אחת ההכנסות הבודדות שנותרו פטורות ממס, הינה הכנסתו של יחיד מהשכרת דירה למגורים. עם זאת, הפטור מוגבל להכנסות שכר דירה שאינן עולות על 4,910 שקל לחודש בשנת 2012 (בשנת 2013 יעמוד הסכום על 4,980 שקל לחודש).
כששכר הדירה עולה על התקרה חל חיוב במס שאיננו רק על החלק העולה על התקרה, אלא על כפליים מסכום זה. לדוגמה, מתוך שכ"ד בסכום של 5,910 שקל, העולה על תקרת הפטור ב-1,000 שקל, החלק החייב במס יהיה 2,000 שקל (1,000 כפול 2), ורק 3,910 שקל יהיו פטורים ממס.
חשוב לדעת שלעניין בדיקת הסכום העולה על התקרה, נלקחת בחשבון ההכנסה הכוללת מהשכרת כל דירות המגורים שבידי היחיד, ולא רק הדירה הספציפית. כאשר מנצלים באופן חלקי את מסלול הפטור (כפי שתואר), החלק שאינו פטור ממס חייב על-פי שיעורי המס השולי של אותו יחיד עד 48% מס (בשנת 2013 המס עשוי להגיע אף עד 50% לאור "מס העשירים" בשיעור של 2% על הכנסות מעל 800,000 שקל לשנה).
מסלול מיסוי חלופי ליחידים, שהינו פשוט ובד"כ משתלם יותר במקרים אלה, הינו תשלום מס בשיעור קבוע של 10% על כל דמי השכירות ללא פטור (סעיף 122 לפקודת מס הכנסה). במסלול זה לא יותר ניכוי הוצאות כלשהן (כגון פחת, הוצאות מימון או תיקונים), ולכן הוא באופן אפקטיבי גבוה יותר מ-10%, בייחוד ביחס לדירות חדשות יחסית שנרכשו במשכנתה גבוהה.
עם זאת, במקרים רבים הוא עדיין יהיה משתלם, כאשר נקודת האיזון המדויקת תלויה בנסיבות הספציפיות: למשכיר שאינו נושא בהוצאות, ומצוי במדרגת המס העליונה, המסלול של 10% יהיה כדאי כבר משכר דירה כולל של כ-5,500 שקל לחודש, בעוד שלמשכיר הנושא בהוצאות או המצוי במדרגת מס נמוכה, נקודת האיזון תהיה גבוהה יותר.
מעבר ליתרון הכספי הפוטנציאלי ויתרון הפשטות, קיים יתרון נוסף וחשוב של מסלול ה-10% והוא היעדר צורך להגיש דוח שנתי למס הכנסה. הבוחר במסלול זה נדרש למלא טופס קצר (טופס 3302) ולשלם בשובר 10% מדמי השכירות. חשוב לשים לב שהבחירה במסלול זה מחייבת תשלום המס עד 30 בינואר של השנה העוקבת. כלומר, ביחס לדמי שכירות שהתקבלו בשנת 2012, חשוב לקבל החלטה על מסלול המיסוי עוד במהלך החודש הנוכחי, וככל שהמסלול הנבחר הינו של 10% יש להקפיד לשלם את הסכום עד 30 בינואר.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
