במשך העשורים שחלפו מאז הקמתה השקיעה מדינת ישראל כל מאמץ אפשרי על-מנת לייצר לעצמה "אופציה גרעינית" כאמצעי הרתעה אולטימטיבי למניעת מימושו של החשש שאויביה הצרים עליה מכל עבר ינסו לחולל שואה שנייה שתאיים על קיומו של העם היהודי ועל מולדתו המתחדשת. במסגרת פעילות אינטנסיבית וממוקדת זו חקרו מדענים ישראלים רבים וטובים את התחום האטומי, פענחו את סודותיו הכמוסים ואף השיגו בו הישגים שתהילתם הלכה לפניהם בכל העולם.
למרות זאת, 64 שנים מאז הקמת המדינה, מסתבר כי הציבור הישראלי מבוהל ומפוחד מפני החשש מההשלכות המסוכנות של מתקפה ישראלית שמטרתה למנוע את ההתגרענות של אירן שמנהיגיה חוזרים השכם והערב על כוונתם למחות את מדינת היהודים מעל פני האדמה. ביטוי לפחדים אלה ניתן למצוא בתוצאות סקר שפורסם ב
הארץ (28.9.12), לפיו מחצית מאזרחי ישראל חוששים או חוששים מאוד לקיומה של המדינה, במקרה שתפרוץ מלחמה מול אירן. בתשובה לשאלה "האם אתה חושש לקיומה של ישראל במלחמה?" מגלים נתוני הסקר היבשים כי 20% חוששים ו-30% חוששים מאוד.
הנתונים המתפרסמים על עוצמתו של הארסנל הגרעיני של ישראל, כפי שהם באים לידי ביטוי על-פי "מקורות זרים", אין בהם כדי להצדיק את תחושת הפחד הזו שאותה הצליחו לייצר ולזרוע פוליטיקאים שהרבו בשנה החולפת להטביע את כולנו בים של מילים מזרות-אימה שאינן חושפות את האמת הפשוטה: בין ישראל לאירן קיימת חומה של אימה הדדית שמאזנה כולו, למרבה השמחה, נוטה לטובת ישראל.
כדי להבין את האמירה הזו ראוי לחשוף את העובדות, בראייתו של קולונל Warner d. Farr, ושוב על-פי מקורות זרים.
פשר החידה הגרעינית-מימנית במסגרת הפעילות המדעית והפוליטית, למימוש "האופציה הגרעינית" של ישראל כאמצעי הרתעתי, לא עצרו מדעני האטום הישראלים באמצע הדרך המחקרית האטומית. כפי שפורסם לא אחת בעולם, ביקשו המדענים האלה לדעת את פשר החידה הגרעינית-מימנית שבסוף נתיב המסתורין האטומי. אם אכן הגיעה ישראל אל פתחו של "העולם החדש" המימני הזה ואף נכנסה לתוכו - על כך אין תשובה מוסמכת. אבל ההערכה הרווחת בעולם המדעי היא שהתשובה לשאלה זו חיובית.
דוגמה להערכה כזו ניתן למצוא, למשל, במחקר "Holy of Holies” (קודש הקודשים) שפרסם קולונל Warner d. Farr ממרכז המחקר למניעת הפצת נשק גרעיני של חיל האוויר האמריקני. בסיומו של המחקר שהתפרסם ברשת האינטרנט נחשפו פרטים על התפתחות ארסנל הפצצות הגרעיניות והטילים של ישראל משנת 1967 עד 1997. וכך כותב החוקר האמריקני: "בידי ישראל 400 פצצות תרמו-נוקליאריות ואטומיות הניתנות לשיגור". משמעות המונח "תרמו-נוקליאריות" בשפה פשוטה - פצצות מימן. הפצצות שהן אמצעי ההשמדה הנורא ביותר בתולדות האדם שגם המעצמות הגדולות כבר אינן משתמשות בו מרוב פחד. פחד שהמשך הפיתוח והניסויים יביאו לכך שהגזע האנושי ייכחד מעל פני האדמה.
"האש הזו מתכוונת לבלוע את כל כדוה"א" כדי להמחיש באורח ניתן לקליטת מוח האדם את ממדי עוצמתה המבהילה של פצצת המימן, ראוי לעסוק במספר עובדות יבשות. פצצת אטום דוגמת זו שפוצצה בשמי נגאסאקי (Fat boy) שהייתה בעלת כוח נפץ של כ-15 קילוטון ט.נ.ט. (קילוטון אחד שווה לאלף טונות ט.נ.ט), משמשת נפץ שרק ביכולתו להפעיל את תגובת ההיתוך הגרעיני בפצצת המימן. עוצמת הפיצוץ המימני, לעומת זאת, נמדדת במגה-טון (מגה-טון אחד שווה למיליון טונות ט.נ.ט).
