ביום שישי האחרון (30.11.12) משכה את תשומת לבי פרסומת בולטת ב"ישראל היום" (עמ' 13) [ראה בתחתית] מודפסת באדום תחת הכותרת: "הגדלת פיצויים לניצולי השואה!" (סימן הקריאה מופיע במקור). בהמשך מספרת לנו הפרסומת המוסווית כמודעה: "בעקבות החלטות חדשות של משרד האוצר ובהמשך להחלטות חדשות של מוסדות הביטוח הלאומי הגרמני..." וגו'.
בהמשך מפורטות לא פחות (בעצם בדיוק) שמונה הטבות אותן ניתן לקבל ושהמפרסמים ממתינים לנו שנבוא לקבלן. בתחתית המודעה/פרסומת מזדהה המפרסם כ"המשרד למימוש זכויות ניצולי השואה לפיצויים בע"מ" ומספק מספר טלפון, ללא כתובת. רגע, בע"מ? המשרד בע"מ? למה לא "החברה"?
חייגתי למספר הטלפון המפורסם במודעה (אינני מפרסם אותו כאן, כדי שלא לעשות להם פרסומת, אך הפרסומת שמורה עמי). לא מפורסמת כתובת, אלא תיבת דואר בלבד. ביקשתי לדבר עם מנהל כלשהו. אי-אפשר. לאחר חקירה של ממש, הודתה סוף-סוף ה"פקידה" שענתה לטלפון, שהיא בעצם טלפנית בחברה שרק אוספת פניות טלפוניות ומעבירה אותן למזמין השירות אצלם. שיטה נהדרת לשמור על אנונימיות מבלי להיחשף. ומי שחושש להיחשף, בוודאי יש לו סיבה. השארתי מספר טלפון ודרשתי שמנהל החברה יתקשר אלי ויספר לי מי הוא בדיוק.
טוב, הוא לא התקשר (כמצופה). אני מרשה לעצמי לנחש שזו עוד חברה שהוקמה במטרה לעשות רווחים (חברה בע"מ, לא?) על חשבון קשישים המוכנים לקבל סיוע מכל מי שמציע, כי כבר מזמן עייפו מהביורוקרטיה ומההתעמרות בהם מצד הרשות לניצולי השואה, הביטוח הלאומי וגם קופות ובתי החולים. כך צצו להן חברות של
מאכערים שמבטיחים לנו שיעשו עבורנו את המלאכה כדי שנוכל לקבל את המגיע לנו בזכות וכחוק. יש אפילו פרסומות בטלוויזיה (בנוסח: "חלית? נפגעת? נפצעת?").
לבדוק בשבע עיניים ולא ליצור קשר עסקי המערכת הביורוקרטית אותתה ל"יזמים" זריזים להקים חברות כאלה, שמנצלות את המצב העגום כדי לעשוק עוד את העשוקים ממילא (על-ידי הביטוח הלאומי והרשות לזכויות ניצולי השואה, וכן על-ידי מוסדות בריאות של המדינה). כפי שמחסור במזון יוצר שוק שחור - ביורוקרטיה יוצרת מאכערים, שאינם אלא עורבים (סליחה, לא מצאתי מילה עברית ל-scavengers - אוכלי נבלות). מי שדוחף ליצירת חברות (חבורות) נוכלים ועושקים מסוג זה, זה הממסד המסואב והמושחת שלנו.
הנה לכם עצה של מנכ"ל קשיש ומנוסה: אם גוף/חברה/בית מסחר כלשהו משתמשים בשירותם של "איסוף הודעות והעברתן לחברה" (שימו לב: על המצג של הטלפניות מופיע שם רוכש השירות והן מציגות את עצמן כעובדות אותו משרד), אל תתפתו להאמין שהגעתם למקום הנכון - תבדקו קודם; הימנעו מליצור עם נותן השירות קשר עסקי כלשהו, כי סביר להניח שמוליכים אתכם שולל. לרוב גם המאכערים לא מפרסמים את כתובתם אלא מספר תא דואר בלבד. המאפיינים שציינתי חייבים להדליק בקרב כל אזרח זרקור אדום.
עידכון מהרגע האחרון: התקשרה אלי פקידה מהמשרד למימוש וכו', אך סירבה לתת לי כל מידע מזהה; המנכ"ל איננו, כי "הוא בבית חולים ומקבל צינתור" ושמו עמיחי משהו-עמום-ולא-ברור; ומה כתובת המשרד? כאן נשאלתי: "אדוני, מי אתה, מהמשטרה? מהשב"כ?" השבתי שלא, ושאני צריך את המידע כדי לדעת אם לקנות אצלם שירותים. הפקידה סירבה למסור כל מידע נוסף וניתקה את השיחה. לאור החשד שהתעורר אצלי, חיפשתי מידע על החברה בע"מ אצל רשם החברות והתאגידים. לא מצאתי חברה כזאת.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
