מעשה המרכבה הקואליציוני

לאחר שקיבל את המינוי מנשיא המדינה נשא ראש-הממשלה נתניהו נאום קצר, בו הוא אומר כי הוא מקווה שתוקם ממשלה רחבה אשר תתמודד עם האתגרים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים. אך אם בוחנים את הנתונים של השנים האחרונות מגלים שממשלות צרות מחזיקות מעמד יותר מממשלות רחבות. וזאת מאחר שבממשלה רחבה כל אחד דואג לעצמו ומפר את המשמעת הסיעתית מעת לעת, והציבור רואה בכך בזבוז ניכר של כסף ומשאבים רבים.

כך,למשל, אחת הסיבות שהממשלה האחרונה החזיקה ארבע שנים הייתה נעוצה בתלותם של המפלגות שהרכיבו אותה האחת בשניה, וכן בעבודת תחזוק מרשימה של ראש הקואוליציה זאב אלקין, אשר תיווך בין-הצדדים.

חשוב לציין כי המשא-ומתן הקואליציוני אשר החל אמש במלון "כפר המכביה" ברמת-גן לא קובע את יעדי הממשלה בקדנציה הנוכחית. כלומר: מדובר בחלוקת תיקים וקביעת כללי משחק ותו לא. כך,למשל, לפני ארבע שנים תבע ליברמן מנתניהו שיירשם בהסכם הקואליציוני בין המפלגות שורה ארוכה של דברים
כגון: החלת נישואין אזרחיים, מיטוט שלטון החמאס בעזה, גיור, קבלת תיק בכיר ותיקי אכיפת החוק בשביל המפלגה, שוויון בנטל וכ"ו.

מה שנותר מכל הרשימה המכובדת הזו זה רק נושאי התיקים. נשאלת השאלה מהן האופציות של נתניהו בהרכבת ממשלה:

• ניתן להקים ממשלה צרה עם המפלגות החרדיות, קדימה ו"הבית היהודי. זוהי ממשלה אשר יכולה להחזיק מעמד הרבה זמן, אך לא תאפשר לנתניהו לפתוח בתהליך מדיני ולא תענה על הנושאים החברתיים הבוערים לעם ישראל.

• ניתן להקים ממשלה ללא חרדים עם מפלגות המרכז-שמאל ועם "הבית היהודי". ממשלה זו יכולה לטפל בנושאים חברתיים, לפתוח במשא-ומתן מדיני וכן לטפל בסוגיית השוויון בנטל. השאלה כמה אמון ישרור בין ראש-הממשלה נתניהו לבין הצמד לפיד-בנט.

• ממשלה עם מפלגות המרכז-שמאל ועם המפלגות החרדיות. ממשלה כזו תתקשה לטפל בכל אחת משלושת הסוגיות המרכזיות. הניסיון מלמד שלכל דרך יש יתרונות וחסרונות. השאלה היא - מה גובר על מה?, חבל שכל המפלגות לא כללו אישה בצוותי המשא-ומתן מסיבות שונות ומגוונות.

מהלך זה היה מראה על תחילתו של שינוי תפיסתי בחברה הישראלית.