הפצצה המימנית האחרונה פוצצה באוקטובר 1961, שנה לפני משבר הטילים בקובה, כאשר ברית המועצות ניסתה מעל האי נובייה זמלייה מצפון לחוג הארקטי את הפצצה הגדולה ביותר שנוצרה על-ידי האדם, בעוצמה של 50 מגה-טון. כדור האש שטיפס אל השחקים בעקבות הפיצוץ הגיע עד לגובה של 60 ק"מ, יותר מהמרחק שבין תל אביב לקיסריה לדוגמה. קוטר הפיצוץ היה בסביבות 40-30 ק"מ, יותר מאשר המרחק שבין תל אביב לנתניה. כדור האש של הפיצוץ נראה בבירור עד לטווח של 1,000 ק"מ מן המוקד. הרעשים הסיסמיים שגרם הפיצוץ נרשמו בכל תחנות המעקב בעולם והגיעו לדרגה של 5.25 בסולם רעידות האדמה של ריכטר. הרעם של הפיצוץ נע ונשמע סביב כדור הארץ שלוש פעמים.
אחד הצלמים במטוס הליווי של המפציץ שהטיל את הפצצה סיפר לימים: "ברגע הפיצוץ יצא המטוס שלנו מבין שתי שכבות גדולות של עננים. במרווח הפתוח ראינו תפוז ענק של אש לוהטת מטפס במעלה הרקיע מעלה-מעלה. התחושה שלנו הייתה שהאש הזו מתכוונת לבלוע את כל כדור הארץ. המראה הנורא היה בלתי מציאותי ועל-טבעי". צופה אחר, במיקום מרוחק יותר, סיפר: "בתחילה ראיתי אור בוהק עד לדרגת לובן מסנוור, אילם וללא קול. רק כעבור דקות מספר נשמעה שאגת רעם כבדה, בלתי אנושית, מעין שאגה של דרקון תופת רצחני, כאילו כדור הארץ שנהרג זועק את זעקת סוף חייו".
נזק כבד יותר למעצמת הנפט סביר מאוד להניח שמנהיגי אירן יודעים היטב מה פירוש עוצמתה הנוראה של פצצת מימן וכי מסקנות מחקרו של הקולונל Farr ידועות להם בבירור, כולל העובדה שפצצות מימן הניתנות לשיגור באמצעות טילים בליסטיים המיוחסים לארסנל הגרעיני של ישראל. למנהיגים מרבי-רהב אלה ידוע גם כי לאירן עדיין אין נשק גרעיני וכי טרם התקבלה באירן ההחלטה האופרטיבית לייצר פצצות אטום. אולם גם אם תהיה בידי אירן ביום מן הימים פצצת אטום, אין זה סביר להניח כי היא תשתמש בה נגד ישראל וכל זאת רק בגלל "מאזן האימה".
נשיא אירן מחמוד
אחמדינג'אד חוזר וטורח להבהיר לעולם כי אם ישראל תתקוף את אירן, התגובה האירנית תהיה חריפה ועזה עד כדי כך שישראל תימחק מעל פני מפת העולם ותחדל להתקיים כמדינה. אחמדינג'אד טועה כנראה מכיוון שמעולם לא למד היסטוריה. גם כאשר הוטלה פצצת אטום על הירושימה רבבות נספו אך יפן לא נחרבה. ואם אז, בעולם טרום-מימני, לא חרבה מדינה בפיצוץ אטומי, על אחת כמה וכמה שכדבר הזה לא יקרה היום.
נכון כי אם תצליח אירן לייצר פצצת אטום ניתנת לשיגור – דבר שעודנו מוטל בספק – ופצצה כזו אכן תוטל על ישראל, ברור שהנזק יהיה כבד ביותר. אבל במסגרת התגובה האפשרית שאותה נהוג לכנות בפרסומים הזרים "ברירת שמשון", שבאה לידי ביטוי בפתגם הידוע "תמות נפשי עם פלישתים", צריך להיות ברור לאחמדינג'אד וגם לשולחיו הפנאטיים המוסלמים, כי אירן כמדינה תחדל להתקיים. וההסבר לכך פשוט וברור: בטהרן, בירת אירן ומוקד קיומה, מתגוררים יותר מ-10 מיליון תושבים. מקור קיומה הכלכלי של אירן הוא הנפט הזורם אל עורקי העולם מאזור שדות הנפט האירניים בדרום-מערב אירן שבמעלה המפרץ הפרסי.
אם הפרסומים הזרים נכונים, כי אז פצצת מימן אחת, קטנה, בעוצמה של לא יותר מחמישה מגה-טון, תמחק את טהרן וכל מיליוני תושביה מעל פני האדמה ופצצת אטום אחת שתוטל על שדות הנפט האירניים תהפוך אותם למדורה אחת גדולה אפופת קרינה רדיואקטיבית לעשרות שנים.
נוכח איום קיומי אטומי מן הסוג האירני, צריך להיות ברור לאירן כי ישראל הפצועה והמדממת בעקבות מתקפה גרעינית אירנית תלקק את פצעיה, תשתקם ותמשיך להתקיים, ואילו אירן וכל עדת מנהיגיה המתלהמים לא תהיה אלא זיכרון נורא, בלתי נשכח ורב-משמעות לקיום האנושי, על דפי ההיסטוריה.