מלחמת שקרנים דו-צדדית

השקרנים נתניהו והנייה יכולים להמשיך ולרקוד טנגו, ואנחנו (הישראלים כמו העזתיים) יכולים רק לבהות בהם בלי יכולת תגובה.

בהלם? בואו נתחיל לפזר את ערפל האשליות.

מה נוח יותר מלקרוע את המסכה מעל פני האויב?

נתחיל מבראשית: איך בכלל נוצר המצב בו החמאס שולט בעזה? למעשה, כל קשר בין שני חלקי פלשתין החמאסית והגדה של הרשות הפלשתינית – הוא רק בדנ"א המעוניין להקים מדינה משלו ו/או לשלוח אותנו לכיוון הים בכרטיס הלוך בלבד.

ובכל זאת, איך קרה הדבר? פשוט מאוד. זרוע פוליטית של הקיצוניים הימניים הפלשתינים חברו לפלג העולמי של האחים המוסלמים, כבשו את עזה בכוח ואחר-כך השלימו המהלך במעין בחירות, ומאז מכתיבים את קצב האש על ישראל ומפילים חיתתם גם על אחיהם בגדה המערבית.

בין לבין, שכחו הנייה וחבר מרעיו לשאול את תושבי עזה שאלה פשוטה: "נוח לכם לחיות כמו עלובי החיים למען המטרה הקדושה של ג'יהאד מוסלמי כנגד ישראל?" בחסות אור היום והבזקי מצלמות הטלוויזיה – התשובה הנראית ונשמעת בגדול היא "כן" מוחלט. בחסות "החשיכה" ונהי הבכי בעמקי הלב, התשובה שונה לחלוטין: "הלוואי שלא פחדנו לומר לכם את האמת שכל רצוננו להתפרנס בכבוד ולגדל את משפחותינו".

פרי עבודתם של נתניהו והנייה

לפני הניתוח לתוך הפוליטיקה הישראלית הכאילו כל-כך מוכרת, מבט חטוף לתשתית העזתית: על 1,300 המנהרות שמעתם? לבטח כן. על כך שבחלקן יכולים לנוע אפילו כלי רכב ידעתם? כנראה שכן. אז מאיפה כל הטרוניות על כביכול סגר הלוחץ על עזה עד כדי כך שמשטים חוזרים ונשנים של יפי-נפש עולמיים מנסים כל פעם מחדש לפרוץ אותו?!

פשוט חארטה פרי שולחן העבודה הקודח של שני מנהיגי האזור הצר הזה שכרגע מתלקח בלהבות - נתניהו והנייה.

נתניהו סוגר כביכול על עזה כדי למנוע מהם להתחמש, אבל משאיר זרם אדיר של פתחים להכנסת כל מה שבא להם – ואף ליצור כמה טייקונים במקום המתעשרים מהמצב.

הנייה ממשיך לבכות עם דמעות תנין עד כדי "הפצצות ייאוש" על ישראל. וכל זה עד שתחליט ישראל להפסיק כל מלחמת החיסולים נגד הכוורת המנהיגותית לידו, ו...תכיר בו כמנהיגו החזק והמוביל של העם הפלשתיני על כל דרישותיו הקיצוניות מכאן ועד הודעה חדשה.

מה ראש הממשלה מוכר לנו?!

הגענו לנתניהו מלך ישראל. המנהיג הזה המלעיט את עמו (היי, זה אנחנו...) בסיפורי מעשיות על מבצעים שרמתם בדיוק כמו במרכול הסמוך, עוטה על עצמו מסכה של כואב את כאבם של תושבי הדרום, ובו-זמנית מביט בשעון החול האוזל לקראת הבחירות הקרבות. מה חשבתם? לקראת הכרעה נגד הנייה? בחייאת...

כי מה מוכר לנו נתניהו – כאילו היה עדיין בחברת "רים"? רהיטים? מה אנחנו – דיקטים?! לו רצה לחסל את הטרור מעזה, האם היה משאיר בחיים את ראשיהם? לו רצה בהפסקת ההפגזות על יישובי הדרום, האם היה משאיר 1,300 מנהרות "בחיים"?! מה הקשקוש שלא מוצאים את המנהרות? מישהו כאן כל-כך מטומטם לחשוב שלא מוצאים 1,300 מנהרות?! 1,300 אוטוסטראדות?!

נעבור מהמנהרות חזרה לגובה אפס, פני הים העזתי: האם הגבול הבינלאומי עם עזה האויבת קיים בכלל? איזה מין גבול זה כאשר חברת החשמל הישראלית מספקת להם חשמל? חברת מקורות את המים? חברות המזון את האוכל? חברות התובלה את השינוע? מה זה הפיקניק הפלשתיני הזה שבמקום לשלוח לנו פרחים, מיירט עלינו כל מיני צינורות עם או בלי חומר נפץ?! מישהו מסכים לסיטואציה אווילית כזו?

מי מהשניים משחק בנו?

אני מבין. אי-אפשר לעשות שלום עם הפלשתינים כי קודם כל לא ברור בכלל מי המנהיג שלהם, ואחר-כך ממש לא ברור כיצד מגשרים על פערים שהם בעצמם אינם יודעים לנסח, כי כל-כולם במלחמה פוליטית פנימית מי בכלל השליט!!

אי-אפשר גם להילחם נגדם כי הקשקוש הזה של הפסקת אש אינו עמיד אפילו בעיני הכי ציניקנים המנסים למצוא את המסמך המטופש הזה כדי להציל את נתניהו מכשלון הכניסה היבשתית שהוא יודע כי רק תסבך אותו.

אז מי כאן באמת משחק איתנו האזרחים משני צידי הגבול הלא קיים באמת במציאות: נתניהו? הנייה? או שניהם?...