ועוד לא אמרנו מילה על הכתמת הכנסת והארץ בדעת הקהל בכלל, ובעיני התיירים בפרט, ודימויין הירוד כתוצאה מכך.

ומה הקשר בין שתיינות, העושה את ההבדל משתייה, לביקור במועדון חשפנות? תשאלו את השר מיסז'ניקוב.

שיעור בציונות

דומה שהכותרת בכתבה עיתונאית 'ערבי מוסלמי ציוני', המגדירה את זהותו של הקצין, עלא והיב, אומרת הכל. היא טומנת בחובה לכאורה פרדוכס כפול בלתי אפשרי. שתי פצצות מתקתקות - הלאומית 'ערבי', ולא כל שכן הדתית 'מוסלמי' - היֵלכו יחדיו עִם ציוני? ועוד ציוני אמיתי בלי מרכאות? מתברר שהמפקד המעולה, המגלם בצורה בלתי מתפשרת שלוש ישויות אלה, יצר ערך חדש של זהות משולשת ייחודית זו במילון העברי.

אין ספק שוהיב יכול לשמש מודל ציוני ליהודים רבים, שהציונות אצלם עדיין נתונה במרכאות עמוקות, ולפטריוטיות ללא סייג. כל הכבוד!